ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
ההתייחסויות השונות מורכבות מסיבות שונות. הן קשורות לשאלות של אמון בגורמים הממלכתיים שנותנים את ההנחיות, ובחלק מהמקרים הן קשורות לשאלות סוציולוגיות של חשש מפירוקן של קהילות בגלל איבוד לוז החיים שלהן, לוז שיש לו חלק נכבד בשימור הקהילה.
משקל לא מבוטל באופיין של ההחלטות נתון לתפיסות העולם שמנחות את עולמות התורה השונים. ניתן לדבר על שני גורמים מרכזיים שמכוונים את התודעה הדתית של עולמות התורה השונים, ושיכולים להיות בעלי השפעה על ההחלטות של עולמות אלו ביחס לשמירה על ההנחיות שנוגעות לקורונה: שאלת המקום הדתי שניתן למרכיב הלאומי, ושאלת המקום שניתן לממלכתיות.
נראה שהשורש להבדלי התפיסה בנקודות הללו קשור לשאלה האם יש ערך אלוקי לנורמליות של החיים. במובן מסוים הבדל זה נעוץ בשאלה האם התורה באופן מהותי מתחילה מספר שמות, הספר שבו מתחילים להיפגש עם עולם המצוות - "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'חודש הזה לכם ראש חודשים', שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל" - או שהתורה באופן מהותי מתחילה מספר בראשית, ספרם של האבות, שהתכונה הבולטת שלהם היא הישרות, היכולת לגלות את הקב"ה במהלך החיים הטבעי, במערכות היחסים הפשוטות בין בני האדם, באהבתם ובדאגתם לכל הבריות ובהתנהלותם ביושר עם כולם.
אפשר לנסח את השאלה גם באופן אחר: האם המפגש בין האדם לבוראו מתרחש, בעיקר או רק, בחוויות אקסטטיות כמו תפילות מרוממות או העמקת המפגש עם לימוד התורה, מתוך הבנה שאמירתם של חז"ל "מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" היא האידיאל הדתי המתבקש מהאדם; או שהמפגש עם הקב"ה כפרטים וכחברה אמור להתרחש גם במרחבי החיים כשאמירתם של חז"ל מבטאת את הקללה המצויה בגלות?
מקומם של בתי הכנסת ועולם התפילה ומקומם של בתי המדרש ועולם לימוד התורה לא נפקד מעולם אלוקי כלשהו. לא בכדי שני הבתים הללו, בית הכנסת ובית המדרש, הם שתי אבני הפינה שהחזיקו את היהדות במשך אלפיים שנות הגלות. אך נראה שהשאלה האם בארץ ישראל יש מרחב משמעותי נוסף, שבו אמור להיווצר השיח בין האדם לבוראו ובין עם ישראל לדודו, נתונה במחלוקת עמוקה בין תפיסות העולם השונות והיא משליכה על היחס להנחיות הקורונה.
הקודש במצילות הסוס
במכתב תשובה של הרב קוק לסופר אז"ר, שמביע את אכזבתו מכך שהספרות העברית עוסקת בשאלות החיים במקום שכל עיסוקה יהיה בשאלות שנוגעות לעולם הקודש, מביע הרב קוק את תמיהתו על כך שמחשבות כאלה עולות במחשבתו של הסופר ותולה את תפיסתו בטומאה הרצוצה של הגלות שעדיין לא הצליח אז"ר להשתחרר ממנה: "יותר מדאי אדוני מחקת את הסאה, בדרישתך מאת ספרותנו שתהיה מוקדשת רק לשאלות נצחיות. קשה היה לי להאמין שדברים כאלה, הנטולים מן החיים, יצאו מפי איש משכיל היודע את העולם ואת החיים שכמותך. אבל מצאתי את הסיבה של מחיקה זו בטומאה הרצוצה של הגלות שעודנה מפרכסת בתוך נשמתך" (מאמרי הראי"ה חלק ב' עמוד תקה).
שורש הטעות שמצוי בתפיסה הגלותית נעוץ על פי הרב קוק בהבנה שצורכי ציבור והופעת החיים במובנם הרחב, עם כל הסיבוכים וההתלבטויות שהם מעוררים, הם חלק מהופעה אלוקית וגילוי אלוקי שלם: "שכחנו שהשאלות הזמניות הנם צורכי צבור גדולים ואדירים. וצורכי צבור הנם תמיד עומדים במדרגה אחת עם לימוד התורה".
הסיבה לכך שצרכים אלו, הנוגעים להופעה מלאה של מכלול החיים, לא התבררה במהלך שנות הגלות נובעת משני דברים. היא נובעת מהתפיסה, שנכונה הייתה בגלות, שהופעת חיים בריאה מנמיכה את הופעת הרוח, כפי שנוסחו הדברים על ידי רבנו בחיי בספרו 'חובות הלבבות': "ככל שיוסיף החומר בניין תוסיף הרוח חורבן". והיא נובעת מכך שמעמדם של ערכי הנצח עוצמתי יותר מזה של ערכי החיים, ומשום כך ערכים אלו נשמרו ביתר שאת בגלות.
תפיסתו של רבנו בחיי כוחה היה יפה לגלות, אך בארץ ישראל אמור המפגש עם הקב"ה להתרחש בכל מרחבי החיים, בטבעיות, בנורמליות וברגישות שמפגש חיים מעין זה יוצר: "אבל בא הזמן שאנו צריכים להתחשב עם חיי המציאות ולהרחיב את תחומנו", "אבל לא לצמצם את הספרות שלנו רק בהיכל הקודש כאשר אמרת. כי אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם ועל כל המדעים הנדרשים להם", "ביום ההוא היה על מצלות הסוס קודש לה'".
שיח של אבות
הרב חיים דרוקמן, אחד המנהיגים שממשיך להשמיע את הקול האותנטי של הציונות הדתית, צוטט בתקשורת כך: "השנה אומר לנו הקב"ה אמירה אחרת ואנחנו מקיימים את מה שהוא אמר לנו: 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', ואני מדגיש את ה'מאוד'. זה מה שהקב"ה אומר לנו, ואם זה מה שהוא אומר לנו אנחנו מקיימים זאת". האמירה הזאת באה לא רק מהחיבור העמוק לעם ישראל שמצוי אצל הרב ומהחשיבה הלאומית שמנחה אותו, ואפילו לא מערך הממלכתיות שתופס מקום מרכזי בהשקפת עולמו, אלא מהבנה שנוגעת לכך שהמפגש עם הקב"ה, לאחר שיבת עם ישראל לארצו, מצוי בעצם הופעתם של חיים אלוקיים טהורים, מוסריים, רגישים ונורמליים בתוך הוויית החיים היומיומית.
היכולת לחבר בין בית המדרש ובין בית הכנסת ליצירת מרחב חיים מתוקן ושלם, פרט להיותה ההשלמה הנדרשת על פי משנת הציונות הדתית, יכולה ליצור גם שיח מפרה בין עולם הקודש לעולם החול, שיח שממנו ייבנו שני העולמות ובו יהיה מקום אמיתי לתביעות השונות שקיימות בחברתנו.
נדמה לי שנתינת מקום עמוק לתפיסת עולם מעין זו יכולה להיות חלק מהמזור לחיפושים שמצויים אצל בני הנוער שלנו ולעולם הרוחני שחלקם מחפשים.
בזמן שבו אנו פוגשים ונושמים את עולמם הזך והנקי של אבותינו הקדושים, עולם שלמרות שלא מצויות בו כמעט מצוות, מאריכה התורה אפילו בתיאור השיחה של עבדי האבות - "יפה שיחתם של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים", חשוב שעולם זה יהיה חלק מעולמנו הרוחני, לא רק כדרך ארץ שקדמה לתורה, אלא כעולם שמאפשר לנו לצאת מקללת הגלות ולפגוש את הקב"ה כפרטים ובעיקר כחברה בהופעת חיים בריאה, נורמלית וקדושה: "כל הספרות החילונית שנתעוררה בתקופה האחרונה, שיש בה הרבה משום חוכמת סופרים תסרח והרבה ניצוצי אורה ורשמי גאולה, הכול בא מהצינור של שיחתן של עבדי אבות... מתוך הגרעין המר שבתוך המתיקות הגדולה שבשיחה עליונה זו, נצמח כל הסירחון שבחוכמת סופרים שבעקבא דמשיחא. אומנם גם סירחון זה ייהפך לזבל המפרה ומעדן, מדשן ומרווה את השדה אשר בירכו ה'. והטוב ינצח בעיקרו, ותיהפך השיחה החיה שבפי ישראל וכל זרע יעקב לשיחת קודש נותנת אור חיים, המתעלה בגודלה מעל התורה בערכה ההווי, וממנה יצמח אור תורתו של משיח, שאפילו תורה שבעולם הזה הבל הוא כנגדה, ובעולם הזה תורה נתתי לכם, לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם" (שמונה קבצים, קובץ א, תשעז).
***
הרב יאיר יעקבי הוא ראש ישיבת אמי"ת 'בלבב שלם' בירוחם; ספרו על פרשיות השבוע 'ארץ ושמיים נשקו' ראה אור בימים אלה
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
