ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה:
התובעת היא בעלת דירה, אשר תובעת את הנתבע שהוא שוכר דירה והפעיל בה עסק להמרת מטבעות. הנתבע התחייב לשלם 2,900 ₪ לחודש למשך חמש שנים, לאחר שנתיים, בחודש דצמבר 2019 השוכר סגר את העסק ולא שילם מאז דמי שכירות.
התובעת מבקשת לקבל דמי שכירות עד לסוף חודש 6.20 שבו נקבע שהנתבע יכול להפסיק את החוזה, סך הכל 20,300 ₪.
לטענת הנתבע הוא הפסיק את תשלומי השכירות בגלל שהתובעת לא נתנה לו חשבוניות שיאפשרו לו לקבל החזר מע"מ, וכתוצאה מכך נגרמו לו הפסדים בסך 14,747 ₪. הנתבע טוען עוד כי מצא שוכר חלופי שסורב על ידי התובעת.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
255 - תשלום על תוספות בנייה שבוצעו ללא סיכום על תמורה
256 - חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
257 - טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
טען עוד
פסק הדין בקצרה:
על הנתבע לשלם לתובעת דמי השכירות מופחתת בשל הקורונה בסך 12,593 ₪. במידה ולא יימצא שוכר בחודש הבא או שאחריו, על הנתבע להוסיף ולהשלים תשלום נוסף.
נימוקים בקצרה:
א. תוקף חוזה לזמן קצוב
בין הצדדים נחתם חוזה לזמן קצוב שמונע מהשוכר להפסיק אותו באמצעו, כפי שכתב ברמב"ם (שאלה א, ה) שלשוכר יש קניין לזמן השכירות. בשולחן ערוך (חו"מ שיב, א) נפסק שהמשכיר אינו רשאי להוציא את השוכר בתוך זמן השכירות, ולכן, גם השוכר אינו רשאי לבטל את השכירות בתוך הזמן שנקבע בחוזה (רשב"א א, אלף כח, הובא בבית יוסף חו"מ שיב, כב). יתירה מכך, במקרה של אונס שהיה יכול להיות צפוי, אין לשוכר זכות לבטל את החוזה, כפי שכתב הרמ"א (שו"ת הרמ"א, כ).
לסיכום: החוזה תקף והנתבע לא היה רשאי להפסיקו באמצעו.
ב. כמה צריך לשלם שוכר שעזב את המושכר
ישנן דעות (מרדכי בבא מציעא שמה) ששוכר שעזב דירה, ישלם דמי שכירות מופחתים, כיוון שנחסכו מהמשכיר הוצאות על תחזוקת בית שגרים בו. אולם במקרה זה בחוזה נקבע במפורש כי הנתבע יהיה חייב לשלם תשלום מלא גם אם יעזוב, והדבר מחייב אותו.
ג. האם השוכר היה רשאי למצוא שוכר חלופי
הנתבע הביע את רצונו להכניס שוכר אחר למושכר במקומו. הפוסקים דנו האם השוכר יכול להכניס שוכר משנה (אמונת עיתך 115 עמ' 74-80 מאמרו של הרב פלדמן). הפתחי חושן (שכירות ד, כב) כתב שהמנהג כיום הוא שאסור לשוכר להכניס שוכר במקומו, למעט מקרים בהם הדבר סוכם במפורש בחוזה.
בחוזה שבין הצדדים נקבע כי השוכר יכול להכניס דייר נוסף באותם תנאים. בית הדין קיבל את פרשנות התובעת שאין הכוונה שהשוכר רשאי להכניס שוכר במקומו, אלא שהוא רשאי להשכיר את הדירה או חלקים ממנה לאדם אחר, בעוד הוא נשאר אחראי על העברת כל התשלום למשכיר.
לפיכך, נקבע כי לא היתה לנתבע זכות להכניס שוכר חליפי.
ד. הניסיון להכניס שוכר חלופי
הנתבע טען כי הוא מצא שוכר אחר, והתובעת הכשילה את העסקה. בית הדין התרשם כי השוכר החליפי לא הסכים לשכור את המקום כל עוד יש מחלוקת בין הצדדים, ולא התובעת היא שהכשילה את העברת השכירות.
כיון שהחובה למצוא שוכר חלופי מוטלת על השוכר, וכיוון שהשוכר החלופי לא רצה להיכנס לדירה, הרי שהנתבע לא נפטר מהחיובים שלו במקרה זה.
ה. אי מתן חשבונית וקבלות מע"מ על ידי המשכיר
הנתבע טען כי נגרם לו נזק מאי מתן חשבוניות על ידי התובעת. בית הדין דחה את הטענה משום שטענה זו לא עלתה במהלך השנים הארוכות שבהן השוכר שכר את הדירה, ולכן יש לראות בהתנהגות זו מחילה של הנתבע, כפי שכתב הרמ"א (חו"מ רמא, ב) שמחילה מועילה גם על סעיף שנכתב בחוזה. בנוסף, התובעת היא "עוסק פטור" שאינו יכול להוציא חשבוניות מס, אלא רק קבלות. בנוסף, הנזקים שהשוכר טוען שנגרמו לו, מוגדרים בהלכה כגרמא, ולכן לא ניתן לחייב עליהם פיצוי. במקרה שכזה, לא ניתן גם לתפוס את ממון האדם שהזיק בגרמא, ואם תפס מוציאים ממנו (תומים כח, ד). בפועל התובעת לא נתנה קבלה לנתבע, אולם הדבר לא גרם לתובע נזק מכך.
סיכום: בית הדין דחה את תביעת הנתבע לפיצוי בשל כך שלא קיבל חשבוניות מס מהתובעת .
ו. תשלום שכירות עבור הזמן שבו הוטלו מגבלות בשל הקורונה
החל מחודש 3.20 חלו הגבלות על עסקים מסוג זה שהפעיל הנתבע, וכעת נשאלת השאלה האם הגבלות אלו פוטרות את הנתבע מתשלום דמי שכירות עבור התקופה, זאת, למרות שהחליט לעזוב את המושכר הרבה לפני כן? בעניין זה נחלקו הדיינים:
דעת דיין א' : סגירת העסקים נחשבת למכת מדינה (מהר"ם פדואה, סי' פו) שמאפשרת זיכוי חלקי על התקופה בה אסור מצד החוק לפתוח עסקים אלו. אך לאחר סיום תקופה זו, החוזה חוזר לתקפו (רמ"א חו"מ שכא, א). לכן הנתבע פטור מדמי שכירות על תקופה זו. דברי הרמ"א הפוטרים את השוכר מכל דמי השכירות עוסקים במקרה בו החוזה בוטל, ואינם שייכים למקרה שלנו, בו בית הדין פסק שהחוזה ממשיך.
דעת דיין ב ': אין לנכות כלום מחיוב השוכר משום שהוא הפסיק את השכירות עוד לפני שהתחילה "מכת המדינה". הדבר דומה לדין בגמרא (בבא מציעא קו ע"א) שבמקרה של מכת מדינה, אדם שלא זרע את השדה בכלל אינו נפטר מתשלומי חכירה, וכך נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שכב, ב). גם הרמ"א (שו"ת סי' נ) פסק שבמקרה שבו שכרו בישוב רב, וחזרו בהם, חייבים לשלם את שכרו, גם אם נגזרה גזירה לאסור למנות רבנים. אמנם בספר שער המשפט (שלג, א) חלק עליו, משום שטען שאם יש גזירה שבכל מקרה היתה חלה, אין סיבה לשלם פיצוי לרב. הוא לומד זאת מדברי הגמרא שהובאה לעיל, ממנה עולה, שרק אם ישנה אפשרות לזרוע או לעבוד בכל מקרה אז חייבים לשלם, אך לא במקרה שלנו שלא היתה אפשרות בכלל לעבוד.
לכן במקרה זה יש לחייב את הנתבע בתשלום דמי שכירות מלאים. לכך יש להוסיף את העובדה שניתן היה להשכיר את הדירה לצרכים אחרים, שהיו מותרים בזמן הסגר, כגון, מגורים. וכן יש להוסיף את דעת המהר"ם מטיקטין שבמקרה שהבית עומד על תילו, אלא שלא ניתן להשתמש בו, השוכר חייב לשלם דמי שכירות מלאים.
דעת דיין ג': מצד הדין צודק דיין ב', אבל לפנים משורת הדין יש לקבל דברי דיין א' שיש לפטור את השוכר מחצי דמי השכירות.
לסיכום: לדעת הרוב, יש לפטור את הנתבע מחצי דמי השכירות בתקופה בה היתה הנחייה לא לפתוח עסק לא חיוני כמו של הנתבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
