ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ויש רבנים שקוראים לנוער להפסיק להשתתף במאבק. אני קורא לסרב לפקודה שמנוגדת לתורה. ויש חולקים ואומרים שאין לסרב אלא להתחמק. אך כולנו שואפים לשלמות התורה והארץ, וכעת לקראת הבחירות עלינו, כולנו, לשלב ידיים ולפעול במשותף ליצירת רוב בכנסת שאינו בוגד בתורה ובארץ ישראל. ואם נשתדל לשם שמיים נזכה גם לסייעתא דשמיא, ויש סבירות גבוהה להצליח.
הבחירות מתקיימות בין פורים לפסח, וזהו זמן מבורך. בפורים נעשה נס בתוך הטבע, ובפסח היו ניסים שמעל הטבע. זה זמן שהוחזק בניסים. אם נזכה להכריע את הבחירות, נחסוך לעצמנו ויכוחים לא מעטים איך להיאבק בממשלה רעה. אנו מתפללים שגם השתא נזכה ל"ונהפוך הוא אשר ישלטו"...
עברה חצי שנה מאז הוחרבו יישובי גוש קטיף ונמסרו לאויבינו, וככל שעובר הזמן מתבררת יותר חומרת המעשה. רק אנשים בעלי לב אבן מסוגלים לעשות רעה כזו. גם אילו היה בזה צד של חיזוק הביטחון, אין לעשות רעה שכזו. אפילו אם היה מדובר רק בגרוש יחידים, אין עוקרים אנשים מבתיהם ומגרשים אותם בצורה מחפירה שכזו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באלפים רבים. ועבירה רעה מביאה עימה רעה, ובעקבות הבריחה מחבל עזה עלה החמאס לשלטון, כי הערבים נוכחו שהטרור של החמאס מצליח ולכן יש לתמוך בו.
על כן הכעס על הממשלה שעקרה הולך וגובר, וגם הכעס על מפקדי הצבא והמשטרה, ועל כל מי שהיה שותף ברוע ובאכזריות הזו, ועדיין לא שב בתשובה, ולא קיבל עליו שלא לחטוא עוד.
הכעס שלנו הוא על המנהיגות שהשתלטה על הציבור, על התקשורת ועל עוד מוקדי שלטון. מוקדים אלו נשלטים בידי מיעוט שאינו מייצג את דעת הציבור באמת. עם הציבור אנו מחוברים. יש לעשות הבחנה ברורה בין היחס לממשלה ובין היחס לציבור הרחב. ויותר יש להבחין בין האווירה השטחית שאולי מתבטאת בסקרים, ובין הדעות ששוכנות בעומקי הלב של הציבור. כוונתי לומר: אנחנו נוכחים במפגשים עם הציבור, שבמשפט ראשון הם אומרים סיסמאות שטחיות של התקשורת, אבל לאחר כמה בירורים קצרים הם משנים את דעתם -יותר נכון הם חוזרים לדעתם היותר קבועה - ומשתחררים מהסיסמאות השטחיות.
הציבור ברובו מסורתי ומכבד את הדת. אנו לא מתנתקים מהעם, אנו מתנתקים מהממשלה הרעה עד שתקום ממשלה טובה. והיא תקום, ואנו מקווים שבקרוב.
יש אנשים שהם בטבעם מלמדי זכות על הבריות. על כולם הם מלמדים זכות, גם על הטובים גם על הרעים. אמנם אין זו מידה מושלמת, שכן על הרעים לא צריך ללמד זכות, אך אפשר לסבול תכונה כזו. ויש אנשים שהם ביקורתיים גם כלפי עצמם וגם כלפי אחרים, ביקורתיים גם על הטובים ולא רק על הרעים. גם זו מידה שאינה מושלמת, שכן יש להבחין בין טובים לרעים, אך אפשר לסבול תכונה כזו. ואולם מי שמלמד זכות על הרשעים וחובה על הצדיקים, הנהגה כזו היא בלתי נסבלת. ריבונו של עולם מתעב אותה. וכך נאמר במשלי (י"ז פסוק ט"ו): "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ד' גם שניהם". כלומר כאשר שניהם ביחד, גם מצדיק רשע גם מרשיע צדיק, זה תועבת ד' - אופי כזה הוא בלתי נסבל.
כך אמר הנודע ביהודה בחידושיו על סנהדרין כ"ו והוא מסביר בזה את המסופר בגמ' שם.
ר' חייא בר גזרנובי ור"'ש בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה. פגש אותם ריש לקיש והצטרף אליהם. בדרך הם ראו אדם חורש בשביעית. אמר ריש לקיש: איש זה כהן (כי כוהנים היו מזלזלים בשביעית). אמרו הם: אולי זה שדה של גוי. אח"כ ראו אדם זומר בכרם. שוב אמר ריש לקיש ביקורת, והם לימדו עליו זכות - אולי הזומר צריך לעצים, וזה מותר. אמרו הם על ריש לקיש קנטרן הוא, וכשהגיעו למקום העיבור מנעו ממנו מלהיכנס. הלך ריש לקיש והתלונן לפני ר' יוחנן: אנשים החשודים על השביעית ראוין לעבר את השנה?
נשאלת השאלה מדוע רק עכשיו כשפגעו בו בא להתלונן עליהם, הרי מקודם כשראה שהם מזלזלים בשביעית היה עליו לעזוב אותם ולהתלונן לפני ר' יוחנן. אלא מקודם חשב שהם מלמדי זכות על הבריות. אך אחר שראה שעליו אינם מלמדים זכות, ורק על עוברי עבירה, אמר זה כבר לא לימוד זכות אלא זה קלקול.
לנגד עיני עומדת דמותו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל. הוא היה גדול בתורה וגיבור. לא כל תלמיד חכם יש בו גם מידת הגבורה. אני נזכר שבפורים, באותו פורים שבו נסתלק מו"ר הרב צבי יהודה לישיבה של מעלה, בעת קריאת המגילה, כאשר הקורא קרא "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", חשבתי, כך הוא היה מו"ר, לא יכרע ולא ישתחווה. לוחם למען שלמות הארץ, לוחם למען שלמות העם, לוחם למען שלמות התורה, הולך נגד הזרם ללא חת וללא מורא, וקורא לציבור "לא תגורו מפני איש".
וכאשר הקורא במגילה קרא "ומרדכי ידע את אשר נעשה וילבש שק ואפר" וגו', חשבתי, מרדכי אינו פונה לאסתר שתלך אל המלך, אלא הוא מתעצם בתפילה. רק כאשר אסתר שולחת אליו שליח ושואלת מה קרה, מדוע אתה לבוש שק, אומר לה מרדכי שתלך למלך, וגם אומר שאם היא לא תלך, רווח והצלחה יעמוד ליהודים ממקום אחר, כי מרדכי בטוח בהצלה. הנהגה זו של מרדכי הזכירה לי את הנהגתו של מו"ר הרב צבי יהודה. הוא תמיד היה מלא ביטחון בישועת ד', ובעת צרה היה מעמיק את עבודת ד' הפנימית שלו. ורק אם מישהו היה פונה אליו ושואל מה לעשות, הוא היה מעודד ומדרבן, וכך הוא השפיע השפעה עמוקה, מפני שהיא באה מתוך התעוררות השואל.
ב'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב אומר: מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה - "כי הגיד להם כי הוא יהודי". למעשה רק עבדי המלך היו מחויבים להשתחות להמן ולא השרים, ומרדכי היה שר. אך הוא אמר שאינו משתחווה לא מפני שהוא שר, אלא מפני שהוא יהודי. ולכן נאמר בלשון עתיד, "לא יכרע ולא ישתחווה", לעומת מה שכתוב שכל עבדי המלך "כורעים ומשתחווים" בלשון הווה. "ומרדכי לא יכרע" אפילו אם יצוו עליו, למה - כי הוא יהודי.
יש ממליצים לחיילים המקבלים פקודה מנוגדת לתורה להתחמק בתירוצים ולא להתעמת ישירות. ויש אומרים שיש לסרב מפני שזו פקודה מנוגדת לתורה - אלו תלמידי מרדכי אשר לא יכרע ולא ישתחוה.
----------------
פורסם גם בעיתון 'בשבע'.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














