ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "וקשה להבין שיאמר כן יוסף הצדיק לאביו, אם לא שהיה כאן חילוקי דעות בעניינים הנוגעים לעבודת ה'." ומביא גם בשם ספר 'דברי יחזקאל' שיעקב אבינו ויוסף הצדיק נחלקו בסדר עבודת ה'.
מנשה נקרא בשמו- 'כי נשני’, לשון שכחה, ומורה על עניין 'סור מרע', בבחינת עזיבת ושכחת הרע. אפרים שנקרא על שם 'כי הפרני', הוא עניין ריבוי מעשים טובים. בתהלים (לד, טו) כתוב: "סור מרע ועשה טוב". לפי סדר הפסוק מובן שאי אפשר לעשות טוב עד שיסור מהרע לגמרי, וחייב אדם לעשות תשובה שלמה קודם שעוסק ב'עשה טוב'.
כזאת הייתה דרכו של יוסף הצדיק, לכן אמר 'לא כן אבי' ורצה להקדים את מנשה לאפרים, ואילו יעקב אבינו הקדים את אפרים למנשה כי רצה לקבוע שאפשר על ידי התחזקות ב'עשה טוב' לבוא לידי 'סור מרע'.
אומר הרבי ה'בית ישראל' זיע"א, הטעם שהדיבר "אנכי ה' אלוקיך" נאמר לפני "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" הוא כדי שיהיה ביכולת האדם לקבל עליו עול תורה ומצוות, אפילו קודם שמנקה את עצמו מכל סיג ופגם של 'לא יהיה לך'. וזו הייתה כוונת יעקב אבינו להכין דרך לדורות שנוכל להגיע לדרגת 'סור מרע' על ידי התעסקות במעשים טובים.
מנגד, מביא רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בשם אביו הגה"ק רבי מענדל מלינסק זיע"א (בספרו 'זרע קודש' פרשת כי תצא) שפירש את הפסוק בתהלים (קכז, ב) "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים", שהכוונה לאותם אנשים המאחרים ה'שב ואל תעשה' ומקדימים 'הקום ועשה'. היינו שמקדימים 'עשה טוב' ל'סור מרע', שאינם עושים כראוי, כי ‘סור מרע’ מוכרח להיות קודם ל’ועשה טוב’.
ונשאלת השאלה, איך דבריו הקדושים מסתדרים עם שיטתו של יעקב אבינו לפי הסברו של ה'דברי יחזקאל'?
ומתרץ בעל 'הלקח והלבוב', כי יש שני אופנים לפרש 'סור מרע'. האופן הראשון הוא להפסיק לעשות דברים רעים וזה בוודאי קודם לעשה טוב, כי איך יכול האדם לעשות באותו הזמן גם רע וגם טוב?! דרך זו בוודאי אינה נכונה כלל, וכדברי ה'זרע קודש'.
ויש אופן שני כפי שכתב ה'דברי יחזקאל', והוא לנקות את הפגמים של הרע שנדבקו בו מהעבר ולטהר את עצמו לגמרי, שיהיה נקי מכל פגם שעשה. ואכן, זו עבודה קשה להקדים סור מרע באופן כזה לעשיית טוב.
ועוד, שבאותה העת שממתין האדם להיטהר לחלוטין מהרע שבקרבו, הרי שמפסיד הוא זמן יקר שיכול להרוויח מצוות ומעשים טובים. ודרך זו רצה יעקב אבינו להנחיל לבניו אחריו, כי דווקא על ידי התחזקות ב'עשה טוב' אפשר לתקן את הפגמים ולזכות ל'סור מרע'.
לחידוד הדברים נדגיש מלשון הפסוק כי מנשה הוא הבכור. לעולם ראשית העבודה היא עניין סור מרע. וכמו שכתוב בפסוק עצמו "סור מרע ועשה טוב" וזהו התכלית של יהודי להיות נקי לגמרי מרע, ולכן יעקב אבינו רק שיכל את ידיו כי הוא פעל שעל ידי התעצמות מעשיו הטובים של האדם יהיה ביכולתו לבוא לידי דרגת סור מרע, אבל בוודאי לו הבכורה והוא התכלית הנרצה.
אנו עומדים בפתח ימי השובבי"ם, אשר ידוע שעבודת ימים אלו לתקן את העבר של האדם. אלו ימים אשר יכולים לתקן בהם חטאי נעורים. היצר בא לאדם ומטעה אותו לעסוק ב'סור מרע' על ידי שיעשה תיקונים וסיגופים ועבודה קשה, כי יודע שעבודה זו תשבור את רוחו ולא יצליח.
על זאת כותב 'השם משמואל' בפרשה זו: "מוטב שיאמר כל אחד לנפשו, מוטב להשתעבד בביתה של תורה ולצמצם את כל מעשיו ותהלוכותיו שיהיו בדרך התורה ולא להשתעבד לתעניתים וסיגופים, כמו שהגיד זקני כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק, שההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף".
מוסיף בעל 'הלקח והלבוב': "עיקר העבודה בימים אלו הוא לעסוק בריבוי הטוב, אין דבר המטהר את הגוף כמו לימוד התורה. התורה משנה את האדם ומגדלתו. על ידי התורה האדם נולד מחדש, ועל ידה הוא מתרומם להיות לאיש אחר. וזו עבודת ימי השובבי"ם לשעבד עצמו לתורה, ללמוד תורה יותר ולהיות עסוק בעשיית הטוב ועל ידי זה יבוא ממילא לידי סור מרע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
