ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
הרב צלל כדרכו לעמקה של הסוגיא, ודן בה לעומק ולרוחב. מטבע הדברים, העיון ההלכתי לקח זמן, והרב המשיך לעיין בו במחשבתו גם בלכתו בדרך. והנה, בעת אחת מנסיעותיו, הגיע הרב להכרעה, ופסק את ההלכה. מיד ביקש ממקורביו לעצור הכל, ולפרסם את פסק ההלכה.
תמהו המקורבים על הבקשה, שהרי חלפה כבר תקופה מאז עלתה השאלה, ועד עכשיו הרב 'לקח את הזמן' לעיין בשאלה, ומה דחוף כל כך, שיש לעצור הכל ולרוץ ולפרסם את הפסק?
אך הרב השיב להם: 'עד עכשיו, דנתי בהלכה, וכטבעו של דיון היה עלי לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, והדבר לוקח זמן. אולם, כעת, כשהכרעתי את ההלכה, הרי כך היא ההלכה, וזה מה שהתורה פוסקת במקרה זה, וכיוון שהלכה זו נוגעת לפיקוח נפש, אם חלילה נתעכב בפרסום ההלכה, הרי יתכן ואנו מסכנים חיי אדם, וחובתנו ההלכתית לפרסם מיד את ההלכה'.
סיפור זה מזכיר מעט את דרכו של יוסף הצדיק בפרשיותינו. סיפורו של יוסף נפרש על פני מספר פרשיות, והוא 'לוקח את הזמן' עד שהוא מתגלה לאחיו בפרשתנו. אך מרגע שהוא מחליט להתגלות לאחיו, הרי ש"לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עלינו להעמיק באותו רגע מיוחד, שבו מחליט יוסף להתגלות מיידית לאחיו, וללקט ממנו תובנות רוחניות יסודיות.
כפי שכתבנו, יוסף ממתין תקופה ארוכה עד שהוא מתגלה לאחיו. המפרשים דנים בשאלה למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא מלך במצרים, ומה השתנה ברגע שבו החליט להתגלות לאחיו.
דומה שאחת הסיבות לכך היא שיוסף הביא את אחיו לתהליך של תשובה וחרטה על חטא מכירתו. האיש המרכזי שעובר תהליך תשובה הוא יהודה, והוא ממש עושה 'תשובת המשקל'. יהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבד, ובזכות המהלך של יוסף, יהודה לוקח אחריות להשיב את בנימין אחיו, שגם הוא בנה של רחל, ומוכן להפוך לעבד במקומו.
ברגע שבו יהודה אומר ליוסף, שהוא מוכן להפוך לעבד במקום בנימין, יודע יוסף שיהודה הגיע ממש ל'תשובת המשקל', כדברי הרמב"ם ששלמות התשובה היא שמזדמן לאדם ממש אותו חטא, והוא מתקן ולא נכשל, ואז תשובתו שלימה. באותו רגע, "לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עולה מפירוש רש"י לפסוק זה עומק נוסף. במבט ראשוני, יוסף הוביל עד עכשיו את התהליך מול האחים באופן מתוכנן, ומתוך שליטת השכל על הרגש. גם ברגעים שרגשותיו גאו מאליהן,, כמו ברגע שפגש לראשונה את בנימין אחיו, מעידה התורה על שליטתו במעשיו, "וימהר יוסף, כי נכמרו רחמיו אל אחיו... ויבוא החרה ויבך שמה. וירחץ פניו, ויצא ויתאפק...".
והנה, ברגע ההתגלות, כתוב, "ולא יכול יוסף להתאפק", האם כאן גאו רגשותיו, והרגש התגבר על השכל?
אכן, חלק מהמפרשים מסבירים כך, אך רש"י מסביר אחרת ושופך כאן אור חדש. בפסוק כתוב "ולא יכול יוסף להתאפק – לכל הניצבים עליו", חוסר ההתאפקות קשור לניצבים במקום, וכך כותב רש"י: "לא היה יכול לסבול, שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין, שאחיו מתביישין בהיוודעו להם".
כלומר רש"י מדקדק ממילות הפסוק, שחוסר ההתאפקות של יוסף לא קשור לכך שגאו רגשותיו, ולא היה עוד בכוחו לשמור את סודו. להיפך, גם ברגעים אלו יוסף השליט שכל על רגש ועשה את אשר נכון לעשות. יוסף לא רצה, שהמצרים יהיו נוכחים ברגע ההתגלות, כי לא רצה לבייש את אחיו.
לכן, גם ברגעים המיוחדים האלו, הוא פעל בשיקול דעת, ושם לב גם לכבודם של אחיו, וביקש שהמצרים יצאו החוצה בזריזות.
הוא ידע שהגיע שהשעה לגלות את עצמו לאחיו, כי הושלם תהליך התשובה, ופעל מיידית, ואף באותה שעה שם לב לכבוד אחיו, ופכל בדרך הטובה והשקולה ביותר.
כמה יש לנו ללמוד ממידותיו של יוסף, להשליט שכל על רגש, לפעול בשיקול דעת, לדעת מתי טוב להמתין ומתי טוב להזדרז, ולהיזהר בכבודם של אחרים.
שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















