ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- הלכות הצומות הקלים
מהם הדינים המיוחדים של צום עשרה בטבת, שחל השנה ביום שישי?
תשובה
בעבר, כאשר היו מקדשים את החודש על פי הראייה, היו יכולים צומות שונים לחול ביום שישי. כיום, כאשר הלוח קבוע, צום עשרה בטבת הוא הצום היחיד שיכול לחול בשבת.
ההכנות לשבת
רחצה: מן הדין איסור רחצה קיים רק ביום הכיפורים ובתשעה באב, ובשאר הצומות מותר להתרחץ )שולחן ערוך תק"נ, ב). אולם יש מחמירים שלא להתרחץ גם בשאר הצומות (ראו בית יוסף שם). מכל מקום, גם לדעת המחמירים בשאר הצומות מותר לרחוץ כרגיל בחמין לכבוד השבת (משנה ברורה תק"נ ס"ק ו(.
טעימת תבשילים: האם המכין אוכל לשבת רשאי לטעום את התבשיל? בכל ערב שבת ישנה מצווה לטעום מן התבשילים כדי לדעת אם הם מוכנים (משנה ברורה ר"נ, ס"ק ב). דבר זה נכון גם בעשרה בטבת, אולם במקרה זה יש לטעום בלי לבלוע, ואין לברך על טעימה זו (שמירת שבת כהלכתה, ח"ב, מ"ב, סא). ומי שכבר בירך בטעות – יבלע מעט (שם הערה רלו). ומכל מקום אדם שלא רגיל לטעום את המאכלים בערב שבת, ברור שלא יעשה כך דווקא ביום צום.
תפילת מנחה ביום שישי
שעת התפילה: אם מתפללים סמוך לשבת, יש להקדים את התפילה לפני הזמן הרגיל, כדי להספיק לסיים את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני השקיעה, ואף להותיר זמן לקבל תוספת שבת. בדיעבד, אם איחרו את התפילה, יש מקילים לקרוא בתורה גם אחרי השקיעה (שו"ת דבר 1 ויש הנוהגים ביום שישי זה, להתפלל מנחה גדולה (אף שיש בכך הפסד של ברכת כהנים (יהושע, ח"ג, יו"ד, סימן ס"ג(. גאוני ירושלים, מובאים בחזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג, הערה ב((.
קריאה בתורה: נחלקו הפוסקים אם קוראים בתורה במנחה של תענית בערב שבת (ראו בית יוסף תק"נ, ג). למעשה פסק הרמ"א (תק"נ, ג) שקוראים בתורה במנחה גם בערב שבת (וקוראים גם הפטרה( ואף הספרדים נוהגים לקרוא בתורה (כף החיים שם ס"ק יט; חזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג).
ברכת כהנים: אם מתפללים מנחה גדולה הכהנים לא עולים לדוכן. אם מתפללים מנחה סמוך לשבת (או לאחר פלג המנחה) – הכהנים עולים לדוכן גם בערב שבת (עד השקיעה).
הוספות בתפילה: בתפילת שמונה עשרה אומרים "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ אומרו כרגיל בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו (משנה ברורה שם, ס"ק יא). אולם לאחר עמידה לא אומרים אבינו מלכנו ולא תחנון (משנה ברורה שם) אך בשחרית אומרים.
מתי מסתיים הצום?
התנאים נחלקו מתי מסתיים צום שחל ביום שישי-
(עירובין מא ע"א; תוספתא תענית פ"ב ה"ח(: חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה. ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים.
אם כן, לדעת רבי יהודה יש לשבור את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה, ואילו לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד תומה. הראשונים נחלקו מתי בדיוק לדעת רבי יהודה ניתן לשבור את הצום, אך מכל מקום להלכה פסק הרמ"א (רמ"ט, ד) כדעת רבי יוסי, שיש להשלים את הצום. כלומר, ממשיכים לצום בשבת עצמה, ושבירת הצום תיעשה בצאת הכוכבים, בעת הקידוש. כדי שלא להטריח את הציבור, יש לדאוג שלא להאריך בתפילה בשבת זו ולהתחיל תפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, כך שיוכלו לשבור את הצום סמוך לזמן שבו מותר לאכול.
ליל שבת
אם האנשים בבית רעבים, וקשה עליהם התענית, ניתן לקצר את אמירת הקטעים שלפני הקידוש )למשל, לומר פעם אחת כל בית של "שלום עליכם" ולא לומר את שאר המזמורים), או לדחותם לאחר הקידוש, שהרי ברור שפגיעה בכבוד שבת קודמת למזמורים אלו, ואם קשה התענית הרי שהדבר לא מוסיף לכבוד השבת, ולכן אין להמשיך את התענית מעבר לנדרש.
לסיכום
א. ביום שישי מותר להתרחץ כרגיל, ומי שרגיל לטעום את תבשילי השבת בכל ערב שבת רשאי לעשות זאת (בלי לבלוע).
ב. יש להקדים את מנחה קטנה כך שיספיקו את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני מנחה, ואף יספיקו לקבל תוספת שבת קטנה (ויש הנוהגים להתפלל מנחה גדולה ביום זה.(
ג. בתפילת מנחה קוראים בתורה (למנהג האשכנזים קוראים גם הפטרה) ואומרים "עננו", אך לא אומרים תחנון ולא אבינו מלכנו.
ד. אם מתפללים מנחה גדולה – כהנים אינם עולים לדוכן. מנחה קטנה – כהנים עולים לדוכן (עד השקיעה).
ה. צמים גם אחרי כניסת השבת, ושוברים את הצום בצאת הכוכבים, בקידוש.
ו. מתחילים בתפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, ולא מאריכים בתפילה.
עשרה בטבת - אפילו בשבת!
האבודרהם (מובא בבית יוסף תק"נ, ג) כותב, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת היה צריך לצום בשבת )כמו ביום הכיפורים( כי כתוב בו "בעצם היום הזה", בניגוד לכל שאר הצומות (כולל תשעה באב( שלא צמים אותם בשבת אלא דוחים אותם. וכך אומר הנביא יחזקאל (כ"ד, א-ב) "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר: בן אדם כתוב כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה".
בדרך כלל בתנ"ך הביטוי "בעצם היום הזה" מופיע באירועים משמעותיים ומיוחדים, כגון כניסת נוח אל התיבה (בראשית ז‘, יג), ברית המילה של אברהם (שם י"ז, כו), יציאת מצרים (שמות י"ב, יז; שם, מא; שם, נא)ועוד. מדוע התחלת המצור כה משמעותית? הרי לכאורה לא התרחש ביום זה שום דבר, והעיר המשיכה להתקיים עוד זמן רב! מסתבר שנקודת הראשית, התחלת החורבן, היא נקדה משמעותית ביותר: אמנם לא היה חורבן, לא נקבעו החומות, אבל בעצם היום הזה התברר שגורלה של ירושלים נתון בסכנה.
נקודות הראשית משמעותיות גם בדברים אחרים. כאשר רואים התנהגות לא מוסרית, כאשר מוסכמות פשוטות מנופצות על ידי אנשים בחברה הישראלית, כאשר רואים פרצות בענייני צניעות במחנה, הרי שגם אם מדובר על דברים שוליים בחברה – עלינו להיות מודאגים ולטפל בבעיות. עלינו להתחזק ולחזק בקדושה ובטהרה, ולדעת שנקודות ראשית באות לאותת לנו ולהזהיר אותנו שעלינו להתחזק ועל ידי כך להימנע מחורבן פיזי או רוחני.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











