ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כשאיש ואישה מתגרשים אין הכוונה רק על ריחוק פיזי, שהרי אחר נתינת הגט יכולים הם עדיין להיות בקרבת מקום אחד לשנייה. אלא המובן הוא, שהקשר הנפשי מתנתק, הדבקות הפנימית נפרדת.
כך, כשחס ושלום האדם חוטא, הוא אינו מתרחק פיזית מהקב"ה, מפני שאי אפשר להתרחק ממנו יתברך שהרי 'מלא כל הארץ כבודו'. אין כזו מציאות שאדם רחוק מבורא עולם, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, אלא שהחטא יוצר חומה רגשית שמסבבת אותו ואינה נותנת לו להתענג מאורו וטובו של מלך מלכי המלכים.
ה'שפת אמת' זיע"א (בראשית, תרס"א) מדייק מהמשך הפסוק הנ"ל 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים' - שעדיין יש יכולת להיכנס אל תוך הגן, רק יש שמירה שלא יכנס מי שאינו ראוי. ומבאר, שהגן עדן הוא יום השבת, שבשבת קודש יש את הזכות להיכנס פנימה, לקדושה העליונה, לאחוז באילן החיים.
בשבת נפתח השער הסגור, הקב"ה מסיר את להט החרב המתהפכת, שמסמלת את תעתועי השקר והכזב מצד היצר הרע במשך השבוע, והאמת הנצחית מתגלית בשיא הודה ותפארתה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!
מובא בספרים הקדושים שהעונג הוא שורש ותכלית הבריאה ולשם כל האנושות שואפת, לכן האדם רץ כל ימיו להרוות את צימאונו לעונג, להגיע לפסגת האושר והשמחה שחסרים לו.
להט החרב המתהפכת כשמה כן היא, מהפכת ענג לנגע, מציעה לאדם שווא והבל, שלא רק שאינם מרווים את צימאונו, אלא בנוסף משאירים סדק חלול וחותם של כאב עמוק בנפשו. הופך הוא לעצוב, האדם בחטא מרגיש טעם של מיתה ומרירות.
כדי להבין מהיכן נובעת הרגשת החוסר הזאת נעתיק מתוך דברי הגאון הרב ישראל אברג'ל שליט"א (מתוך קונטרס 'מסילות אל הנפש' פרשת וזאת הברכה, תשע"ט) "'וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם'- באותה שעה נולדה בעולם ההרגשה הנוראה הנקראת 'סתם', הרגשה בה האדם מרגיש שהוא 'סתם', ללא חשיבות, ללא מקום בעולם, ללא אישיות, סתם אדם משעמם... אותה הרגשה היוצרת בלב האדם מעיינות של כאב, תהומות של בדידות, זעקה אילמת לקבלת כבוד, והרגשה זו עתידה ללוות את כל בני האדם לכל אורך הדורות", עד כאן דבריו הקדושים.
והתיקון לכך, הוא כדברי הרבי ה'דברי שמואל' מסלונים זיע"א שפירש את הפסוק "מי הגיד לך כי עירום אתה", שהקב"ה גער באדם הראשון - מי הגיד לך דבר זה כי אחר העבירה אתה כבר עירום מכל ואבדת את כל הקשר שלך עם הקב"ה, רק האדם חייב לזכור את מעלתו ולהאמין בערכו ש"בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, א) ומתוך כך לראות את הטוב הקיים בו, להאמין שיכול הוא להגשים את תכלית ומטרת בריאתו.
בקידוש של שבת אנו אומרים "וקראת לשבת ענג", מובא בזוהר הקדוש 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. בשבת קודש המציאות שבה לשורשה החי והבריא "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", בצבוץ של תקווה מתרענן ומתחדש. וכך היהודי יכול לשוב ולהתחבר לנהר הנובע בתוכיות נשמתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
על השבת נאמר "וטעמיה חיים זכו", מאיר בה טעם עולם הבא, טעם גן עדן. יהודי של שבת זוכה להיות שייך ומקושר ל"טעמו וראו כי טוב ה'", זוכה להתעדן בנועם ה', נשפע עליו טל אורות מחי העולמים "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". באכילת שבת, בשירי שבת, בתפילות השבת, טועם הוא טעם של דבקות באור אין סוף ברוך הוא ונכלל בחיים אמתיים ונצחיים.
החידושי הרי"ם זיע"א מלמדנו חיזוק עצום מהמדרש הנ"ל, שהרי הדין אם אישה משולחת וחוזרת אין זה נחשב גירושין, כך אין הגירושין שגירש הקב"ה את אדם חל, כי אנו מתעקשים וחוזרים תמיד אל הבורא יתברך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.















