- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
פוליטיקה כמצווה
מצווה לפעול למען הצלחת הכוחות החיוביים בבחירות; מלאכת השכנוע קלה מהצפוי; לפתוח לילדי ישראל את שערי החינוך היהודי.
להתגייס לבחירות
מצווה לשכנע אנשים להצביע בעד מפלגות שפועלות למען יהדותה של המדינה, ולמען יישוב הארץ בכל מרחביה.
יש מי שנדמה להם כי רק במצוות שבין אדם למקום, כמו שבת כשרות ומזוזה, יש קדושה, אולם במצוות הקשורות לחיי המעשה אין כל כך קדושה. לכן הוצרכו גדולי ישראל לעודד את הציבור לשים לב למצוות שבין אדם לחברו, שלא לפגוע בזולת, ולעשות משפט וליתן צדקה, שאף כי מצוות אלה קשורות לחיי המעשה, קדושתן אינה פחותה מקדושת המצוות שבין אדם למקום.
כך גם ביחס לבחירות: נדמה לאנשים שהעיסוק בפוליטיקה נמוך, ואינו קשור לעבודת ה'. אולם האמת כי התורה מדריכה אותנו לתקן את העולם הזה, ולכן צריך לפעול כמידת האפשר כדי שהכוחות החיוביים יותר יצליחו בבחירות. ככל שיהיו בכנסת יותר נציגים שתומכים בחינוך יהודי, בשמירת השבת, ביישוב הארץ, בתיקון המשפט, כך נגשים יותר את מצוות התורה.

וזו מצווה עוברת, שאם לא נשתדל בה עתה, אח"כ יהיה מאוחר. ועל כן אפילו תורה נכון לבטל כדי לקיימה. קל וחומר שאדם שאינו עוסק בתורה, ראוי לו להתנדב למען הצלחה בבחירות.
אמנם נכון כי העיסוק הפוליטי מסובך, ומרבית האנשים הטובים, האיכותיים, מדירים לעת עתה את רגליהם ממנו. ואע"פ כן מצווה לפעול למען הטובים יותר.
אפשר לשכנע
מפתיע להיווכח עד כמה מרובים האנשים שנמצאים במבוכה. רבים מאוד היו שמחים ליישב את הארץ, לחזק את היישובים, לא להיכנע לאויבים, להגביר את החינוך היהודי במדינה, אבל התשקורת שוטפת את מוחם, והם סבורים שאין לכך סיכוי. לאחר משפטים ספורים, שנוטעים בהם מעט תקווה, הם מוכנים לשנות את דעתם, ומבטיחים להצביע בעד העם והארץ.
בתי ספר
הרבה מאוד לקחים צריך ללמוד מזה. החשוב שבהם - שצריך להתאמץ לקרב לחינוך יהודי את ילדי ישראל. הורים רבים מוכנים לכך. לו היו מציעים להם בית ספר שיחזק את אמונתם באמצעות לימוד התורה והכרת ייעודו של עם ישראל, ויחד עם זה יצטיין בלימודי החול ויפתח בפני ילדיהם אפשרות לעסוק בכל תחום, הם היו שולחים לשם את ילדיהם בשמחה.
כדי להגשים זאת מוכרחים לפתוח את שערי בתי הספר הדתיים, להוזיל את העלויות, לעודד את הטובים לעסוק בחינוך, ולהושיע את ישראל.
הכנות לפסח
שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (פסחים ו, א). שכידוע הלכות הפסח מרובות - הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר, ועל כן צריך כל יהודי לקבוע לעצמו לימוד מסוים בהלכות הפסח בימים אלו (שו"ע ומ"ב תכט, א).
הלוואי ונזכה בימים אלה לבער את החמץ ולאפות מצות כשרות, ואותם שהרסו את היישובים בגוש קטיף וגירשו את תושביהם, ייפלו בביזיון, ולעומתם אלה שתומכים ביישוב הארץ יתעלו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
מצווה לשכנע אנשים להצביע בעד מפלגות שפועלות למען יהדותה של המדינה, ולמען יישוב הארץ בכל מרחביה.
יש מי שנדמה להם כי רק במצוות שבין אדם למקום, כמו שבת כשרות ומזוזה, יש קדושה, אולם במצוות הקשורות לחיי המעשה אין כל כך קדושה. לכן הוצרכו גדולי ישראל לעודד את הציבור לשים לב למצוות שבין אדם לחברו, שלא לפגוע בזולת, ולעשות משפט וליתן צדקה, שאף כי מצוות אלה קשורות לחיי המעשה, קדושתן אינה פחותה מקדושת המצוות שבין אדם למקום.
כך גם ביחס לבחירות: נדמה לאנשים שהעיסוק בפוליטיקה נמוך, ואינו קשור לעבודת ה'. אולם האמת כי התורה מדריכה אותנו לתקן את העולם הזה, ולכן צריך לפעול כמידת האפשר כדי שהכוחות החיוביים יותר יצליחו בבחירות. ככל שיהיו בכנסת יותר נציגים שתומכים בחינוך יהודי, בשמירת השבת, ביישוב הארץ, בתיקון המשפט, כך נגשים יותר את מצוות התורה.
רביבים (716)
הרב אליעזר מלמד
123 - כיצד משתכרים?
124 - פוליטיקה כמצווה
125 - הרב משאש ומנהגי מרוקו
טען עוד
אמנם נכון כי העיסוק הפוליטי מסובך, ומרבית האנשים הטובים, האיכותיים, מדירים לעת עתה את רגליהם ממנו. ואע"פ כן מצווה לפעול למען הטובים יותר.
אפשר לשכנע
מפתיע להיווכח עד כמה מרובים האנשים שנמצאים במבוכה. רבים מאוד היו שמחים ליישב את הארץ, לחזק את היישובים, לא להיכנע לאויבים, להגביר את החינוך היהודי במדינה, אבל התשקורת שוטפת את מוחם, והם סבורים שאין לכך סיכוי. לאחר משפטים ספורים, שנוטעים בהם מעט תקווה, הם מוכנים לשנות את דעתם, ומבטיחים להצביע בעד העם והארץ.
בתי ספר
הרבה מאוד לקחים צריך ללמוד מזה. החשוב שבהם - שצריך להתאמץ לקרב לחינוך יהודי את ילדי ישראל. הורים רבים מוכנים לכך. לו היו מציעים להם בית ספר שיחזק את אמונתם באמצעות לימוד התורה והכרת ייעודו של עם ישראל, ויחד עם זה יצטיין בלימודי החול ויפתח בפני ילדיהם אפשרות לעסוק בכל תחום, הם היו שולחים לשם את ילדיהם בשמחה.
כדי להגשים זאת מוכרחים לפתוח את שערי בתי הספר הדתיים, להוזיל את העלויות, לעודד את הטובים לעסוק בחינוך, ולהושיע את ישראל.
הכנות לפסח
שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (פסחים ו, א). שכידוע הלכות הפסח מרובות - הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר, ועל כן צריך כל יהודי לקבוע לעצמו לימוד מסוים בהלכות הפסח בימים אלו (שו"ע ומ"ב תכט, א).
הלוואי ונזכה בימים אלה לבער את החמץ ולאפות מצות כשרות, ואותם שהרסו את היישובים בגוש קטיף וגירשו את תושביהם, ייפלו בביזיון, ולעומתם אלה שתומכים ביישוב הארץ יתעלו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
איסור אכילת דג ובשר יחד
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ג
מצוות הקהל ואחדות העם
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג
דעת המקילים בגיור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ב
האם יש איסור באכילת שומן טראנס?
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ג
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהי אמונה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
חולים, מעוברות ומיניקות ביום הכיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשע"ד

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד

פרשת האזינו שבת שובה א-ת פ"ש
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
