ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לב המועדים
"צריך האדם להתבונן איך היה עומד לפני מלך בשר ודם ומדבר דברים בטלים שאינו נוגעים למלך הלא יחתכו את ראשו ק"ו כשעומד בבית הכנסת ובבית המדרש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ואיך לא יבוש מפניו" (ספר חרדים סו פז).
שתיקה בשעת התפילה
אורחות חיים (הלכות תפילה פב) בשם רבינו יונה (הובא בב"י קכד): "ולא ישיח שיחת חולין בשעה שהש"ץ מתפלל ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערין בו" (שו"ע קכד ז).
שו"ע (קנא א) : צריך ליזהר הרבה שלא לדבר בבית הכנסת שיחת חולין אפילו שלא בשעת התפילה, וכל שכן וק"ו בשעת התפילה.
ערוך השולחן (קנא י): "ולפיכך בתי כנסות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטילה.
לב המועדים (56)
הרב יהודה לב
52 - הלכות והליכות "ימי השובבי"ם"
53 - חומרת הדיבור בשעת התפילה
54 - הלכות והליכות בענין לימוד בחברותא ביחיד
טען עוד
אבי השל"ה: "אל תדברו שיחת חולין בבית הכנסת ואפילו לצורך גדול כי עון גדול הוא מי שמדבר בבית הכנסת וגורם רעה לעצמו האמנם אלם תעשו עצמיכם כאילים כשתעמדו בבית הכנסת" (צואת יש נוחלין לאבי השל"ה).
בטעם חומרת הדיבור בשעת התפילה: לפי שכל המשיח בבית הכנסת בשעה שהציבור עוסקים בשבחו של מקום מראה עצמו כאילו שאין לו חלק באלוקי ישראל ואפילו העוסק בתורה שאינו חוטא כ"כ לא יפה הוא עושה (צוואת אבא קרן י עמוד עבודה).
טעם אחר: שלא רק מקלקל לעצמו שלא תתקבל תפילתו, אלא גורם לכל העם שלא יתקבל תפילתן (יערות דבש דרוש ד).
המדבר שיחת חולין טוב לו שלא יבוא
החיד"א בפתח עינים (הובא בכף החיים קנא ח) כותב "המדבר בבית הכנסת שיחת חולין טוב לו שלא יבוא כל עיקר, כי הוא חוטא ומחטיא והשטן מקטרג, ואומר היום קצר לדבר, עד שצריך גם בשעת התפילה לדבר".
בחומרת המדבר
מונע מהתפילות להתקבל
השיחה בבית הכנסת וכל שכן בשעת התפילה מונעת מהתפילות מלהתקבל, לכן אל תתפלא כי כמה תפילות אדם מתפלל ולא נענה ח"ו ומרובה מדת טובה (יערות דבש ח"א דרוש ד).
המדברים בבית הכנסת יוצרים ענן שמונע את התפילות מלעלות
אותם המדברים בבית הכנסת בוראים ענן שמונע מהתפילות לעלות ועל זה נאמר (איכה ג מד) "סכותה בענן לך מעבור תפילה" (ספר יערות דבש ח"א דרוש ד).
ר' חיים פלאג'י כתב "בזמן חזרת הש"ץ יש שלשה סוגים של אנשים, צדיקים גמורים שהקב"ה מכניס אותם לפנים ונותן להם שאלתם, והבינונים הקב"ה נותן להם שאלתם מבחוץ בלי להכניס אותם, והרשעים הקב"ה דוחה מפניו ואינו נותן להם שאלתם
ומי נקראים הרשעים אותם אנשים שפוסקים לשמוע את הברכות והשבח של הקב"ה בחזרת הש"ץ ומדברים דברים בטלים"(בספרו תוכחת חיים פרשת תרומה מאמר הזוהר בתיקונים תיקון יח).
בתי כנסיות חרבות
המשנ"ב (קכד ס"ק כז בשם הא"ר) כותב "אוי לאנשים המשיחים בשעת התפילה כי ראינו כמה בתי כנסיות שנחרבו בשביל עון זה" (וכן בספר יערות דבש חלק א דרוש ט תולה חורבן בתי כנסיות בפראג בעוון זה).
[ובעת השוואה הנוראה היה זה לפלא גדול בעיני שומרי המצוות אשר הצורר ימ"ש הכרית כשליש מהעם היהודי של בני אשכנז במדינות אירופה, ואילו למדינות ספרד לא הגיע וביאור הענין שעמדה להם ליהדות ספרד להינצל מן הגזרה בזכות ששמרו מאוד על קדושת בתי הכנסת ולא היו משיחין בשעת התפילה (בשם האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת, תשובות והנהגות או"ח א קנז)].
[וידוע שישנו בית כנסת [אייזנמן] בבלגיה שהקפידו שלא לדבר בשעת התפילה ובית כנסת הזה לא חרב בשואה ונשארו שם כל הספרי הקודש ותשמישי קדושה במקומם ללא כל היזק (וספר כבוד בית ה' עמוד רכה, ספר קדושת בית הכנסת עמוד י)].
מביא קטרוג על ישראל
על כל קטרוג שהשטן מקטרג לפני הקב"ה, כגון ישראל גנבים הם, במידת רחמיו משיב לו, מי אמר אם אומות העולם היו מקבלים התורה שלא היו יותר גנבים מישראל, אבל אם מקטרג ואומר ישראל אין להם יראה הם מדברים בבתי כנסיות, לזה אין כביכול תירוץ לקב"ה, כי עכשיו ראינו באומות העולם העומדים בתפילתם באימה וביראה ומיד נותן הקב"ה רשות למשחית לחבל באומות העולם (ספר דרך משה הנדפס עם הספר הגן לחסיד קדמון).
מונעים בניהם מחיי העולם הבא
הסמ"ק (מצוה יא) "ואם כן אוי להם למדברים דברים בטלים או עושים שחוק וקלות ראש בבית הכנסת בשעת התפילה ומונעים בניהם מחיי העולם הבא".
ביאור על פי הגמרא (סנהדרין קי, ב) "קטן מאימתי הוא בא לעולם הבא משום ר"ע אמרו משעה שיאמר אמן וכו' " ואוי להם למדברים בשעת התפילה שמונעים מבניהם להיות בני עולם הבא על ידי שלא שמים לב שיענו אמן.
פרעות ת"ח ות"ט נגלו בשאלת חלום שנגרמו מחמת "דיבור בשעת התפילה"
יש הנוהגים: לעשות "מי שברך" מידי שבת בשבתו לכל הנזהר מלדבר בבית הכנסת בשעת התפילה שיאמר הבעל תפילה מידי שבת בשבתות (מנהגי וורמיישא דף מב). החזן אומרו בקול והקהל עונה אמן (מובא בסידורים).
תקנו בעל התוס' יו"ט (הנוסח מתולדות התוספות יו"ט הנדפס בסוף ספר מגילת איבה לבעל התוס' יו"ט) נוסח דומה בעקבות גזרות ת"ח ות"ט. לאחר שערך שאלת חלום מן השמים ומתוך סיגופים ותפילות התחנן כי יגלו לו בשל מה באה הגזירה הנוראה הזאת על ישראל ומן השמים ענו לו בשל התנהגות של קלות ראש בבתי הכנסת ושיחות בשעת התפילה (הובא בקונטרס ש"י למורא עמוד כה וע').
חומרת עוון זה יותר משאר העבירות
בספר יש נוחלין (בהג"ה) כתב מכל העברות לא ראיתי לרוע כהנה [כדיבור בבית הכנסת ובית מדרש] לפי שבשאר העברות כגון גזל עריות מאכלים אסורים וכויו"ב בזה יצרו של אדם מתגבר עליו ומחטיאו, או שמתאוה לתאות הגוף, אבל בדיבור אין שום הנאה אלא רק שמכוון למרוד במלכו ומושך על עצמו יצר הרע.
ועוד שבחטא זה הוא חוטא ומחטיא אחרים שאי אפשר לאדם לדבר לבד ללא חבר, ועוד שמזלזל בכבוד ה'.
איסור "השגת גבול"
דיבור בשעת התפילה דומה לאיסור השגת גבול של הקב"ה, שהרי נכנס לבית הכנסת שזה גבולו של הקב"ה ומדבר בתפילה הרי זה כמשיג את גבולו של הקב"ה (ספר חרדים פרק טו אות קי).
מי בעל הבית של בית הכנסת שמדברים בו
אותם המדברים בשעת התפילה גורמים ח"ו שהס"מ נהיה הבעל הבית של בית הכנסת ובית המדרש וכל התפילות והתורה ח"ו הולכים לחיצונים (חת"ס בדרשותיו ח"ב עמוד שט, ספר קדושת בית הכנסת ובית המדרש עמוד קכו).
תוכחתו של הסמ"ק
הסמ"ק (סוף מצווה יב) כתב "יש לנו לעשות קל וחומר בעצמו כי אם הגוים שאינם מאמינם בכלום בבית חרפות שלהם עומדים כאילמים כל שכן אנו כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים.
עונש של מי שמדבר בשעת התפילה
מקיפים כל גופו בקוצים
מי ששח שיחת חולין בבית הכנסת מקיפים לו כל גופו בקוצים (בעל הטורים דברים כו יט).
גחלי רתמי
מובא במדרש שאליהו הנביא התגלה אל אדם אחד שהיה חותנו של איזה צדיק שמת, ואליהו לקחו להראות לו את הגיהנם ובין היתר ראה שם בני אדם ובפיהם גחלי רתמים, וא"ל אליהו הם לבני אדם שמספרים בבית הכנסת בשעת התפילה ועסוקין בדברי שיחה (דרכי תשובה עמוד רנז).
"משא אלפי גמלים טעונים"
אמר ר' יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגעתי באליהו הנביא זכור לטוב ועמו כמה אלפים גמלים טעונים אמרתי לו במה הם טעונים אמר לי באף ובחימה לעשות נקמה למי שמדבר בין קדוש לברוך, ובין ברכה לברכה, בין פרק לפרק, ובין אמן יהא שמיה רבה ליתברך, ובין גאולה לתפילה ולא עוד אלא שאין תפילתו נשמעת (מדרש שוחר טו , משנ"ב נו ס"ק א, ב"י קכח).
"פניו מוריקות"
מעשה בחסיד אחד שבא לחסיד אחר כמותו בחלום וראה שהיו פניו מורקיות אמר לו מדוע פניך מוריקות אמרו לו החסיד מפני שלא הייתי מקפיד והייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר "ויוכלו" ובברכת "מגן אבות" וב"יתגדל" (טור רסח בשם ספר חסידים סימן נח, משנ"ב שם).
כתם על מצחו
מעשה בחכם שנראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה כתם במצח של הרב ואמר לו רבינו מפני מה נהיה לך כך אמר לו הרב מפני שלא הייתי נזהר לדבר בשעת הקדיש ואפילו להרהר בדברי תורה בשעת קדיש אסור מפני שצריך לכוון למה שהחזן אומר (מטה משה תיא, משנ"ב שם).
עונש למי שמדבר בשעת התפילה בעירו של המהרש"ך ורבינו גרשום
המהרש"ך כתב שבמקומו מי שמדבר בבית הכנסת שמים אותו בחרם, ומשלם קנס כאשר יושת עליו, כדי שכל העם ישמעו ולא יזידון עוד (הובא בספר ודברת בם עמוד כב, ספר קדושת בית הכנסת עמוד מא).
רבינו גרשום החרים את מי שמדבר בבית הכנסת ובבית המדרש (הובא בבאר הגולה יו"ד שלד ס"ק קכג).
צירוף למנין מי שמדבר בשעת התפילה
מעשה במקום אחד שהוי עשרה והיה אחד מהם מתפלל עימהם ויש מהם שהיו מדברים בבית הכנסת בשעת התפלה ולא רצה להתפלל עימהם עד שקבלו עליהם שלא לדבר (ספר חסידים תשפו).
מה זוכה מי ששומר פיו ולשנו בשעת התפילה
זוכה לרוב ברכות
כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה "הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ויחולו עליו כל הברכות הכתובה בספר תורת משה רבינו וכל ספרי הנביאים והכתובים, ויזכה לראות בנים חיים וקיימים ויגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים ויעבוד את ה' אלוהינו תמיד באמת ובתמים" (מתוך מי שבירך שחיבר בעל התוי"ט).
נצחון במלחמה- "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד יד)
כשישראל נמצאים במצב של מלחמה אין דרכנו כדרך העולם ללחום בכלי מלחמה רק ה' ילחם לכם ומה הקב"ה מבקש "ואתם תחרשיון" מתי, בבתי כנסיות בשעת התפילה וקריאת התורה ולו היה הכלל ישראל נזהרים בזה כבר היינו נגאלים ונושעים מכל צרה וצוקה (מקדש ה' לרבינו יוסף די אוזידה תלמיד בעל מדרש שמואל).
סגולה לאריכות ימים
שיב"ה ר"ת שתיקה יפה בשעת התפילה אשר בזכות זה זוכים לאריכות ימים (רמ"ק - רבי משה קורדבירו).
כל אשר יעשה יצליח
הנזהר מלדבר בבית הכנסת יראה זרע ויאריך ימים, וחפץ ה' ידו יצליח, ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו, ולאחר אריכות ימים תנוח נפשו לבטח, ולא ירקבו עצמותיו, חוץ מאשר זוכה שהקב"ה שומע תפילות (ר' חיים פלאג'י בספר תוכחת חיים פרשת תרומה).
תפילות מתקבלת
אדם המכוין בתפילות ולא מדבר דברים בטלים מובטח לו שיתקבלו תפילותיו שנאמר (תהילים י יז) "תכין לבם תקשיב אזנך" (ספר חרדים פרק מז יג- יג).
לגעור במי שמדבר בשעת התפילה
"השח בעת חזרת הש"ץ חוזר התפילה גוערים בו" (שו"ע קכד)
למנות שומרים מן הראוי לכל קהילה וקהילה למנות איש חזק וירא שמים שתנו בידו שבט מושל לגעור ולהעניש בעונשים וכו ' והטובים ובני התורה שבקהל יסייעו אותו במקצת ואז ה' יתברך ישמע שועתם ויאזין תפילתם (ווי העמודים עמוד העבודה פרק י, משנ"ב קכד ס"ק כז, כה"ח פלאז'י סימן יא לה).
הכרזה שתיקה יפה בשעת התפילה
במנהגי ק"ק וורמיישא (עמוד יא) כתב החזן מתחיל ברוך שאמר על גמירא וטרם שמתחיל מכריז השמש "שתיקה יפה בשעת התפילה".
תלית שלטים אסור לדבר בשעת התפילה
בליטא נהגו לכתוב על גבי לוחות אין לדבר בבית הכנסת ותלו בבית הכנסת (ספר שיח צבי הובא בש"י למורא עמוד ע).
בחירת מקום בית הכנסת
ראוי ורצוי לכל אדם שיבחר לו מקום בבית הכנסת או בבית המדרש אצל אנשים יראים שאינם מדברים כלל בעת התפילה כי כאשר ישב בקרבתם יזהר יותר משיחה בתפילה ויתרחק מאלו המשוחחים בשעת התפילה (צוואת בית אברהם להחיי אדם).
חינוך קטנים
"וצריך לחנך הקטנים שיעמדו באימה וביראה, והקטנים ביותר הרצים ושבים בבית הכנסת בשחוק מוטב שלא להביאם דהרגל נעשה טבע וגם שמטרידים לציבור בתפילתם" (משנ"ב קכד ס"ק כח).
זהירות האר"י הקדוש
האר"י ז"ל היה נזהר מאוד שלא לדבר בבית הכנסת רק דברי תורה ותפילה ואפילו דברי מוסר לא דיבר משום שחשש שמא ימשך ממנו לדברי חול (שו"ע האריז"ל קנא א, ערו"הש קכא י).
איסור שיחה בשעת התפילה
ישנם ג' סוגי איסור שיחה בבית הכנסת
הראשון יש מקומות שסיבת איסור השיחה היא מחמת הפסק.
השני סיבת האיסור היא לפי שיש חובת שמיעה מהשליח ציבור ומשום חובת אמן.
השלישי איסור שיחה מפני כבוד בית הכנסת (קונטרס מקדש מועט לבעל שו"ת להורות נתן בפ"ד עמוד לה).
הבדל בין הסוג הראשון לשני והשלישי
במקום שהשיחה אסורה משום הפסק אף דיבור של תיבה אחת נאסר ואף דיבור של קדושה בלשון הקודש אסור (משנ"ב כה ס"ק כט ביאור הלכה שם)
הבדל בין הסוג הראשון והשני לבין הסוג השלישי כי שני הסוגים הראשונים שייכים רק במקומות מסוימים בתפילה אבל הסוג השלישי שייך במשך כל התפילה.
מקצת מקומות שאסור לדבר או מחמת הפסק או משום חיוב השמיעה מהבעל תפילה וחיוב עניית אמן
כגון בין "ברוך שאמר" עד סוף "שמו"ע" (שו"ע נא ד). חזרת הש"ץ, בין תפילת י"ח של יחיד לחזרת הש"ץ אלא לעניית אמן (משנ"ב קיא ס"ק י)
בין י"ח ובין נפילת אפים, והטעם: שכךק בלו חז"ל שרין התחינה מתקבלת כל כך אלא מיד אחר התפילה דכולה כתפילה אריכתא היא (לבוש קלא). ואם יש נפילת אפים עד אחר תחנון (משנ"ב נא ס"ק יח),
בין שמו"ע לקדיש תתקבל, והטעם: לפי שהקדיש חוזר על התפילה (פמג"ד קכג משב"ז ט).
בין שמו"ע עד אחר "עלינו": כשמתפלל עם הציבור אסור לדבר עד שיסיים "עלינו" (א"ר נא ג).
דיבור בשעת חזרת הש"ץ
"עוון גדול הוא לשוח בשעת חזרת הש"ץ וגדול עונו מנשוא וגוערים בו" (שו"ע קכד) אפילו יש עוד ט' בלעדיו.
דיבור בין לחש לחזרה
חטא גמור לדבר בין שמו"ע של יחיד לחזרה, והטעם: כדי שלא להפסיק בין גאולה ויהיה היחוד שלם ותפילת לחש ותפילת חזרה יחוד שלם בלא הפסק (חיד"א בספרו קשר גודל הביא בשם גורי האר"י).
שיחה בין ישתבח ליוצר – חוזר מעורכי המלחמה
בספר החרדים (פרק ז יג יד) כתב שאפילו מי ששח בין ישתבח ליוצר אמרו בירושלמי (הובא בב"י נד) דעבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה.
אמירת מזל טוב לעולה לתורה: יש להקל באמירת מזל טוב לעולה לתורה בין גברא לגברא דהוי צורך מצווה (הגרח"ק הובא בספר תשובות הגרח"ק עמוד קט).
לזיוג הגון חיה בת חנה
לרפואת מאיר אריה בן חנה בילא
להערות והארות ולתרומות י. לב ראב"ד 5 אלעד 052-7668608
לקבלת העלון במייל: [email protected]
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכלוך הקדוש
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לבדוק את החמץ שבלב
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
