ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
בלעם הרשע שידר לכל הסובבים אותו, שהוא, בלק ועבדי בלק, כולם ביד ה', ואין ביכולתם להתערב בהנהגה האלוקית. בלעם אמר שוב ושוב שרק מה שה' יתברך ירצה, זה מה שיקרה בפועל. וכביכול, זה היפך הבחירה, כלומר, שאין בכוח הבחירה שבידו לשנות את הרצון האלוקי, כי רק הקב"ה לבדו קובע את המציאות.
אבל באמת, בלעם הרשע לקח את נקודת 'נזר הבריאה', את הכוח החזק ביותר והגבוה ביותר שהוא 'כוח הבחירה', והשתמש בו בצורה צינית ודמגוגית. כי כלפי חוץ הוא אמר לכולם שרק מה שבורא עולם יחליט, כך יהיה, אבל תוך כדי הוא 'קרץ' לעבדי בלק, כמרמז להם 'אני יודע דעת עליון (לשון חז"ל בבלי סנהדרין ק"ה ע"ב), יש לי תכנית מגירה, לינו פה הלילה'.
כותב רבי נתן: "אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל יִשְרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם וְכוּ'. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ לְגַמְרֵי וְאָמַר כִּי מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁרָמַז לָהֶם שֶׁיִּשְׁלַח שָרִים רַבִּים וּגְדוֹלִים מֵהֶם. כִּי סָבַר אוּלַי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ רָצוֹן הָעֶלְיוֹן כִּרְצוֹנוֹ לְקַלֵּל חַס וְשָׁלוֹם אֶת יִשְרָאֵל".
צריך לדעת שהקב"ה ברא את כל העולמות רק בשביל תכלית אחת והיא - הבחירה! שמטרתה, שהאדם יפנה עורף לרע וידבק בטוב.
יש לה' יתברך אין סוף מלאכים, אופנים ושרפי הקודש שעובדים אותו בצורה שלמה ומוחלטת, אבל מעלת האדם שיסודו מעפר וסופו לעפר, גבוהה מהם לאין ערוך! מדוע? בגלל שיש לו בחירה האם לבחור ברצון ה' שמתגלה בתורת משה או ללכת אחר עצת יצרו. ומעלת האדם, שלמרות תאוות ומשיכת הגוף לחומר, הוא בוחר ברצון האלוקי!
וכלשונו של רבי נתן: "כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל כֵּן הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר רְצוֹנוֹ בְּהַסְתָּרוֹת וְהַעְלָמוֹת גְּדוֹלוֹת, רַק נָתַן כֹּחַ וָדַעַת בָּאָדָם שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּש אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ".
בלעם ידע 'דעת עליון' - ידע את כוחה של 'הבחירה' שהיא נקודת 'השיא' של ההוויה.
הוא שידר על שני ערוצים במקביל, כלפי חוץ הוא אמר לאנשי בלק: "לא אוכל לעבור את פי ה' אלוקי לעשות קטנה או גדולה", ולמלאך ה' אמר: "כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי בדרך, ועתה אם רע בעיניך אשובה לי". אבל בפנימיות לבבו, בתוך תוכו, היה לו רצון חזק ותקיף להצליח להרע לעם ישראל.
הוא ידע שלא באמת משנה כמה ה' יאמר לו לא ללכת ולקלל את עם ישראל, מפני שלמרות זאת ועם זאת, כוח הבחירה כל כך גדול, שהוא יכול לעשות פעולה שנוגדת את רצון ה'!
היינו, שהקב"ה נותן לאדם חיות באבריו, יכולת ואפשרות לעשות ולהתנהג לפי תאוותו, גם הוא מקלקל את הבריאה ולא משרת את תכליתה.
אבל, מסביר רבי נתן - "ואתה מרום לעולם ה'" (תהלים צב, ט) ומפרש רש"י: "תמיד ידך על העליונה"!
הקב"ה 'סיבת הסיבות' סיבב שהאתון תפתח את פיה והיא זו שתוכיח לבלעם ולכולם מהיכן נמשך כוחו הטמא לפעול פעולות רעות, כי המשיך את זוהמתו הנוראה וכוחות הטומאה שלו, על ידי ניאוף איתה בעצמה (בבלי סנהדרין ק"ד, ע"ב), שעל ידי זה היה לו כוחות רעים בפיו הטמא.
מפני שיש כלל - זה כנגד זה! כך מנהיג ה' יתברך את עולמו, שמי שרוצה לפעול פעולות טובות מצד הקדושה, עליו להתקדש ולהיטהר על פי תורת משה, ומי שרוצה להפך, יחיה להפך כמו מעשה בלעם הרשע. בורא עולם חקק בעולמו מנגנון שיהיה לאדם יכולת להמשיך כוחות מעולם העליון לעולם התחתון על פי רצונו ובחירתו, אם לטוב אם להפך.
ועם זאת, מדגיש רבי נתן נקודה חשובה ויסודית באמונת ישראל - "אין עוד מלבדו"! כפי שאמרו רבותינו ז"ל (בבלי חולין ז, ע"ב) לעניין כשפים, שהקב"ה נותן להם כוח לפי שעה בשביל הבחירה, אבל אחר כך הקב"ה 'גמר גומר ויגמור' תמיד הכול כרצונו הטוב, 'והמחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי' (אבות ד, ד).
והראיה, שהאתון בעצמה, שממנה ינק את טומאתו ומכך ינק 'דעת עליון', היא בעצמה פתחה את פיה והוכיחה וביישה אותו לעיני כולם מה שעשה איתה, כי ה' יתברך רצה לנקום בו דווקא בדבר שנפל בו ובדבר שעל ידו מרד בקונו. וכלשון ה'אור החיים' הקדוש: "להשפיל גאותו של בזוי זה, לפי שקדם ונהג גבהות לפני ה'". וזאת כדי להראות שרק הוא יתברך 'בעל הכוחות כולם'.
נכון, הופקדה בידך גדולת ומעלת 'הבחירה', אבל היא נועדה לעשות נחת רוח לכבוד הבורא ולא להפך. ואחרי הכל, אין דבר נמנע ממנו יתברך כפי שקרה בסוף, שה' יתברך שם בפי בלעם ברכות, למרות שמתוקף בחירתו רצה לקלל, אבל בא לקלל ונמצא מברך.
ולהבנת עומק העניין - הקב"ה מנהיג את העולם על פי שני מהלכים בעת ובעונה אחת (כפי שמרחיב הרמח"ל בספרו 'דעת תבונות'):
יש את 'המהלך הארצי' שזה כל הבחירות שלנו בעולם המעשה, שבאחריותנו ובהשתדלותנו לקדם ולהוביל את המציאות לייעוד של חיים רוחניים ולגילוי מלכות ה'. מהלך זה נושא בתוכו התמודדות יומיומית בין רע לטוב, אתגרים, ניסיונות, הצלחות וכישלונות.
ויש את 'המהלך האלוקי הנצחי', ששם למעלה "הרכבת נוסעת ויהי מה". התוכנית האלוקית יצאה, יוצאת ותצא מהכוח אל הפועל. שם אין סיבוכים, פספוסים ותקלות שנגרמים בגלל בחירת והתנהגות האדם, כי לא משנה מה האדם בוחר בהווה, הקב"ה מהפך תמיד באופן אוטומטי את הרע לטוב! המציאות כולה מתעלה ודוהרת כל הזמן למטרת תכלית בריאתה - "והיה ה' למלך על כל הארץ".
מפרשה זו אנו למדים שהכול תלוי בגישת ורצון האדם:
בצד השלילי: בלעם רק החשיב את 'המהלך הארצי' - כוח הבחירה של האדם בלבד, והוא השתמש בו לרצון וכבוד עצמו ולא לרצון וכבוד בורא עולם. וממילא, הקב"ה הוכיח לו שיש את ה'מהלך האלוקי הנצחי' - 'אין עוד מלבדו, הוא בעל הכוחות כולם ושהכל נהיה בדברו', ומתוך הכרה זו עליו לתקן מעשיו.
ובצד החיובי: אם יהודי החפץ בתשובה מחשיב רק את 'המהלך הארצי' - היינו, שכוסף לגשת אל הקודש, אך מצפונו נוקפו ויצרו מחלישו בגלל העבר השלילי שמרד בקונו, ומזה הוא מתייאש ולא מאמין בכוח התשובה.
פה משתלבת האמונה ב'מהלך האלוקי הנצחי' - שאין רע בעולם! הקב"ה מהפך בכל רגע את זדונות בני האדם לזכויות, עבירות למצוות, ירידות לעליות, כי 'שהכל ברא לכבודו'! והבנה זו מעניקה ליהודי תקווה ומוטיבציה לחזור לדרך הישרה, לדרך המלך.
וכך מספר רבי נתן על רבנו נחמן מברסלב זי"ע (חיי מוהר"ן אות קפ"ח):
"כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְאוּמֶן בְּסוֹף יָמָיו וְדִבֵּר עִמִּי דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין כַּמָּה שִֹיחוֹת נָאוֹת קְדוֹשׁוֹת הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד. וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יְגַלֶּה ה' יִתְבָּרַךְ הָאֱמֶת וְיֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וְכוּ'. אָז עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב אַף עַל פִּי כֵן ה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ. הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר? הֲלֹא ה' יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














