ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
הרב צלל כדרכו לעמקה של הסוגיא, ודן בה לעומק ולרוחב. מטבע הדברים, העיון ההלכתי לקח זמן, והרב המשיך לעיין בו במחשבתו גם בלכתו בדרך. והנה, בעת אחת מנסיעותיו, הגיע הרב להכרעה, ופסק את ההלכה. מיד ביקש ממקורביו לעצור הכל, ולפרסם את פסק ההלכה.
תמהו המקורבים על הבקשה, שהרי חלפה כבר תקופה מאז עלתה השאלה, ועד עכשיו הרב 'לקח את הזמן' לעיין בשאלה, ומה דחוף כל כך, שיש לעצור הכל ולרוץ ולפרסם את הפסק?
אך הרב השיב להם: 'עד עכשיו, דנתי בהלכה, וכטבעו של דיון היה עלי לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, והדבר לוקח זמן. אולם, כעת, כשהכרעתי את ההלכה, הרי כך היא ההלכה, וזה מה שהתורה פוסקת במקרה זה, וכיוון שהלכה זו נוגעת לפיקוח נפש, אם חלילה נתעכב בפרסום ההלכה, הרי יתכן ואנו מסכנים חיי אדם, וחובתנו ההלכתית לפרסם מיד את ההלכה'.
סיפור זה מזכיר מעט את דרכו של יוסף הצדיק בפרשיותינו. סיפורו של יוסף נפרש על פני מספר פרשיות, והוא 'לוקח את הזמן' עד שהוא מתגלה לאחיו בפרשתנו. אך מרגע שהוא מחליט להתגלות לאחיו, הרי ש"לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עלינו להעמיק באותו רגע מיוחד, שבו מחליט יוסף להתגלות מיידית לאחיו, וללקט ממנו תובנות רוחניות יסודיות.
כפי שכתבנו, יוסף ממתין תקופה ארוכה עד שהוא מתגלה לאחיו. המפרשים דנים בשאלה למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא מלך במצרים, ומה השתנה ברגע שבו החליט להתגלות לאחיו.
דומה שאחת הסיבות לכך היא שיוסף הביא את אחיו לתהליך של תשובה וחרטה על חטא מכירתו. האיש המרכזי שעובר תהליך תשובה הוא יהודה, והוא ממש עושה 'תשובת המשקל'. יהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבד, ובזכות המהלך של יוסף, יהודה לוקח אחריות להשיב את בנימין אחיו, שגם הוא בנה של רחל, ומוכן להפוך לעבד במקומו.
ברגע שבו יהודה אומר ליוסף, שהוא מוכן להפוך לעבד במקום בנימין, יודע יוסף שיהודה הגיע ממש ל'תשובת המשקל', כדברי הרמב"ם ששלמות התשובה היא שמזדמן לאדם ממש אותו חטא, והוא מתקן ולא נכשל, ואז תשובתו שלימה. באותו רגע, "לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עולה מפירוש רש"י לפסוק זה עומק נוסף. במבט ראשוני, יוסף הוביל עד עכשיו את התהליך מול האחים באופן מתוכנן, ומתוך שליטת השכל על הרגש. גם ברגעים שרגשותיו גאו מאליהן,, כמו ברגע שפגש לראשונה את בנימין אחיו, מעידה התורה על שליטתו במעשיו, "וימהר יוסף, כי נכמרו רחמיו אל אחיו... ויבוא החרה ויבך שמה. וירחץ פניו, ויצא ויתאפק...".
והנה, ברגע ההתגלות, כתוב, "ולא יכול יוסף להתאפק", האם כאן גאו רגשותיו, והרגש התגבר על השכל?
אכן, חלק מהמפרשים מסבירים כך, אך רש"י מסביר אחרת ושופך כאן אור חדש. בפסוק כתוב "ולא יכול יוסף להתאפק – לכל הניצבים עליו", חוסר ההתאפקות קשור לניצבים במקום, וכך כותב רש"י: "לא היה יכול לסבול, שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין, שאחיו מתביישין בהיוודעו להם".
כלומר רש"י מדקדק ממילות הפסוק, שחוסר ההתאפקות של יוסף לא קשור לכך שגאו רגשותיו, ולא היה עוד בכוחו לשמור את סודו. להיפך, גם ברגעים אלו יוסף השליט שכל על רגש ועשה את אשר נכון לעשות. יוסף לא רצה, שהמצרים יהיו נוכחים ברגע ההתגלות, כי לא רצה לבייש את אחיו.
לכן, גם ברגעים המיוחדים האלו, הוא פעל בשיקול דעת, ושם לב גם לכבודם של אחיו, וביקש שהמצרים יצאו החוצה בזריזות.
הוא ידע שהגיע שהשעה לגלות את עצמו לאחיו, כי הושלם תהליך התשובה, ופעל מיידית, ואף באותה שעה שם לב לכבוד אחיו, ופכל בדרך הטובה והשקולה ביותר.
כמה יש לנו ללמוד ממידותיו של יוסף, להשליט שכל על רגש, לפעול בשיקול דעת, לדעת מתי טוב להמתין ומתי טוב להזדרז, ולהיזהר בכבודם של אחרים.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
