ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים. וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ח): וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, לֹא אָמַר עָלָיו אֶלָּא עַל עֲבָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם וּמַלְכְּכֶם הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, וּלְכָךְ לֹא פִרְסֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לַחְלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. (שמות רבה ז, ג).
"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" (דברים לג, ה), ..יש במקצת האגדות שמפרשין אותו על משה, אומרים משה מלך, שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו', ואם כן אמר הכתוב, תורה צוה לנו משה, להיותה מורשה לקהלת יעקב, והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד, וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו.. (רמב"ן).
משה רבינו מונה להיות מלך על ישראל, והנה הקדוש ברוך הוא מצווה אותו בפסוק אחד שני ציוויים, שנראים לכאורה כדבר והיפוכו, מצד אחד הוא אומר למשה המלך הצדיק, שבא בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לגאול את בני ישראל ממצרים, לא לצפות לכל כבוד, אלא אדרבה להיות מוכן לקבל על עצמו בזיונות, קללות, וסיכון עצמי, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ומצד שני, בכל הנוגע ליחסו לפרעה מלך מצרים הרשע, שמתעלל בבני ישראל, עליו לנהוג בכל הכבוד הראוי למלכות, "ואל פרעה מלך מצרים... אמר להן הקדוש ברוך הוא, היו נוהגין בו כבוד וחִלקו כבוד למלכות", זה נראה תמוה ביותר.
כדי להבין את הדברים עלינו לחזור מעט לאחור... ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים... ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג, ז-י), הקדוש ברוך הוא מטיל את תפקיד המנהיגות על כתפיו של משה רבינו, הוא ממנה אותו למלך על ישראל, ומאז... משה רבינו מסרב שוב ושוב, "ויאמר משה אל האלהים, מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" (שמות ג, יא), "ויאמר משה אל האלהים, הנה אנכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם, ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם" (שמות ג, יג), "ויען משה ויאמר, והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'" (שמות ד, א), "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנוכי, גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי" (שמות ד, י), "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שמות ד, יג), "וישב משה אל ה' ויאמר, אדני למה הרעתה לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה, כב-כג), "וידבר משה לפני ה' לאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים" (שמות ו, יב), משה רבינו מכיר את כחותיו ואת חולשותיו, הוא מבין את האתגרים הגדולים של הנהגת עם ישראל השרוי בקוצר רוח ובעבודה קשה, ואת האתגר הגדול של עמידה לפני פרעה המלך של האימפריה הגדולה בעולם, הוא מסרב שוב ושוב, ואומר להקדוש ברוך הוא, אני לא מתאים לתפקיד, אני פליט שברח ממצרים, מה אני חשוב לדבר עם המלכים (רש"י שמות ג, יא), איך אגש לבני ישראל במצב בו הם שרויים, הם הרי לא יאמינו לי שה' שלח אותי אליהם, ובנוסף אני מגמגם ואין לי את כח הדיבור הדרוש לכל מנהיג, ובמיוחד למנהיג בסדר גודל כזה, בבקשה ה', שלח אדם אחר, מנה לתפקיד אדם מתאים יותר, שלח את אהרן או מנהיג אחר, הרי ברור שיש לי תחליף... אני הרי לא צפוי להיות המנהיג שגם יכניס אותם לארץ (ראה רש"י שמות ד, יג), ולמרות הכל הקדוש ברוך הוא לא מוותר למשה, מצווה עליו להמשיך בתפקיד שהוטל עליו, עונה לו על כל אחת מטענותיו, משה קופץ למים מחוסר ברירה, וניגש לדבר עם בני ישראל, "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו, ט), כאן נשבר משה רבינו... עד שכבר קיבלתי אומץ ויצאתי לדרך, בפסיעה הראשונה שלי כמנהיג, אני רואה שצדקתי, אני באמת לא מתאים לזה, אמרתי שבני ישראל לא יאמינו לי, ומסתבר שהם אפילו לא מוכנים לשמוע אותי... ה', עכשיו אתה מצפה שאלך למלך האדיר פרעה, והוא כן ישמע אותי? אני לא מסוגל יותר...
אבל הקדוש ברוך הוא, יודע יותר טוב... הקדוש ברוך הוא יודע שמשה רבינו הוא המנהיג הראוי ביותר, יש לו את הכישורים הנדרשים לתפקיד, למרות ואולי בגלל החולשות שמשה רבינו חושב שיש לו, הקדוש ברוך הוא לא מחפש את המנהיג שמחפש את הקריירה כדי להאדיר את שמו, הוא מחפש את המנהיג העניו, המנהיג הרחמן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה (שמות רבה ב, ב). הקדוש ברוך הוא דוחף אותו לתפקיד, ויודע שעם הדרכה נכונה וצמודה לאורך הדרך, הוא גם יצליח.
לאור זאת ניתן להבין את דברי הפסוק "וידבר ה' אל משה ואל אהרן, ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים", אין כאן דבר והיפוכו, יש כאן המשך של הדרכה ברורה למשה רבינו איך להמשיך בתפקידו כמנהיג, ואיך להצליח בו, משה רבינו נבהל מהתגובה הראשונית של בני ישראל, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה... הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה", ולכן מדריך אותו הקדוש ברוך הוא לכך שמנהיג ציבור אמיתי חייב להיות מוכן נפשית לדברים אף יותר גרועים מכך, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ולגבי החשש מהמפגש עם פרעה מלך מצרים, מדריך אותו הקדוש ברוך הוא, איך לעשות זאת נכון, "אמר להן הקדוש ברוך הוא היו נוהגין בו כבוד, וחִלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין". רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג, ב). מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נח.), המלכות בארץ היא מעין המלכות בשמים, היא ממחישה לבני אנוש שיש מלכות בשמים, ולכן גם מלך רשע כפרעה צריך לכבד, לא משום שהוא ראוי לכבוד, אלא משום שמוסד המלכות ראוי לכבוד, כך נכון לעשות, וזה גם מה שיביא את התוצאה הרצויה לאורך זמן.
מרן החפץ חיים היה נוהג לעודד ולהדריך את תלמידיו לתפקידי מנהיגות, משרות רבנות או משרות אחרות בהן יוכלו להשפיע לטובה על המון העם. "ויצום אל בני ישראל" (שמות ו, יג), צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם (רש"י). המנהיג חייב בכל כחותיו לפתח את מדת הסבלנות. בדברו פעם אל אחד מתלמידיו, שביקש לדעת את הדרך שינהג בה בעניני הרבנות, סיפר החפץ חיים, שר' ישראל מסלנט אמר פעם לאברך שחיפש דרך ברבנות: "בקפדנות וגערות אין משיגים מאומה. גם להחניף לבעלי הבתים אסור. יש איפוא להתייגע ("זיך מאַטערן") בדרכים שונות...". להדגמת השקפה זו. שאין בכלל בכך דרך קבועה, הזכיר החפץ חיים את הערתו של ר' עקיבא איגר: "הכל נוסעים על פני הים, אבל איש טרם סלל בו דרך" (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' תתשפ).
התורה הקדושה מלמדת כאן, את ההורים, את המורים, את הרבנים ואת ראשי הישיבות, תאמינו בילדיכם, תאמינו בתלמידיכם, תנסו לזהות את כוחותיהם, את יכולותיהם, את כישוריהם, את הפוטנציאל הגלום בהם, תעודדו אותם ליטול על עצמם תפקידי מנהיגות מתאימים, תכוונו אותם, תלוו אותם ותדריכו אותם, ובעזרת ה' כך גם תזכו לראות את הצלחתם הגדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
