ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לב המועדים
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
טעם התענית
לפי שבימי מרדכי נקהלו היהודים להלחם על נפשם ביום י"ג אדר והיו צריכים לבקש רחמים לנצח במלחמה וכשהיו יוצאים למלחמה היו מתענים כמו שמצאנו כשמשה רבינו נלחם בעמלק היה מתענה, וא"כ בודאי גם בזמן מרדכי היו מתענים באותו היום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג אדר ונקרא תענית אסתר כדי שנזכור שהקב"ה רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בלב שלם (טור לבוש תרפו א, משנ"ב שם ס"ק ב). טעם אחר: זכר לתענית שגזרה אסתר כמבואר במגילת אסתר (ד טז) "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן הבירה וצומו עלי". טעם אחר: מובא שהמגיד (מגיד מישרים פרשת ויקהל) גילה לבית יוסף שהקב"ה רצה להקדים התענית לפני פורים מאחר והתענית היא סגולה להינצל על ידה מן החטא ולא יהיה כח לשטן לקטרג ולהביאם לידי חטא בפורים מחמת ריבוי האכילה והשתיה (קב הישר פרק צז) וכעין זה כתוב בכה"ח שהתענית היא בכדי להכניע כח השטן מלקטרג על כך שאנו אוכלים ושמחים בפורים (תרפו ס"ק ח). טעם אחר: לפי שעיקר מצוות פורים היא לבסומי עד דלא ידע ודבר זה מסוכן ואתי לאמשוכי בתרי להקדים השיכרות קודם הפורים ואחרי הפורים ולכן לאחר הפורים כתיב (אסתר ט כז) "ולא יעבור" ומיהו חששו שיקדימו לפני פורים לכן תקנו תענית שלא יקדימו השכירות ויבאו לידי תקלה (משנת הלכה ח"ח רלג). טעם אחר: מובא בספרי המקובלים הקדמונים שגזרת המן לא נדחתה אלא שנתקיימה בפורעניות שבאו אח"כ במשך השנים ולכן קבעו להתענות בכל שנה בכדי לבטל את גזרת המן [וע"ש שגזרות שהיו בשנת ת"ח ות"ט היו גזרות שנדחו לשנה הזו רמז לדבר ששתי אותיות נכתבו גדולות ח' ב"חור" (אסתר א ו) ות' ב"ותכתב אסתר המלכה" (אסתר ט כט) לרמז על שנת תח] (שארית ישראל הנקרא חלק שני מספר יוספון, שו"ת שבט הקהתי ח"א פורים סימן כג א)]. תענית אסתר: אסתר צמה שלושה ימים היא וכל ישראל.
הטעם שצמה דווקא שלושה ימים
לפי שאין הקב"ה משאיר את הצדיק בצרה יותר מג' ימים, כמו שמצאנו במרגלים ששלח יהושע לרגל בארץ ישראל דכתיב (יהושע ב טז) "ונחבאתם שמא שלושת ימים", וכן יונה במעי הדגה היה שלוש ימים (יונה ב א) וכן בגאולה העתידה כתיב (הושע ו ב) "יחיינו מיומים" וכו' (טעמי המנהגים עניני מגילה תתסח בשם כד קמח).

לב המועדים (56)
הרב יהודה לב
1 - לב המועדים- תענית אסתר
2 - לב המועדים- ז' אדר- יום פטירת משה רבנו
3 - "הגדה של פסח" – מתוך הגדה של פסח "לב המועדים"
טען עוד
לפי שאין הציבור יכול לעמוד בצום ג' ימים (ערה"ש תרפו ג).
הטעם שאין מתענים בניסן
אע"פ שתענית אסתר היתה בניסן לא תיקנו התענית בימי ניסן לפי שבו נגאלו ישראל ממצרים ובחודש זה הוקם המשכן (טור תרפו בסופו).
הטעם שתענית אסתר נקבעה לדורות
לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם, והיו צריכין רחמים, ואנו עושין כמו שהם היו עושין בימי מרדכי ואסתר (טור תרפו א). טעם אחר: לפי שזכו ישראל שנתקבל אותו תענית בי"ג בימי מרדכי ונצחו האויבים, א"כ הוא יום רצון לכן אנו מתפללים ביום זה על הגלות כיון שהוא יום שנעשה בו נס, ומתפללים שיעשה לנו ג"כ נס ויתקבל תפילתנו להינצל מהגלות לפי שמגלגלים זכות ליום זכאי (בית דוד להגאון ר' יוסף דוד מסלוניקי תעה). בסגולת היום הזה – אמירת מזמור (כב שבתהילים) "אילת השחר" בספר קב הישר (פרק צז) מובא שכל מי שצריך רחמים על איזה דבר יאמר פרק כב מזמור אילת השחר שבתהילים שדרשו חז"ל דאסתר נקראת אילת השחר ואח"כ ישפוך שם לפני ה' ולבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ויקבל תפילותיו ברצון.
צום נדחה
חל פורים ביום שישי או ראשון מקדימים הצום ליום חמישי הטעם שמקדימים התענית בשונה מכל התעניות שמאחרים ודוחים ליום א' לפי שא"א לדחות את ימי הפורים כדכתיב (אסתר ט כז) "והימים.. לא יעבור" (לבוש תרפו ב). טעם אחר: לפי שתענית אסתר אינה זכר לפורענות אלא זכר לנס וזכר לנס מקדימים ולא מאחרים בשונה מכל הצמות שהם מפני הצרות שאירעו לאבותינו (שאילתות ויקהל סז). [והטעם שאין מקדימים שאר תעניות: משום דאקדומי פורענותא לא מקדימינן (מגילה ה, א)].
חל פורים ביום ראשון מקדימים התענית ליום חמישי ואין צמים ביום שישי (שו"ע תרפו ב). הטעם: מפני כבוד השבת שאם יצומו לא יוכלו להכין את תבשילי השבת כדי הצורך לפי שלא יכלו לטעום לבדוק את האכול (טז תרפו ג, לבוש שם ב). טעם אחר: לפי שמרבים בתפילה ובתחנונים ביום הצום ולא יספיקו להכין את צרכי השבת (טור תרפו ב, משנ"ב שם ס"ק ג, תשובות הגאונים שאילתות ויקהל שאילתה סז). טעם אחר: כדי של יכנס לשבת כשהוא מעונה (שו"ע רמט יח, ערוה"ש תרפו ג). טעם אחר: כיון שתענית זו נדחתה מזמנה אין קובעים בערב שבת (הרב המגיד תענית פרק ב הלכה ה, ערוה"ש תרפו ג, משנ"ב רמט ס"ק יח).
חובת הצום
תענית אסתר אינה חובה (שו"ע תרפו ב), הטעם: לפי שתענית זו אינה מד' צומות שהוזכרו בידי הנביא זכריה (בפרק ח יט) ואינו מוזכר בגמרא ומצאו סימנים לצום זה ממגילת אסתר (לבוש תרפו ב).
בדיני הצום
כל אדם בריא בין איש מגיל י"ג שנים בין אשה מגיל י"ב שנים חייבים לצום ואין לפרוץ גדר (שו"ע תקנ א, משנ"ב שם). מצטערים הרבה לא יתענו (שו"ע תרפו ב) מהו מצטערים הרבה כאבי עיניים והחש בראשו (משנ"ב שם ס"ק ד). עוברות ומניקות: עוברות ומניקות אינם צריכות לצום (שו"ע שם) ובמשנ"ב (שם ס"ק ד בשם ישועות יעקב) כתב אף שאינה מצטערת, והטעם: לפי שצום זה נקבע זכר לתענית שהיה בימי מרדכי ולא כשאר הצומות שנקבעו מפני הצרות שאירעו בהם. ובשם הא"ר כתב שמחמיר בתוך ז' וביולדת תוך ל' מיקל. וגם מי שאינו צם מ"מ לא יענג עצמו במאכלים אלא רק יאכל כפי מה שצריך (עיין במשנ"ב תקנ ס"ק ה).
נישואים
יש אומרים: שמותר לינשא בליל התענית, והטעם: דתענית אסתר אינה מדברי סופרים שאינה מד' צומות (הגרשז"א הובא בספר הליכות שלמה פורים פרק יח סה).
רחיצה בצום
יש אומרים: דשרי (הגריש"א בהליכות שלמה פרק יח סו, הגרנ"ק ישמח ישראל פרק ד), והטעם: דכיון דתענית אסתר אינה משום אבילות ומותר אף בחמין ובפרט עם כוונתו לכבוד הפורים (הגרשז"א בשלמי תודה עמוד שדמ).
כלי נגינה ושירים
יש אומרים: דאין ראוי לשמוע כלי נגינה ושירים בתענית דאף שאין התענית על צרות מ"מ יום תענית הוא (הגריש"א בפסקי שמועות עמוד מה). ויש אומרים: שמותר לשמוע כלי זמר בתענית אסתר (הגרח"ק ישמח ישראל פרק ד ס כא). בליל התענית יש להקל בריקודים ומחולות בשונה משאר צומות (הגריש"א בתל תלפיות קובץ סג).
טיפולי שיניים
מותר ללכת לטיפול שינים בתענית אסתר אע"פ שמחמת הטיפול יכול ליכנס מים לפיו, והטעם: דס"ס צריך את הטיפול הזה לרפואתו (הגרשז"א בשלמי מועד פרק נח).
סדר התפילות
(עוד בעניין התפילות בצום עיין בסדר תעניות)
שחרית
מתפללים שחרית כחול, הש"ץ מוסיף בחזרת הש"ץ בסיום "ראה בעניינו" תפילת "ענינו" (שו"ע תקפו א), ובמנחה הציבור אומר בתפילת "שמע קולנו" "ענינו".
"ענינו"
יחיד המתענה בין תענית ציבור בין תענית יחיד אומר "ענינו" בברכת עבודה וחותם "עונה בעת צרה".
סליחות
בתענית אסתר מרבים באמירת סליחות אחר שמו"ע (לבוש תרפו ב).
קריאת התורה
קוראים פרשת "ויחל" בשחרית כשאר תעניות ואין מפטירים (שו"ע תרפו ב). הפטרה - הטעם שאין מפטירים: מפני ביטול מלאכה (לבוש תקסו ב).
תפילת מנחה
מתפללים מנחה ככל צום קריאת התורה, ומפטירים (ישעיהו נח ו) "דרשו ה'" ומברך ברכות הפטרה עד מגן דוד, ומזכיר ענינו בשמו"ע, ואין נופלים על פניהם (משנ"ב תקסו ס"ק ג)
אבינו מלכינו
אין אומרים אבינו מלכינו, והטעם: כיון שהוא ערב פרים וכמו שאין אומרים תחנון בער ר"ח ובשאר ימים טובים גם למקומות שמוקפים חומה שפורים אצלם בט"ו (לבוש תרפו ב).
תחנון
אין אומרים בו תחנון, והטעם: כיון שהוא ערב פרים וכמו שאין אומרים תחנון בער ר"ח ובשאר ימים טובים (לבוש תרפו ב). צדקתך - חל פורים ביום ראשון אין אומרים "צדקתך" במנחה בשבת (משנ"ב תרפו ס"ק ג). והטעם: לפי שבכל יום שאם היה חול לא היו אומרים בו תחנון אין אומרים בו "צדקתך" (לבוש תרפד ב). תענית אסתר שהוקדמה ליום ה' אומרים תחנון וא"מ, והטעם: משום דאינו ערב יו"ט.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה כולם נלחמים על ירושלים

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך נהנים כשעובדים קשה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא












