ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שאלה
פנה אלי רופא וביקש ממני תשובה תוך שבועיים, מכיון שהמדובר בניתוח.
תינוק שנולד כשביצה אחת שלו בחלל הגוף. יש צורך לנתח זאת אצל התינוק, מפני שאם מחכים, יש חשש לניוון הביצה (האשך) ואפילו לסכנת סרטן (קרדינומה). החסרון הוא שצינור הזרע דק, והסכנה לפגוע בו גדולה.
ברור הוא שהוא יקח את המנתח הטוב והזהיר ביותר שיוכל למצוא לביצוע הניתוח.
הרופא היחודי יהיה נוכח במקום.
חלקי השאלה הם כדלקמן:
א. אם בכל זאת ייקרע צינור הזרע - האם יש להודיע להורים?
היתרון בהודעה להורים הוא האמת. החסרון הוא שהם יחיו באי-ודאות עד לניתוח שאפשר לעשותו רק בבגרות (בגיל שש-עשרה).
(הרב זילברשטיין העלה להלכה בשיעור שמוטב לא לספר עד הבגרות, ובינתיים לרשום זאת בניירות, כדי שהרופא המטפל ידע על כך).
ב. (וזאת השאלה העיקרית) באילו מקרים מותר לנתק את צינור הזרע ולהוציא את הביצה בכלל?
1. אם נראים סימני סרטן - דבר נדיר בגיל זה - אז יש פיקוח נפש.
2. אם הביצה מנוונת - אין חשש פיקוח נפש - יכולים להיות נזקים מאוחרים.
3. אם צינור הזרע קרוע בצורה שאין לתקנו, יש חשש שהביצה המנותקת תיצור נוגדנים נגד הזרע של הגוף, ואז הביצה השניה תהיה עקרה.
באם תוסר ביצה אחת - השניה תהיה על פי רוב פוריה יותר. מצד שני, מה הדין של הוולד לגבי "פצוע דכה וכרות שפכה"?
אי הוצאת האשך מסוכנת מבחינה בריאותית. מצד שני - אם הילד לא יוכל להתחתן, הרי איכות החיים גבוהה יותר ללא הניתוח.
רוב השאלה הוא עניין תיאורטי, אבל מכיוון שהועלתה - אשמח לשמוע חוות דעתכם בנידון.
תשובה
מותר לנתח תינוק שנולד עם אשך אחד בתוך הגוף[1]. אם במהלך הניתוח מתברר, שאי-אפשר להורידה למאשכה (-שק האשכים) (האשך השני הנמצא במאשכה תקין) מותר לכרות את האשך שנמצא מחוץ למאשכה, ואין בזה משום איסור סירוס[2] ואין לילד דין פצוע דכה[3]. ואם האשך מנוון, מותר להסירו מן הגוף[4].
1 לפי הידוע לנו לאחר בירור עם הרופאים מומחים בארץ, ד"ר בירנבאום - סגן מנהל בביה"ח "שערי צדק", ורופא משפחה מומחה, ד"ר גרפשטיין - מרצה בבי"ס האוניברסיטאי לרפואה הדסה עין כרם - אין בניתוח זה סכנה לפגיעה בצינור-הזרע, ואחוז הנפגעים מניתוח כזה הוא אפסי. כמו-כן אין דחיפות מרובה בעשיית הניתוח, ואפשר לדחותו עד לגיל שנתיים.
2 מכיוון שהאשך אינו נמצא במקומו הטבעי, ואין לו שום תפקיד, הרי הוא כבשר בעלמא, ולכן אין זה נקרא סריס אדם אלא סריס חמה - הגרש"ז אויערבך, מובא בספר "נשמת אברהם" (חלק אבן העזר סי' ה ס"ק ה), הלכות חולים, רופאים ורפואה לד"ר אברהם סופר, הוצ' וגשל, ירושלים. ועיין עוד ב"אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' יב) (גם הוא מובא בספר "נשמת אברהם", באותו הסעיף).
4 הטעם הוא כדלעיל בהערה 2. אך ככל הידוע לנו מהתייעצות עם הרופאים הנ"ל אין האשך מתנוון כתוצאה מהיות צינור-הזרע קרוע, אלא כתוצאה מפגיעה בכלי-הדם המגיעים אל האשך.
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
