ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
- ספריה
- הלכה
- בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַלְווֹת כֶּסֶף לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ וְגוֹ'". וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב "אִם", קִבְּלוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּ"אִם" זֶה אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה. הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל מִי שֶׁהוּא נִמְנָע מִלְּהַלְווֹת לֶעָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךְ הָאֶבְיוֹן וְגוֹ'". וְהַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה".
ב. עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ קוֹדֵם לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת. וּגְדוֹלָה מִצְוַת הַלְוָאָה לְעָנִי יוֹתֵר מִמִּצְוַת צְדָקָה לֶעָנִי הַשּׁוֹאֵל, שֶׁזֶּה כְּבָר נִצְרָךְ לִשְׁאֹל וְזֶה עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ.
ג. מִצְוָה לְהַלְווֹת אֲפִלּוּ לְעָשִׁיר אִם צָרִיךְ לָזֶה וּלְיַעֲצוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ.
הַלְוָאָה רַק בְּעֵדִים אוֹ בִּשְׁטָר
ד. אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא עֵדִים וַאֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם, אֶלָּא אִם כֵּן מַלְוֵהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וְהַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר מְשֻׁבָּח יוֹתֵר. אָמְנָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁהוּא שְׁעַת דְּחַק יָכוֹל לְהַלְווֹת בִּשְׁטָר 1בִּכְתִיבַת יַד הַלֹּוֹוֶה אֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדִים. אִם זֶה סְכוּם מוּעָט שֶׁדֶּרֶךְ אָדָם לִמְחֹל - יָכוֹל לְהַלְווֹת לְלֹא עֵדִים (אחרונים, ועיין שו"ע חו"מ ע סע' א).
ה. אָסוּר לְהַשְׁהוֹת שְׁטָר פָּרוּע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה".
לֹא תִנְגֹשׁ
ו. אָסוּר לִתְבֹּעַ מֵהַלֹּווֶה כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶּׁאֵין לוֹ כֶּסֶף. וְאָסוּר אֲפִלּוּ לַעֲבוֹר לְפָנָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְלָם כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַמַּלְוֶה וְלֹא יָכוֹל לְשַׁלֵּם. עַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה". אָמְנָם אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לַלֹּוֹוֶה כֶּסֶף וְלֹא פוֹרֵעַ לוֹ - יָכוֹל לְהַזְכִּירוֹ וְלוֹמַר לוֹ וְאַף לְתָבְעוֹ בְּבֵית דִּין וְכַד' (עיין שו"ע חו"מ צז סע' סב).
מָה עוֹשִׂים בְּכֶסֶף הַהַלְוָאָה?
ז. צִוּוּ חֲכָמִים "יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ". וְלָכֵן אָסוּר לַלֹּווֶה לִקַּח אֶת הַהַלְוָאָה וּלְהוֹצִיאָהּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ עַד שֶׁתּוּכַל לְהֵאָבֵד וְלֹא יִמְצָא הַמַּלְוֶה מִמַּה לִגְבּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּלְוֶה הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל. וְאִם עָשָׂה כֵּן - נִקְרָא רָשָׁע.
ח. אִם הַמַּלְוֶה בָּא לִתְבֹּעַ אֶת מָמוֹנוֹ וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא אֶלָּא שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן. וַאֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן אֶלָּא שֶׁהַלֹּוֹוֶה אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹתֵר לַכֶּסֶף - יַחֲזִיר מִיָּד אֶת הַכֶּסֶף לַמַּלְוֶה. וְאָסוּר לַלּוֹוֶה לִכְבֹּשׁ אֶת מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ "לֵךְ וָשׁוֹב" כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ.
ט. כְשֶׁהַמַּלְוֶה מַכִּיר אֶת הַלֹווֶה שֶׁהוּא לֹא מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן אֲחֵרִים, מוּטָב שֶׁלֹּא לְהַלְווֹת לוֹ מִמַּה שֶׁיַלְוֵּהוּ וְיִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר אַחַר כָּךְ עַל "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה".
מי אתה עם ישראל?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
