האם אפשר לעשות הסכמים על שמירת השבת במרחב הציבורי? | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
כי תשא

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

7 דק' קריאה • 53 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לימודי אור החיים מהפסוק 'אך את שבתותי תשמרו'
נאמר בפרשה:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ (שמות לא, יב-יג)
יש כאן מיעוט - ' אך את שבתותי'. מפרש אור החיים, בא ללמדנו שיש פעמים שלא צריך לשמור את השבת כמו במקרים של פיקוח נפש.
לשון רבים 'שבתותי', באה לכלול שלא רק את שבת בראשית צריך לשמור, אלא גם את יום הכיפורים וימים טובים, שגם הם בחינה של שבת.
לימוד נוסף של אור החיים מהפסוק "אך את שבתותי תשמרו" הוא שאפילו כמה שבתות נדחות מפני פיקוח נפש, ואם צריך לעשות טיפול רפואי במשך כמה שבתות, לדוגמה מיום שישי ועד שבת הבאה, לא דוחים אותו כי פיקוח נפש דוחה גם כמה שבתות.
ועוד לימוד מהפסוק "אך את שבתותי תשמרו" - חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה.
זה אחד הפסוקים שמהם לומדים שפיקוח נפש דוחה את השבת. הלימוד העיקרי הוא מהפסוק "וחי בהם", ולא שימות בהם. ההבדל בין שני הלימודים הוא שמהמילים 'וחי בהם' לומדים שאפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת, ומהפסוק "אך את שבתותי תשמרו" לומדים 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה', מדובר בוודאי פיקוח נפש.
הלכה נוספת שלמדו מהפסוק זה לגבי עובר ברחם אמו, שאין בו דין "וחי בהם" כי הוא עדיין לא חי, טרם נולד. אבל ניתן לחלל שבת כדי להצילו, אפילו שהוא עדיין לא בגדר 'נפש', מפני הטעם של חלל עליו שבת אחת, כדי שאחר כך ייוולד, יגדל וישמור שבתות הרבה.
הלכה נוספת שלומדים מפסוק זה על מקרה שבת של ישראל ברחה לבחור גוי כדי להתנצר. האם מותר לנסוע בשבת להביא אותה בחזרה ולמנוע ממנה להתנצר, אם יש אפשרות שיוכל להציל אותה? אין כאן פיקוח נפש של הגוף אלא של הנשמה, ולומדים מ"חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", שמותר וזה חידוש גדול. הרשב"א מדבר על זה.

האם מותר לעשות הסכמים על שמירת שבת במרחב הציבורי
יתכן שמהכלל הזה אנחנו יכולים ללמוד שיש מקום לשקול לפעמים בחשבון של חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, להסכים תיאורטית לחילול שבת מסוים כדי שיהיה ריבוי תורה ושמירת שבת. אם אנחנו יכולים לעשות הסכמים בכנסת, שתחום מסוים בשבת יהיה פתוח, נגיד חלק מהבילויים, אבל יסגרו את כל המסחר, והרבה אנשים לא יעבדו בשבת ויתמעט חילול שבת בפרהסיה באופן משמעותי. האם יש מקום להסכמים כאלה? מצד אחד יש כאן גושפנקא לחילול שבת, אך מצד שני על ידי ההסכם מצמצמים את חילול השבת! כך גם בגיור. האם מותר להקל קצת בגיור כדי שלא תהיה הפקרות שלמה ויכירו בכל הגיורים? האם זה כמו "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"?!
אנשים שעוסקים בקירוב רחוקים, משתמשים בכלל הזה. הם מזמינים אנשים לסעודת ליל שבת. האנשים מתרשמים מהסעודה, שומעים דברי תורה ומתחזקים, אבל לאחר סיום הסעודה, הם נוסעים ברכב לביתם. האם מותר להזמין אנשים שאחר כך בגלל ההזמנה מחללים שבת? האדם לא אחראי על כך שהם מחללים בעצמם שבת, אבל כאן מזמינים אותם ואחר כך הם ייסעו. האם הדבר מותר. מצד שני, זו הדרך היחידה לקרב אותם. אם נזמין אותם לכל השבת הם לא יבואו. חייבים להזמין אותם שיתרשמו עוד פעם ועוד פעם, לפעמים זה תהליך מהיר, ולפעמים איטי, ובסופו של דבר, חלק מהאנשים האלה יקבלו על עצמם לשמור שבת. מותר לעשות את זה או אסור? פוק חזי מאי עמא דבר. אנשים שמקרבים רחוקים עושים כך.
כשהשאלות הן ציבוריות, לא כל אחד יכול להכריע בשאלה הזו. לא כל רב צעיר ולא כל רב בינוני, וגם לא כדאי שרב גדול יחליט בעצמו. צריך החלטה ברוב יועץ. בימינו אין סנהדרין. יכול להיות שהנהגה רוחנית כזו הייתה מכריעה שמותר לעשות הסכמים שיצמצמו את חילול השבת - אבל צריך כוח הכרעה ציבורי. לא צריך לפחד מאלו שמחמירים, שמבחינתם כל מי שמקל הוא פשרן או ניאו רפורמי. צריך רוב יועץ, יתכן שבסופו של דבר הרוב יכריעו שאי אפשר להסכים, ויתכן גם אחרת.
ממשיך אור החיים ואומר שפיקוח נפש דוחה שבת, "כי אות היא ביני וביניכם" ואם אין שומר אין שבת. על המילים "לדעת כי אני ה' מקדשכם" כותב:
להודיע קדושת נפש מישראל שגדולה מקדושת השבת, שהקטן נדחה מפני הגדול, ובזה נודע "כי אני ה' מקדשכם".
קיום נפש ישראל יותר חשוב מהשמירה של השבת. הקב"ה מחבב את נפשם של ישראל.
מוסיף אור החיים ומסביר את המילים "ושמרתם את השבת", שאף על פי ששבת נדחית מפני פיקוח נפש, היא לא נדחית לגמרי. כתוב במסכת מנחות (סד.) שיש למעט בחילול השבת. שאם אדם צריך לקצוץ שתי תאנים בשביל פיקוח נפש, ויש לו ענף שיש בו שני תאנים או ענף שיש בו שלשה, בשניהם האיסור לקצור הוא אותו דבר, אבל צריך שלא רק שהאדם לא יחלל את השבת אלא גם שהשבת לא תתחלל. אם נחתך יותר ממה שהיה נצרך, השבת נתחללה. 'ושמרתם את השבת', שהשבת תהיה שמורה. אפילו שאין איסור בפעולה, לצמצם את חילול השבת.
אור החיים מלמד אותנו איך ללמוד פסוק מכל הצדדים, כי דברי תורה "כפטיש יפוצץ סלע", וממילה אחת אפשר ללמוד הרבה דברים חשובים שכולם נכונים.

השביתה בשבת נחשבת עשיה
את הפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת", דורש אור החיים מלשון "ואביו שמר את הדבר". יעקב אבינו שמר את החלומות של יוסף, והמתין מתי יתקיימו בפועל. כך כל השבוע צריכים לחכות לשבת, להתכונן ולהמתין לשמירת השבת.
ועוד לומד אור החיים מהמילים "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם", שאם מוסיפים מהחול על הקודש לפני כניסת שבת ואחרי צאת השבת, קיימנו "לעשות את השבת". שבת בראשית היא קביעא וקיימא, מקודשת בקדושה עולמית, קדושה טבעית, ואם האדם מוסיף על השבת מן החול על הקודש, קיים "לעשות את השבת", ללמדך שהשמירה זו עשייה. לכאורה מצוות השבת היא שב ואל תעשה, לא לעשות מלאכה, אבל כשהאדם שובת בשבת הוא עושה פעולה אקטיבית. ללמדך שבכל המצוות של לא תעשה, יש גדר של קיום, לא רק שלא נכשל בעבירה.
אם הייתה לפני אדם עבירה והוא לא נכשל, זו בחינה של לעשות, וככל שהאדם מתאמץ יותר הוא עוד יותר עושה. יוסף הצדיק שמאוד התאמץ שלא להיכשל בעבירה, קידש את ה' מאוד. כיוון שהקושי היה גדול, כך גם קידוש ה'.
אור החיים דורש את המילים "אות ברית ביני ובין בני ישראל", שהנשמה היתירה של השבת היא אות הברית, "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם", אות סודית. יש שבת גלויה, יש שבת עליונה, יום שכולו שבת. השבת שאנחנו מקיימים היא המשך מהשבת העליונה הרוחנית, אנחנו מתחברים אל השורש, אל הנצח, אל השבת העליונה השבת הנצחית, וכל שבת שאנחנו שומרים אנחנו מתקשרים עם הקדושה העליונה ה אזו.

סמיכות פרשת השבת לחטא העגל – הברית עם ישראל בכל המצבים
לאחר שמסתיימת הפרשה שמבארת את עניין השבת, מתחיל סיפור חטא העגל. צריך להתבונן בסמיכות הזאת. בין עם ישראל לבין הקב"ה יש ברית. ברית היא דבר מוחלט. גם אם יש נפילות נוראיות, הברית כרותה. ישראל נכשלים בחטא העגל, חטא איום ונורא, כדברי חז"ל שממשילים זאת לכלה שהולכת להתחתן, ובתוך החופה היא מזנה עם מישהו אחר. יש יותר בגידה וקלקול מהתנהגות כזאת? מקבלים את התורה בהר סיני, ומיד חוטאים עד שהקב"ה אומר: "הרף ממני ואשמידם", אי אפשר לשמור עליהם, הם לא ראויים. אבל יש ברית. ברית היא דבר מוחלט, ומשה מתחנן לפני ריבונו של עולם, והקב"ה מוחל לו. יש לשאול: למה הקב"ה מוחל? אם הקב"ה הגיע למסקנה שאין מקום להמשיך את עם ישראל, אז מדוע הבקשה של משה משנה את זה? כשאברהם ביקש מהקב"ה על אנשי סדום, הקב"ה לא ויתר. כאן הקב"ה אומר למשה שצריך לבקש, משה מתפלל אל ה', וה' סולח.
אז האם יכולה להיות השמדה או לא? יש לומר שיש כאילו סכנה כזאת. יש מדרגות של מידות. הקב"ה מופיע בעולם במידותיו. הקב"ה נקרא בכמה שמות: אדון, אלוקים והויה. השמות האלו אומרים שה' מופיע בכמה מיני הופעות. לדוגמה כאשר מישהו חטא, אז יש פרקליטות שבודקת וקובעת שהוא צריך לעמוד במשפט, יש משפט בבית משפט שלום, יש ערכאה גבוהה יותר המחוזי, יש בג"ץ ועל גביהם יש את הנשיא שיכול למחול. כך במעשה העגל. התביעה הגלויה אומרת: חטא ישראל ואי אפשר להמשיך. צריך להשמיד אותם "ואעשה אותך לגוי גדול", וחז"ל אומרים שמשה רבנו שמע זאת וכאילו אחז בריבונו של עולם:
אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו! מלמד שתפסו משה להקב"ה, כאדם שתופס את חברו בבגדו ואומר לפניו: אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם (ברכות לב.).
הקב"ה מבקש ממשה: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב, י), "הניחה לי" זאת אומרת שמשה תפס את הקב"ה ולא נתן לו לעשות מה שהיה צריך לעשות. איך אפשר לתפוס את הקב"ה, אלא שמשה לא יכול לתפוס את ה', אבל יכול לתפוס את הגילויים שלו. בדרך משל, השוטר אומר אני רוצה לתת עונש ומשה עוצר אותו, ואומר לו: אני רוצה לדבר עם המפקד שלך, עם הדרגה היותר גבוהה. משה פונה לדרגה היותר גבוהה, אל המקור. במקור, עם ישראל כרת ברית עם ריבונו של עולם. אם משה רבנו לא היה מבקש למחול לישראל, לכאורה, הקב"ה היה אומר, צריך לשמוע בקול השוטר, אין מי שיבקש, כמו שהקב"ה אומר לנח שיהיה מבול, ונח לא מבקש ולא עושה דבר.
ויש לשאול: הקב"ה מוציא את עם ישראל ממצרים ומתכנן תכניות ארוכות טווח, להביא את עם ישראל לארץ ישראל, לבית המקדש, שיתקדש שמו של ה' עד שיהיה ה' למלך על כל הארץ. אם משה לא היה מתפלל, האם הכול היה נעצר בגלל שישראל חטאו? האם אפשר לקלקל תכניות של הקב"ה? אם אנחנו נגיד שאי אפשר לעצור אז אין בחירה, ואם חוטאים אין על זה עונש. יש כאן מהלך שצריכים להבין. ברור שהתוכניות האלוקיות יתקיימו, אבל הסדר האלוקי הוא כזה שבלי איתערותא דלתתא אין אתערותא דלעילא, והקב"ה דואג לאיתערותא דלתתא. זאת אומרת שאם משה לא היה פונה, הקב"ה היה מעניש את ישראל, והפניה של משה גרמה לכך שישראל ניצלו. לכן הקב"ה מעורר את משה לבקש כדי שתהיה איתערותא דלתתא, ורומז לו 'הניחה לי' - בידך לעצור אותי.
כך גם בחטא המרגלים, הקב"ה רוצה לפגוע בישראל באופן מוחלט, ומשה רבנו מתפלל ושוב הקב"ה מוחל. זה סדר אלוקי שהקב"ה קבע. יש בחירה חופשית והסדר הוא שבלי איתערותא דלתתא אין איתערותא דלעילא. משה מציל את ישראל, ומצד שני, זה היה צריך להיות כך. איך שני הצדדים מסתדרים - זה קושי גדול שהוא למעלה מהשגתנו. זו הגדולה של העולם, שמצד אחד הכול צפוי ומצד שני הרשות נתונה. לישראל יש בחירה חופשית מוחלטת, ומצד שני התכנית האלוקית תתקדם. כך אומר רבי אליעזר במסכת סנהדרין (צז:), שאם ישראל לא ישובו בתשובה, לא תהיה גאולה, אבל הם ישובו, כי ה' מעמיד עליהם מלך קשה ודואג שהם ישובו. גם לפי תפיסתו שהגאולה מותנית בתשובה, תהיה תשובה, התשובה מוחלטת. רבי יהושע חולק ואומר שהגאולה לא תלויה בתשובה, הגאולה מוחלטת, כשישראל יגאלו הם ממילא יחזרו בתשובה, אבל המהלך יכול להתחיל מהגאולה.
משה אומר לקב"ה:
למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים לכלותם על פני האדמה.
אם עם ישראל יכלה, יהיה חילול ה', יאמרו שהקב"ה לא מצליח להוביל אותם. הקב"ה מקבל את דברי משה "וינחם ה'". כך גם בחטא המרגלים. משה מוכן למסור את נפשו על עם ישראל והקב"ה סולח.

כי תשא

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
11 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כ"ט בשבט תשפ"ה

כי תשא
נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים
הרב דוד דב לבנון | אדר תשפ"ו
כי תשא
מניין עם ישראל
גליון מס' 439
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | יא אדר א תשס"ח
קרוב אליך
קרוב אליך כי תשא תשפ"א
גיליון 359
רבנים שונים | י"ט אדר תשפ"א
ענג שבת
עונג שבת פרשות כי תשא-ויקהל-פקודי
רבנים שונים | אדר תשפ"ו

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב בני אלון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il