ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
מצוות לימוד תורה בחג
לימוד התורה הוא יסוד מצוות השבתות והחגים. וכפי שאמרו חכמים (ירושלמי שבת טו, ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". על שלושה יסודות נשענת המצווה: א. על המצווה התמידית ללמוד תורה יומם ולילה, שאומנם אינה יכולה להתקיים מפני הצורך לעבוד ולהתפרנס, אבל ציוותה התורה שלא לעבוד בשבתות ובחגים, כדי שנוכל לקיים את מצוות תלמוד תורה. ב. על קדושת החגים, שצריכה להיקלט דרך לימוד התורה בענייני החג. ג. על מצוות השמחה, שלימוד התורה הוא אחד הביטויים לשמחה, ומסיבה זו אסור ללמוד תורה בתשעה באב ובימי אבלות (פנה"ל מועדים א, ה).
חציו לה' חציו לכם
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
647 - חזון לימוד התורה לנשים
648 - דירת עראי והמגפה העולמית
649 - מה אומרת לנו המגפה
טען עוד
ארבעת חלקי מצוות השמחה
ישנם ארבעה חלקים למצוות השמחה: א. דבר מיוחד שיש בו שמחה יתרה, שיקרין רגשי שמחה על כל החג. ב. סעודות טובות יותר מסעודות שבת, ובגדים יפים ביותר. וכן מצווה ללמוד תורה, שתלמודה משמח. ג. להוסיף שמחה בדברים משמחים כשירה, ריקוד וטיול. ד. להיות במצב רוח טוב של שמחה וקורת רוח.
א - שמחה יתרה ביין שבסעודה
מצווה לעשות דבר מיוחד שיש בו שמחה יתרה, שיקרין רגשי שמחה על כל החג. לשם כך יש לשתות יין בסעודת החג. יש מהחכמים שסוברים שבשתיית היין מקיימים גברים ונשים כאחד את מצוות השמחה היתרה, ויש סוברים שעיקר השמחה היתרה לנשים בבגד או תכשיט חדש. אומנם הכול מסכימים שכל אישה ששמחה ביין, מצווה שתשתה יין.
השותה מיץ ענבים לא קיים את המצווה, מפני שאין בו אלכוהול. שיעור היין המשמח הוא כזה שמקשה מעט על הריכוז, עד שאסור לרבנים להורות אז הלכה. והיו מגדולי החכמים ששתו הרבה יין בסעודת החג, ונמנעו מלהורות הלכה מהסעודה ועד למחרת (ביצה ד, א). שיערו חכמים, שלכל הפחות צריך לשתות לשם שמחה זו מעט יותר מרביעית יין (75 מ"ל), ורוב האנשים צריכים לשתות לשם כך הרבה יותר מרביעית. אבל אין להפריז בשתיית היין ולהגיע לשכרות.
שמחה יתרה לנשים
השמחה היתרה לנשים מתקיימת על ידי בגד או תכשיט חדש. בבגד אחד מקיימים את המצווה, ואין צורך שתלבש את הבגד החדש במשך כל ימי החג, אלא שעל ידו תבוא לידי ביטוי השמחה היתרה שבחג.
גם אישה שאינה נשואה, כגון רווקה או אלמנה, צריכה לקיים את מצוות השמחה על כל חלקיה, לקנות בגד או תכשיט לחג, לקיים סעודות משמחות, להשתתף באירועים משמחים ולהיזהר מדברים מצערים.
האם מותר השנה להזמין מתנות באינטרנט
בשנה רגילה אסור לבצע קניות של בגדים ותכשיטים בחג, הואיל וניתן לקנותם לפני החג. אולם השנה, שבעקבות הסגר נשים רבות לא הספיקו לקנות בגד או תכשיט לקראת החג, מותר להזמינם באינטרנט (פנה"ל מועדים יא, טז). בכלל ההיתר בגד ותכשיט שנועד באופן מיוחד לשמחת החג, אבל לא שאר בגדים, אלא אם כן יש בהם צורך דחוף לחג. וכן מותר להזמין מאכלים וכל צורכי הגוף, כמוצרי טיפוח ואיפור, וכן מוצרים שמסייעים לבריאות ולהתעמלות, וכן ספרי קודש. אבל לא רהיטים וכלים שאין בהם הכרח לחג (עי' שם יא, ה-ו).
ב - השמחה שבסעודות ובבגדים
מעבר לשמחת השתייה המיוחדת לגברים, ובגד או תכשיט חדש לנשים, מצווה לקדש את החג בסעודות טובות ובגדים יפים, יותר מאשר שבת.
ג - שירה, ריקוד וטיול
כל דבר שמשמח את לבבו של האדם, כגון שירה, ריקוד וטיול, כלול במצווה לשמוח בחג. אומנם דברים אלו הם מצוות־רשות, שכל השמח בהם - מצווה שיעשם, ומי שאינו שמח בהם - אינו צריך לעשותם. ובכל אופן יש להיזהר שכל השמחות הללו לא יפגעו במחצית שעות היום שצריכה להיות מוקדשת ללימוד התורה.
השנה, מפאת הסגר, לא נוכל לקיים את שמחת החג בריקודים עם חברים ובטיולים בחוץ. אולם עליי להודות שבמידה רבה אני שמח על כך, שעל ידי כך יוכלו יותר אנשים לקיים את מצוות לימוד התורה בחג בחיק משפחתם כראוי. וכפי שמובא במסכת סוכה (כז, ב): "אמר רבי אליעזר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל".
ד - מצב רוח חגיגי
מצווה להיות במשך כל ימי החג במצב רוח טוב של שמחה וקורת רוח. לכאורה זו מצווה קלה, שהרי כל אדם רוצה להיות שמח. אולם בפועל קשה לקיים מצווה זו, ובמיוחד השנה כאשר הקורונה על סכנותיה הבריאותיות והשלכותיה הכלכליות מעיבה מאוד על השמחה.
ואף על פי כן זו המצווה המוטלת עלינו בחג, להתעלות אל מעבר לדאגות והטרדות, להתגבר על הכעסים ולשמוח בה'.
המצווה לשמוח ולשמח
עיקר המצווה בחג היא לשמוח ולשמח, ששמחה אינה אמיתית אם אין מתאמצים לשמח בה את הזולת, שנאמר (דברים טז, יד): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
המצווה לשמח מתחילה במשפחה הגרעינית, וזאת נוכל לקיים השנה. אומנם הסגר עלול לעורר מתחים, ועל כל אחד מוטלת המצווה לעשות ככל יכולתו כדי לתרום לאווירה הטובה ולהוסיף שמחה לנמצאים איתו, ולהימנע מדברים שיפגעו בהם ויעכירו את שמחת החג.
מחמת הסגר, לא נוכל לארח קרובים ומכרים, אבל במקום זאת נוכל לדבר עימם בטלפון או בזום, ובכך להוסיף שמחה ועידוד זה לזה.
שמחת חג האסיף בדירת עראי
רצה הקדוש ברוך הוא להיטיב לנו, ונתן לנו את הארץ הקדושה, ארץ טובה ורחבה, שכל העיסוק בבניינה הוא מצווה, כדי שנקיים בה את התורה והמצוות, ועל ידי כך יתקדשו כל ההישגים שנגיע אליהם - במדע, בכלכלה, בעושר וברווחה.
אולם סכנה גדולה אורבת לפתחנו: הישיבה הנוחה בבתים, יחד עם קבלת המשכורת הקבועה, עלולות ליצור אצל האדם מצג שווא, כאילו חייו מוגנים ובטוחים. אולם באמת, גם הבתים החזקים והטובים ביותר אינם יכולים להגן עליו מפני מחלות, אסונות טבע ומלחמות. וגם אם ישרוד את כל אלה ויזכה לזקנה ושיבה, לבסוף יבואו ימיו לקיצם, ויתברר שכל ישיבתו בעולם הזה היא ישיבת עראי. ואף באותן השנים שבהן זכה לשבת בשלווה בביתו המוגן - היו השלווה וההגנה מאת ה'. מי שאינו זוכר זאת, חי בשקר. הוא חושב שככל שישקיע יותר בהבלי העולם הזה, כך יזכה לחיים יציבים וטובים יותר, בעוד האמת היא שככל שיחבר יותר את עבודתו בעולם הזה אל מקור החיים, אל ערכי הנצח - כן יזכה לחיי אמת, חיים טובים ומלאי משמעות, שיש בהם שמחה אמיתית.
לפיכך נצטווינו דווקא בחג האסיף, שבו אנחנו שמחים בכל הטוב שאספנו, לשבת בסוכה, שהיא דירת עראי, ולזכור בכך את קיומו הארעי של האדם בעולם. ולהיפתח מתוך כך לאמונה ודבקות בה', וה' יפרוש את סוכת שלומו עלינו, והחיים שבנו יתעצמו אל מעבר לגבולות הזמן והמקום, אל חזון תיקון העולם כולו.
הדבקות בה' בחג הסוכות
הסגר, שבו אין לנו לאן לנסוע ולאן לצאת, הוא הזדמנות מיוחדת להירגע, לנשום את החיים שה' מעניק לנו, ולבטא אותם בעדינות בסעודות נאות ובלימוד משמח.
כשם שעלינו להיזהר משחצנות של כופרים הסבורים שהכול בידיהם, והמגפה טופחת על פניהם, להראות שחיינו ארעיים ושבריריים - כך עלינו להיזהר משחצנות של 'מאמינים' שמכריזים עכשיו בשמחה שהנה מתברר 'שהכול בידי שמיים' ושום דבר אינו בידי האדם. וגם הם כופרים, מפני שה' ברא את האדם בצלם אלוקים, כדי שיהיה שותף בתיקון העולם ושכלולו, ועל כך אנחנו שמחים בחג האסיף.
ביאר מו"ר הרצי"ה, שאנשים טועים בשלושה דברים בהבנת הדבקות בה'. א. שהדבקות בה' היא "מעל החיים". ב. שהיא שייכת רק לצדיקים ולחסידים. ג. שהיא עניין לעתיד לבוא. כנגד זה נאמר (דברים ד, ד): " וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". 'אתם' - החיים כאן, 'כולכם' - עם כל הכוחות שלכם, 'היום' - עכשיו. (שיחות הרצי"ה סוכות, עמ'147 ).
חג האסיף בשנה קורונה
בכל שנה מחדש, מתוך השמחה בכל הטוב שה' נתן לנו והישיבה בסוכה בצל השכינה, אנו לומדים מחדש מה עיקר ומה טפל, ומתוך כך מתקנים את סדרי העדיפויות שלנו.
אבל לא תמיד אנחנו מצליחים באמת להכיר בארעיות חיינו ולשמוח בטובו של ה'. השנה, כשהעולם כולו חרד מפני הקורונה, ההתאספות בסוכה יכולה להיות עמוקה מאוד, ואם נזכה, נוכל מתוכה לעצב סדר יום מתוקן ומשוכלל, לשנה טובה לעצמנו ולעולם כולו.
מתוך העיתון בשבע
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
