ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
במהלך ההפלגה, פרצה סערה גדולה בים, והאונייה חישבה לטבוע. ציווה רב החובל, שכל אחד מהנוסעים ישליך חלק מהמטען שלו לים, כדי שיוקל המשא על האונייה , והיא תצלח את הסערה בשלום.
מיד הזדרז הסוחר היהודי, נטל את הטלית והתפילין שלו, ורצה להשליכם לים, שהרי פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה...
אמרו לו כל הסובבים אותו: ראשית, תשליך את כל סחורתך, ורק בסוף תשליך את הטלית והתפילין, שמלבד קדושתם והמצווה שאנו מקיימים בהם, גם שומרים עלינו...
משל זה מהדהד בראשי בימים האחרונים.
ימים מאתגרים עוברים על כולנו...
ימים שוברי שיגרה, ולא במובן הנחמד של המילה...
מעבר למתח ולחשש מהקורונה ומהמשבר הכלכלי , עצם היציאה מסדר החיים הרגיל מהווה אתגר לכל אדם. דווקא בימים אלה, אנו חשים עד כמה עלינו להתחזק בביטחון בה' ובתובנה ש'אין עוד מלבדו'. הנה, נגיף קטנטן, משבית עולם ומלואו. כטיטוס שחשב שניצח את ה', ויצאה בת קול ואמרה לו: 'ברייה קלה יש לי בעולמי, עלה ליבשה ועשה עימה מלחמה', וסופו שהיתוש הכריע אותו, כך האנושות החזקה לומדת את עוצמתה של ברייה קלה ששלח הבורא לעולמו.
בצד הביטחון בה', וודאי מצווים אנו על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", "לא תעמוד על דם רעך", כולנו מחוייבים לשמוע לדברי המומחים לבריאות הציבור, לשמור על מרחק מתאים בין אדם לחבירו וכו', וכך לבלום בעזרת ה' את התפשטות הנגיף ולהציל חיי רבים.
בשעת כתיבת שורות אלו, משרד הבריאות עדיין מתיר להתפלל במניין, בקבוצות של 10 אנשים ותוך שמירה על מרחק של 2 מטר בין אדם לאדם. חריגים מכלל זה הם אנשים מבוגרים מאוד או בעלי סיכון גבוה שנקראים להישאר בבתיהם ובוודאי כך ראוי לנהוג.(יתכן והמציאות תשתנה, וכשתקראו שורות אלו יוטל סגר מלא, והשורות הבאות לא יהיו רלוונטיות, אך הן נכתבות למציאות הנוכחית).
והנה, נשמעים קולות – בואו ונהדר בהלכות פיקוח נפש, נסגור את בתי הכנסת, ונקרא לכלל הציבור להתפלל ביחיד בבתים. ברי לי שקריאות אלו באות מתוך יראת שמיים, אך דומני שבהשקפה כוללת עלינו להיזכר להבדיל במשל בו פתחתי. ( ברי לי, שקריאות אלו לא מעוניינות חלילה לזרוק את הטלית והתפילין, אך המשל מכניס את העניין לפרופורציה).
משרד הבריאות קובע כללים מסויימים, שמטרתם לשמור על בריאות הציבור. אין כאן מדע מדויק, והכללים לא ניתנו למשה מסיני. בכללים אלו הוא מנסה לאזן בין צרכים כלכליים ובריאותיים, מתוך הבנה שגם שמירה על משק מתפקד היא צורך חיוני לקיומה של החברה.
המשרד גם לוקח בחשבון את הצורך של אדם להתאוורר מעט, ולעשות מעט ספורט בקבוצה קטנה, ואפילו לטייל בודד עם הכלב. המשרד מבין, שגם שמחת חיים מסייעת למערכת החיסונית של האדם להילחם בנגיף ולהישאר בריא.
בקיצור, יש כאן איזון בין צרכים חשובים שונים. האיזון מתעדכן מעת לעת לפי העניין.
אם כל הצרכים חשובים, קל וחומר שהצורך בתפילה במניין חשוב. אם מסיבות כלכליות מותר לצאת מהבית, בוודאי שבשביל תפילה במניין מותר לצאת מהבית. ביום שיוחלט על סגר מלא, אכן מתברר שכרגע האיזון הנכון הוא לא לצאת מהבית. אך כל זמן שמשרד הבריאות מתיר להתפלל במניין, עלינו לאחוז בכך בכל תוקף ולהתפלל במניין תוך שמירה על הכללים שהמשרד קבע. (למעט, אנשים ומקומות שלא יכולים לעמוד בכללי משרד הבריאות).
ואדרבה, התפילה בציבור נותנת לנו כוחות כל כך מרובים, עד שבוודאי שהיא מחזקת את שמחת החיים שלנו ונותנת לנו בעזרת ה' עוז ותעצומות להילחם בנגיף.
כאן המקום לעורר להתקשר ולהתעניין בשלומם של מי שנותרו מבודדים בבית, ובפרט אנשים מבוגרים, יתכן וחיזוק זה יועיל ואף יציל חיים.
ויהי רצון, שנזכה כולנו להישאר בריאים ושלמים, ויתקיים בנו הפסוק "כל המחלה אשר שמתי... לא אשים עליך, כי אני ה' רופאיך"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
