ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
בעקבות זאת קמה צעקה גדולה על ידי חלק מהחסידים, וגם מהרבנים, וגם מחברי הכנסת, וגם מהעיתונות החרדית, הא כיצד אפשר לבטל דבר התלוי בדת ובאמונה, מפני "חשש רחוק"? והרי גם בהפגנות המוניות של אנשי שמאל, כדי להפיל ממשלת הימין, אין המדינה כופה לאסור את ההפגנות ההמוניות והתקהלות. "ולא תהא כוהנת כפונדקאית?".
אבל הבה נבחן בעין בוחנת אם באמת מנהג זה לצאת לחוץ לארץ ולהתפלל ליד הקבר, הוא אמנם נכון על פי תורתנו.
בגמרא (ערכין לב, ב) שאלו מדוע שמו של יהושע בן נון מוזכר באופן מקוטע "ישוע" (נחמיה ח, יז) מחוסר אות ה"א? וענו כי אנשי כנסת הגדולה, שעלו לארץ ישראל בתחילת ימי בית המקדש השני, התפללו לבטל יצר הרע של פולחן עבודה זרה, והצליחו בתפילתם! אבל מדוע משה רבינו עצמו לא התפלל על כך? וענו כי כיון שלא הורשה לבוא לארץ ישראל, לא היתה לו זכות ארץ הקודש שתפילתו תתקבל בצורה מוצלחת יותר. וזו היא הטענה העצומה נגד יהושע בן נון. כיון שהוא כן זכה לבוא ארצה, מדוע הוא לא התאמץ להתפלל על כך? ולכן פגמו בשמו.
הנושא הזה, שהתפילות מסתייעות בזכות זו שהן נאמרות בארץ הקודש, מודגש במסכת ברכות (ל ע"א). והוא מהמקרא שאמר שלמה המלך "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם" (מלכים-א ח, מח).
לכן תמוה מאד, שדוקא ביום הקדוש הזה, ראש השנה, בו אנו מבקשים חנינה וברכה לכל בית ישראל, מי שהוא כבר נמצא בארץ הקודש, יצא ממנה כדי להתפלל?! זה הוא ההיפך ממה שאמרו חז"ל, והוא בבחינת "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד).
אדרבה, טובה גדולה עשתה לנו מדינת ישראל, שלפחות בשנה זו הצילה רבבות יהודים מלחטוא חטא גדול, וגם סייעה שדוקא תפילותיהם בהיותם נשארים בארץ הקודש, יתקבלו יותר.
לכן על החסידים, ועל הרבנים, ועל הפולטיקאים, ועל העיתנאים לשמוח ביד ה' שפעל כל זאת. למנוע אותנו מהחטא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
