ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
"אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל".
אמר להם (רבי יהודה, שהיה הנשיא ודבריהם היו מכוונים נגדו): "בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי"?
אמר לו רבי חייא: "רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין - יצא סוד". (וכידוע, יין וסוד, שניהם 70 בגימטריה).
במבט ראשון, סיפור זה תמוה מאוד מכמה בחינות. ראשית – האם ראוי לשתות יין כה רב בסעודה, עד שמתבסמים ומאבדים את השליטה על הדיבורים? ועוד – מדוע כה חשוב לרבי יהודה הנשיא, שהצעירים ידברו, וכי לא ראוי יותר שגדולי הדור, היושבים בסעודה, ידברו?
ועל הכל, קשה – התשובה של רבי חייא תמוהה מאוד, אם נכנס יין יצא סוד, הרי שמתברר שהסוד הגנוז בלב הילדים הוא שלדעתם בתי הנשיא וראש הגולה צריכים לכלות, ואם כך יש כאן בעיה גדולה עוד יותר?
ונראה לבאר, לעניות דעתי, שמדובר בסעודת פורים, שבה מצווה להרבות בשתיית יין עד דלא ידע. (וכעין שמצאנו שביאר מרן הרב קוק זיע"א את הגמרא פסחים צט. לגבי התנאים הקדושים, שאכלו סעודה שנמשכה מערב שבת לתוך שבת, וציטטו פסוק ממגילת אסתר, שהמדובר היה בסעודת פורים שחלה בערב שבת). ובסיפור זה מתגלה עומק חדש בביטוי המפורסם, נכנס יין יצא סוד, הנותן משמעות עמוקה למשתה היין בפורים.
תוספות במקום שולח אותנו להשוואה לדברים נוספים של רבי חייא (עירובין סה.) "כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד". ומבאר התוספות שהכוונה היא שבדרך כלל הסוד הוא דעת שבעים זקנים, (שהרי בגימטריה 70), ובדרך כלל היין מוציא את הסוד, אך מי שמצליח להתיישב בסודו, כלומר שגם בשכרותו הוא שומר על הסוד, הרי הסוד שהוא דעת השבעים זקנים נשאר אצלו וברשותו.
אם כן – עוד יותר תמוה, כי לפי דברי רבי חייא בעירובין, מי ששומר על הסוד גם בשכרותו הוא במעלה גבוהה יותר, ואם כך בניו שגילו את הסוד אין בהם דעת 70 זקנים?
אלא, שהתירוץ לכל השאלות נעוץ בגמרא הסמוכה שם בעירובין, "אמר רבי חנינא: כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו...". ואפשר לבאר את דבריו, שמי שמספר ומדבר מתוך היין, הרי יש בו נקודה מדעת קונו. כי באמת, הסוד המתגלה אינו סודו של האדם, אלא הסוד של קונו. אפשר להצליח ולשמור בבטן גם מתוך שכרות את הסודות שלך, אך דווקא בסעודת פורים, כשאנו שותים לשם ה', הרי זורם בנו משהו מלמעלה, וה' שולח דרך השיכורים דיבורים שמביאים מסוד ה' ליראיו.
ובזה פייס רבי חייא את רבי יהודה הנשיא, שנכנס יין יצא סוד, כי באמת דברי הצעירים אינם הדברים של עצמם, כי אם הדברים ששם ה' בפיהם. ולכן היה חשוב לרבי יהודה הנשיא שדווקא הצעירים ידברו, כי הם דור העתיד, וודאי ישים ה' את סודות העתיד בפיהם.
ובמיוחד, בניו של רבי חייא, שעליהם אמר פעם אליהו הנביא לרבי יהודה הנשיא (בבא מציעא פה:), שאם יתפללו רבי חייא ובניו ביחד כשליחי ציבור, הרי שבכוחם להביא את המשיח והגאולה מיידית. (ומסתמא זכה בכך רבי חייא, בזכות שהיה מפיץ תורה בישראל, ומלמד את הילדים הקטנים תורה, כפי שמופיע שם בגמרא. ואף שמות בניו – יהודה וחזקיה, הם שמות אבי שבט המשיח ומי שהיה ראוי להיות משיח).
ואכן, הסוד שבקע מפי הצעירים היה, שלפני ביאת משיח, יהיה חבלי משיח, שבהם יהרסו בתי השלטון היהודי של זמן הגלות, אך מתוך זה יצמח ויבוא המשיח.
ולכן, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כי המילה 'דעת' בעברית משמעותה 'התקשרות', ובפורים עלינו לצאת מהידיעות שלנו, ולהתחבר לידיעות שזורמות אלינו מלמעלה.
ויהי רצון, שבפורים הזה, נזכה להתבסם לשם ה' באמת, ויגלה ה' סודו ביד עבדיו הנביאים, קומו ועברו מאיילת השחר אל הגאולה השלמה המאירה ועולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
