ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בספרי חסידות מובא פירוש על 'התאוו תאוה', שבאמת לא היה לבני ישראל תאווה כלל, רק התאוו שתהיה להם תכונת 'תאווה'. כי באוכלם את המן נזדכך גופם באופן שלא היה להם שום תאווה כלל.
כתוב בפרקי אבות (פרק ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
במשנה זו מבואר שני עניינים: 'עשה רצונו כרצונך' ו'בטל רצונך'. ה'שפת אמת' זיע"א (בהעלותך, תרל"ג), מבאר נקודה מאוד עמוקה ויסודית איך עלינו להתייחס לרצונות ולנטיות החומריות שבנו ומה מקומם בעבודת ה', והיא - שכל התאוות והרצונות הגשמיים הם כדי לתת לאדם הבנה וידיעה באיזה חשק ורצון צריכים לעבוד את ה' יתברך.
הכוונה במאמר חז"ל 'עשה רצונו כרצונך', שיקיים את המצוות באותו החשק כאילו עושה רצון עצמו שלו, וכמו שלרצון עצמו יש לו התלהבות עצומה עד שכל גופו מרגיש ומלא מהרצון, באותה מידה צריכה להיות ההתלהבות לעשות רצון אביו שבשמים.
נמצא אם כן, שבאופן זה מתהפכים כל רצונות הגוף ל'מלמדים' את היהודי באיזה אופן עליו לעבוד את בוראו, וממילא כל הרצונות הגשמיים הם גורמים לדבר טוב.
וכלל מונח בידנו - דבר המביא את האדם למעשה טוב, ממילא נתהפך הוא עצמו להיות טוב ממש בעצמיותו, ועל ידי זה נעשו כל הרצונות העצמיים בטלים, כי אין לו עוד רצונות משלו, משום שכולם נתהפכו למהות של טוב, וזהו 'בטל רצונך'.
ועל פי הקדמה זו מבאר ה'שפת אמת', שבמדבר לא היה לבני ישראל את ה'מלמד' של תאוות עולם הזה, מפני שנעקר מהם תכונת ה'תאווה' כשאכלו את המן כנ"ל, וממילא היה חסר להם גם תשוקה ותאווה טובה לרצות להתקרב יותר ליהדות.
וזו היתה נקודת עומק רצונם בעת שהתאוו תאווה, כדי שיבואו לדרגה יותר גבוהה בעבודתם את הבורא יתברך שמו, שיהיה להם יותר תשוקה, חשק והתלהבות.
והיסוד הזה הוא גדול ונצרך להתקרבות לה' יתברך, שהרי אם הרצונות הגשמיים נעשים מטרה וסיבה לאדם שיעבוד את בוראו ביתר שאת, יוצא אם כן, שהרצונות הנמוכים והשפלים מתהפכים עצמם לטוב, כי האדם משתמש בהם ומעלה אותם לחמימות ולתשוקה להיות דבוק בהקב"ה.
ודבר זה שייך לכל אחד ואחד מישראל מי שיהיה, על ידי שיעשה חשבון בנפשו ויתבונן ברצונות הגשמיים השוכנים בקרבו, ויזכור שנועדו כדי שימנף אותם להתלהבות ולאש קודש בעסקו בתפילה ובלימוד תורה.
ברובד עמוק יותר אפשר להוסיף שאין מתפקידי לייצר את הרצון לה', מכיון שהוא חי וקיים בי מעצם בריאתי, כפי שכתוב (קהלת ז, כט) "עשה האלוקים את האדם ישר".
תפקידי בעולם הוא לחיות בחיבור ובהשלמה עם הרצון הטבעי לה' שפועם בקרבי ושופע מתוכי, והכי חשוב לשמוח על נועם חלקי שזכיתי במהותי להיות משתוקק לה'!
כל קושי בעבודת ה' נוצר מתפיסה של פירוד, לפיה יש את ה' ויש אותי, יש רצון ה' ויש רצון שלי, ועליי לכפות ולכוון את הרצונות שלי לרצון ה'.
העבודה היא להבין ולהפנים שבאמת אין פירוד, אני גילוי של ה' יתברך בעולם. כשאני מכיר את עצמי באמת, בתור 'חלק אלוק ממעל' בעולם הזה, ממילא כל עבודת ה' מלאה עונג ושמחה, בלי סתירות, והיהדות משתפכת ממני בזרימה וניגון קולח כי אני פשוט חי!
חשבון נפש בעשיית תשובה הוא חזרה והתקשרות לרצון הטבעי שלי לה', ה'אני' שלי הוא תמיד טוב! וכן הרצון שלי נמשך מהרצון העליון שאינו נפגם אף פעם. כשאני חי בהשלמה עם מי שאני באמת, יודע אני שתשובה היא פשוט לזכור מה שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א: "להיות מתגעגע לה' יתברך כבן המתחטא לפני אביו, כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו"(שיחות הר"ן מב).
לא בדרך מקרה 'רצון' הוא אותיות 'צנור', אני צנור לרצון ה' שמופיע בזה העולם, 'חלק אלוק ממעל' שנאצל מעצמותו יתברך. ובאותה דרך, 'אני' אותיות 'אין', כי אין 'אני' מצד עצמי, כל הישות והמהות שלי היא גילוי הרצון של האין סוף ברוך הוא.
וזאת העבודה שייכת לכל אדם בכל זמן ובכל מצב. על ידי יישוב הדעת הוא יכול להבין את ערכו ומעלתו אשר יש ביכולתו להעלות תאוה גשמית לשורשה ולמקורה בחי העולמים. לתקן עולם במלכות שד-י, באופן שכל עולם העשייה יהיה היכל ומשכן לכבודו יתברך ולהמליך אותו על כל יושבי תבל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
