ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ניסן, תש"ן
שאלה
א. האם יש דרך לקצר את תפילת השבת והחגים כ"תיקון-הזמן"? רוב העולם היהודי לא שולט בשפה העברית ותפילה של שעתיים וחצי היא "קשה" למשתתפים.
ב. איך אפשר לשתף את הציבור כדי להגדיל את מספר המתפללים בבית-כנסת. הכל כמובן בדרך של אבותינו ז"ל עם דגם דתי שלא ידמה למראה הרפורמי או הקונסרבטיבי.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
405 - אמירת קדיש על מי שציווה ר"ל לשרוף את גופתו
406 - השמטת קטעים מן התפילה ושיתוף הציבור בתפילה
407 - עדי קידושין במקום שאין בו יהודים שומרי תורה ומצוות
טען עוד
תשובה
הפוסקים מנו כמה סיבות נמנו המצדיקות קיצור התפילה גם על ידי השמטת קטעים בסיסיים ממנה 1 . הסיבות של "תיקון הזמן" או "טרדת הציבור" 2 אינן ברשימה. אדרבא 3 : גדולי האחרונים פסקו שאף מנהגים שאינם סותרים את ההלכה מעיקר הדין – חלילה להנהיגם, אם העילה לכך היא לעשות כ"תיקון הזמן", וזאת כדי להרחיק מדרך הרפורמים ודומיהם.
דברים אלה אמורים לגבי השמטת חלקי תפילה בכלל, לגבי קיצור ע"י ויתור על חזרת הש"ץ בפרט (קרי: שלפני תפילת י"ח בלחש יאמר הש"ץ בקול עד אחר "האל הקדוש") 4 אף שיש שנהגו כן בתפילת מוסף, הרי שהסתמכו על כך שסיבת תקנת חזרת הש"ץ היתה בכדי להוציא את אלו שאינם בקיאים בתפילה, והאידנא שכולם בקיאים ויוצאים בתפילה בלחש – ניתן להקל. נראה מתוך שאלתך שבקהילה המדוברת אי אפשר לומר כן (שכולם בקיאים), ולפיכך חזרת הש"ץ היא חטיבה חיונית ממש כבשעה שתוקנה.
למעשה – אין מניעה שתפילה כתיקונה תארך יותר מאשר שעה וחצי בשבת ממוצעת (ולא שעתיים וחצי!). התארכות מעבר לכך היא בוודאי כתוצאה מגורמים שניתן לוותר עליהם כגון: אמירת הברכות וקורבנות לפני התפילה בביהכ"נ, אמירת יוצרות וכד', אריכות של חזן בחלקי תפילה שאין בהם שיתוף הציבור, אמירת "מי שברך" ביד רחבה וללא הגבלה בעת קה"ת, הוספת קרואים לתורה מעבר למחוייב ועוד כהנה וכהנה.
במקרה שדרשת הרב היא הגורמת לאריכות הנ"ל – אולי יש לשקול קביעת מועד נתינתה בצירוף לתפילה קצרה יותר (למשל: תפילת ליל שבת). או לחילופין לקצר בדרשת השבת ולנצל אירועים אחרים שמתכנס בהן הציבור להעברת מסרים ארוכים. לשיתוף הציבור בתפילה, אנו מייעצים להנהיג קביעות בה ילמדו ביאור חלקי התפילה, ובמקביל ניגונים המקובלים בקהילות ישראל לחלקי התפילה השונים, כך שלאחר מכן יוכל הציבור להשתתף בצורה פעילה בתפילה ע"י שירה בציבור במקומות שמתאימים לכך.
^ 1. עיין שו"ע או"ח, סי' נ"ב, וסי' ק"י.
^ 2. ויש לקרוא על זה מש"כ בביאור הלכה למשנ"ב שם: "שאם באנו לקצר כהיום מחמת טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעו"ה", ואף שמדבר ביחיד, וב"טרדה" במשמעות אחרת (המונעת כוונה בתפילה), מ"מ אנו רואים שלא העלה במחשבתו ליצור מצב שבקביעות ("לעולם") לא יתפלל תפילה שלימה.
^ 3. תשובות חת"ם סופר ס"ו, פ"ד ופ"ו, הובאו במשנ"ב סי' ק"א ס"ק י"ג.
^ 4. וגם בלא"ה, דן בנוהג הזה ביחווה דעת, ח"ה, סי' י"ב, והכריע שיש לבטלו.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו בצד של החזקים!
אנחנו קודש למענך
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
סודה של ברכה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
