פרשת כי תישא | הרב שמואל אליהו | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
כי תשא

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב שמואל אליהו

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

9 דק' קריאה • 52 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ממוסרי התורה מדור לדור
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הרמב"ם בפירוש המשנה ממשיך וכותב את שמות החכמים שהמשיכו במסירת התורה מאנשי כנסת הגדולה ועד דורו.
הרמב"ם עצמו היה ממעבירי התורה לדורות הבאים, אחריו בשלשלת הפוסקים נמצאים רבים, ובראשם מרן רבי יוסף קארו. אחריו בסדר הדורות נמצא החיד"א. איש אשכולות שהכול בו.
כפי שניתן לראות בכל אחד מ-122 הספרים שכתב בימי חייו, החיד"א היה בקי בכל מקצועות התורה – הלכה, מוסר, תשובות הלכתיות וכן פרשנות על התורה, נביאים וכתובים.

מיוסף עד יוסף – לא קם כיוסף
גדול רבני בגדאד, הגאון רבי עבדאללה סומך זיע"א, היה רבו של בעל ה"בן איש חי". הוא מצטט את תלמידו של החיד"א שכותב: "וחביבים עלי דברי דויד (החיד"א) מעוז ראשי, כי לדידי חזי לי דהוי כחד מן קמיא היושבים ראשונה במלכות שמים. וכמו שאמרו על הרמב"ם, 'ממשה עד משה לא קם כמשה', כעת יאמר 'מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף'. כלומר ממרן רבינו יוסף קארו עד רבינו יוסף אזולאי לא קם כיוסף. כי הגדיל לעשות ספרים הרבה, ומלאה הארץ דעה כמים לים. ולכל בני ישראל היה אור ירבו כמותו בישראל. אכי"ר" (נר מצוה סימן יא דף קפו).

הלכה כמותו
רבי חיים פאלגי' כותב בספרו ("מועד לכל חי" י צד): "ותמיד אנחנו הולכים אחר עקבותיו של מאור הגולה הוא הרב החיד"א זיע"א". וכן כתב בספרו כף החיים (טו לא) "מי לנו גדול מיוסף דכל רז לא אניס ליה. ותמיד אנחנו הולכים בעקבותיו".
כן כתב בעל ה"שדי חמד" (אסיפת דינים ב א): "ולדידן דגרירי בכל כיוצא בזה בתר הכרעת מרן החיד"א על פי דברי המקובלים". שכך קבע החיד"א ש"אין משיבים אחר האר"י". ופוסקים כמותו בכל מקום.

עבודת קודש לביטול המינות
אחד מספרי החיד"א, שיצא לאור במהדורות רבות, הוא הספר "עבודת הקודש", שהתקבל כאחד מספרי המוסר היסודיים של עם ישראל. כשר' ישראל ב"ק הקים בית דפוס בירושלים, הפך ספר זה לספר העברי הראשון שנדפס בעיר הקודש (בשנת תר"א, 1841).
כתב הגר"ח פלאג'י ז"ל בהקדמת ספרו "מועד לכל חי" בשם זקנו הגאון בעל חקרי לב ז"ל שאמר לו כי "בראותו גודל חכמת תורתו של הגאון החיד"א ז"ל אשר בספרים הקדושים כי רבים המה בגופי הלכות וכו' איננו מתקנא בו, כי אם על ספריו הקטנים 'מורה באצבע' ו'לב דוד' וכדומה להם, שהוא מוסר ודינים שיד כל אדם שווה בו, אחד חכם ואחד תם למדים בו. והבעלי בתים ישאו בחיקו והיתה עימם וקרא בו בלכתו בדרך בים וביבשה מה שלא בא מידי. והיה משבח בתהילותיו החיבורים הללו יותר מכל שאר החיבורים הנוראים. יען כי נמצאים בתוכם מוסר מלכים ודינים המדרכים לאדם ליראת ה' ולעבדו בלבב שלם ועל הכל שכר המזכה את הרבים זיע"א".
כן כתב עליו רבי אלימלך מליז'נסק: "שם באיטליה יש צדיק אחד גדול, אשר על-ידי חיבוריו הטהורים מבטל כל ספרי המינות. ומי ייתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על דלתי ספרי החיד"א, לא יזיזו אותם כלום מאמונתם".

חברי נפש בעולם הזה ובעולם הבא
רבי יוסף חיים דוד אזולאי לא הסתפק בידיעות התורה. הוא היה גם גדול בקדושה ובנסתרות, והיה בקי בתורת האר"י ז"ל. הוא ידע כי האר"י ז"ל הזהיר את תלמידיו על מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
וכתב רבי חיים ויטאל בתחילת שער הכוונות: "ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד, צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים שלו. ובפרט אם יש להאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחברו בבחינת הנשמה. ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפללו עליו, וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי ז"ל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו".
על כן הם הקימו החיד"א וחבריו את חברת "אהבת שלום", שכללה את חברי ישיבת "בית אל" ואחרים. כל אנשי החברה חתמו על חוזה התקשרות שבו הם מתחייבים "להיות חברים חברי הנפש בעולם הזה ובעולם הבא".
חברי הקבוצה קיבלו על עצמם לסייע איש לרעהו בעבודת ה', גם בעולם הבא, לעזור זה לזה להתקדם בעבודת ה'. לא להחניף ולא לשבח זה את זה. להיות כאיש אחד חברים.

כנסת ישראל בירושלים
החיד"א למד בישיבתו של רבי חיים בן עטר, הוא "אור החיים" הקדוש, שהייתה בירושלים. בישיבה בירושלים, תרתי משמע, היה חידוש גדול. כי למרות שרבנו האר"י ז"ל נולד בירושלים הוא אמר לתלמידיו שאינו יכול ללמוד בעיר הזאת כי יש בה מונעים רבים. היא קדושה מאוד, וההתנגדות ליישובה תהיה קשה שבעתיים. גם החיד"א שנולד בירושלים לא היה יכול ללמוד שם מפני קדושתה, ולכן עבר לחברון.
רק כשהגיע "אור החיים" הקדוש עם קבוצת תלמידים מהגולה, הם התיישבו בירושלים והקימו בה בית מדרש בשם "כנסת ישראל". ישיבה זו קיבצה סביבה את גדולי התורה של אותו דור בארץ ישראל, וביניהם החיד"א והרב יום טוב אלגזי (שלימים היה הראשון לציון), הרב שר שלום שרעבי הלא הוא הרש"ש ואחרים.
יותר מכל רבותיו מביא החיד"א שמועות מר' חיים בן עטר, וכנראה שתקופת לימודים זו הייתה המשמעותית ביותר בחייו. בכל מקרה היא לא האריכה ימים. אחרי כשנה של לימוד בארץ ישראל נפטר רבי חיים בן עטר, לא לפני שהוא פרץ דרך בפני כל הבאים להמשיך את קיום הישיבה בירושלים שבן החומות.

איש קודש
רבי חיים בן עטר הוא בין הבודדים שבכל ישראל נקרא בשם המיוחד "קדוש". השהות במחיצתו העלתה את החיד"א למקומות גבוהים מאוד בעבודת ה'.
הקפיד יותר ויותר על כל מה שנכתב במשנה באבות (פרק ו ו) בדרכי קניין תורה. במיוחד "בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים" וכו'. היה מצמצם באכילה ובשינה, היה אוכל לחם ניקודים כל השבוע, ורק בשבת היה אוכל לקדוש ה' מכובד.

רוח הקודש
מספרים עליו שהיה ממש בעל רוח הקודש ממש, אלא שהיה מסתיר את יכולותיו. לא היה מתפלל בסידור עם כוונות, אלא היה מניח פתק קטן עם שמות הכוונות בתוך סידור רגיל וכך היה מכוון.
כשהוטלה עליו שליחות לצאת לקושטא, יצא החיד"א לדרך בשבט תקכ"ד. בדרך התנפלו עליו שודדי אבו גוש, שנודעו כמסוכנים במיוחד. החיד"א מספר ביומנו שנאלץ להשתמש בשם קדוש על מנת להינצל מהם.
כשנפטר בנו בהיותו בארץ רחוקה, ידע את השעה והתחיל לנהוג מנהגי אונן. אחר זמן כשנודע זמן פטירתו כיוונו את השעה וראו שהחיד"א ידע ברוח קודשו את שעת פטירת בנו.
שלושתם אנחנו מבקשים
החיד"א סבר שמחובתם של היהודים בכל העולם לדאוג להיות שותפים בבניין ארץ ישראל. סוף סוף אין ליהודים עתיד בחוץ לארץ. כל מה שהם משקיעים בבניין ארץ ישראל הם משקיעים בבניין של עצמם. ביום מן הימים הם יצטרכו לבוא לארץ ישראל ברצון או בחוסר רצון. עדיף מרצון.
הגמרא (ראש השנה ל ע"א) כותבת שאדם צריך לדרוש מה' את הגאולה ואת בית המקדש. שנאמר (ירמיה ל יז) "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם ה'. כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ, צִיּוֹן הִיא - דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ".
ובמדרש. "תני ר' שמעון בן יוחאי אומר: בשלשה דברים עתידים למאוס. במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש. א"ר סימון בר מנסיא: אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם' - זו מלכות שמים, 'ואת דוד מלכם' - זו מלכות בית דוד, 'ופחדו אל ה' ואל טובו' - זה בית המקדש" (ילקוט שמעוני שמואל א' פרק ח קו).
לתיקון קלקול זה כתב החיד"א בתחנון שלו שאנו אומרים בתחנון של תפילות יום כיפור: "מרדנו במלכות שמים, מרדנו במלכות בית דוד, מאסנו בבית המקדש – ושלשתם אנחנו מבקשים".

שד"ר של ארץ ישראל
החיד"א הטמיע את הבקשה הזו לגאולה לא רק בתפילה אלא גם במעשה. בן 29 בלבד היה החיד"א כשיצא בשליחות קהילת חברון לשליחות איסוף כספים בארצות הגולה.
לרגל שליחות היישוב בארץ ישראל הוא יצא לחוץ לארץ כשד"ר (שלוחא דרבנן) כמה פעמים, ובמסגרת זו ביקר במצרים, בצפון אפריקה וברוב ארצות אירופה. את היהודים שם הוא התרים למען היישוב היהודי הקטן שהיה בארץ ישראל באותם ימים, שמנה כ-7000 נפש (בקושי אלפית מכלל היהודים בעולם).
התרומות הללו גם עזרו ליישוב הקטן לגדול, וגם עוררו את העם להבין כי אין תכלית לקיומו בחו"ל וצריך לעלות לארץ ישראל ולדרוש גאולה.

כבוד ארץ ישראל
כשהיה החיד"א בחו"ל נהגו בו בדרך כלל כבוד כשליח של ארץ ישראל. כשלא נהגו בו כבוד, כאב החיד"א את ביזויה של ארץ ישראל. לעומת זאת, כשזכה לכבוד הוא תלה זאת בזכותה של ארץ ישראל. גם כששמע באמסטרדם על הכבוד שרוחשים לו בצרפת, הוסיף: "לכבוד ארץ ישראל".
כשתלמידי החכמים החריפים של תוניס נוכחו לראות את גדלותו בתורה, הוא כתב: "ואני מכיר חסרוני ושפלותי בעיון ובכל חכמה באמת, לא מענווה כי בער אנוכי באמת, אבל הייתי מתחנן לפני ה' המרחם על כל, שלכבוד ארץ ישראל יחנני חכמה ורוחב לב, לפי שהיו אומרים שלא יש (שאין) תלמידי חכמים הגונים בארץ ישראל".

כולו אומר כבוד
על החיד"א נאמר: "חכמת אדם תאיר פניו". חוט של חסד היה משוך על פניו וכולו היה אומר כבוד. כל מי שהיה רואה אותו היא מתמלא כלפיו דרך ארץ. עליו נאמר: "ולענוים יתן חן".
החיד"א ידע גם כמה שפות,– דבר שהועיל לו במסעותיו. גם הגויים התפעלו ממנו מאוד, וגויים רבים ושרים נכבדים ביקשו את ברכתו.
בשליחותו השנייה פגשו אותו המלך והמלכה של צרפת, והוא נקרא לבקר את בית המלוכה, שם נתבקש לברך את בני המלך והמלכה, ולכתוב למלכה תפילה שתתפלל על בנה שיצא לארץ רחוקה.
בזכות הקשרים הללו הוא קיבל אישור להיכנס לספרייה הלאומית של צרפת ולהעתיק משם כמה וכמה ספרי קודש שהיו שבויים תחת ידם, ספרים שעד העת ההיא לא ניתנה רשות להעתיקם וללמוד מהם.

שונא בצע
את כספי השליחות שאסף החיד"א בקהילות חו"ל הוא שמר בנאמנות גדולה. הוא היה עורך חשבונות מפורטים על הכנסות והוצאות וסירב לקחת מנדיבי הגולה כסף לעצמו.
כשיהודי צרפתי הבטיח לתרום לחברון סך של 1000 איסקודי אם ישפיע על אשתו לקבל גט, ענה לו החיד"א: "אם אתה רוצה לעשות שלום, אני אתעסק בחינם, לפי שכל העולם אומרים שאשתך צנועה... אבל להפריד הוא חילול השם".

כל מי שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים
חכמינו אמרו ש"כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים". זכה החיד"א והיו דבריו נשמעים בכל ישראל. עד היום הוגים בספריו הרבים ופוסקים מהם הלכה, ושפתותיו דובבות בקבר כל הזמן. בנוסף, ממשיכים להוציא לאור את ספריו שהיו גנוזים במגילת ספר ולא הובאו לדפוס, וכעת מוציאים אותם בזה אחר זה. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

סיפור העלאת עצמות החיד"א זיע"א
ביום י"א באדר שנת תקס"ו, ליל שבת קודש "זכור", בהיותו בן פ"ג שנים, נתבקש החיד"א לישיבה של מעלה. במוצאי שבת קודש פרשת זכור נקבר החיד"א בליוורנו שבאיטליה. בשנת תש"א, פונה בית העלמין היהודי שבו היה קבור החיד"א לחלקה מיוחדת בבית עלמין חדש שהוקצה לכך. כעשרים שנה לאחר מכן, מאה חמישים וארבע שנים לאחר פטירתו, בכ' באייר, ה'תש"ך, הועלו עצמותיו לארץ ישראל. העלאת העצמות הייתה בלי הסכמה מפורשת של ממשלת איטליה. הם בוודאי חשבו שהקבר שלו עשוי לשרת את התיירות שלהם. אבל העצמות הועלו לישראל על ידי ד"ר שלמה אומברטו נכון, שהיה רופא איטלקי בעל לב נפלא.
בישראל טיפלה בקבורה של העצמות משלחת של כמה רבנים חשובים. ביניהם היו הרב לניאדו, רבי יצחק אבוחצירא, ועוד כמה רבנים שהגיעו לנמל התעופה לוד לקחת את הארון.
וכך סיפר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל: לפני שהגיע ארונו של החיד"א לארץ, ביקש ממני הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל לטפל בקבורה. בבוקר שבו הגיע הארון, טבלתי בירושלים, ולאחר מכן נסענו באוטובוס לשדה התעופה. שם חיכו לנו הרבנים שמונו לטפל בקבורה.
משנחת המטוס, עלינו לקחת את הארון ולא ראינו שום ארון. שאלנו את ד"ר נכון: איפה החיד"א? הוא הראה לנו ארון עץ קטן בגודל 50 על 60 ס"מ. ואמר: הנהו לפניך, בארון.
נזדעזעתי: החיד"א בארון הזה?!
כן, הוא השיב, העצמות מלוקטות.
תמהתי: החיד"א לא היה שלד שלם?! איפה הראש, איפה הרגליים? אמרו לי: יש סימן וי על כל ארון, וכך תדע איפה הראש, איפה הרגליים. הוצאנו אותו משדה התעופה לחדר מיוחד, להרכיב אותו בארון.
אמרתי לרבנים: נלך למקווה. איפה יש כאן מקווה? אומר לי הרב אבוחצירא: המקווה סגור, והנה המפתח בכיסי. אמרתי לו: תביא לי את המפתח, אני הולך. חכו עד שאני חוזר.
הארון היה סגור עם ברגי פיליפס, לא ידעתי איזה מברג יתאים להם לכן נכנסתי לאחר הטבילה במקווה לחנות כלי עבודה, פניתי אל המוכר וביקשתי: תן לי את כל מברגי הפיליפס שיש לך. ומשם חזרתי מיד למקום שבו היה הארון.
אמרתי לרבנים: אנחנו לא נמשיך את ההלוויה בארון כזה קטן, זה לא כבוד לרב החיד"א ככה. אני אפרק את הברגים של הארון מלמעלה, והעצמות ירדו לארון גדול שנמצא מתחתיו.
התקרבנו כולם יחד אל הארון הגדול. על פניהם של כל הנוכחים סביב הארון הייתה הבעת מתח, והזמן כאילו עמד מלכת. כולם עקבו בדומיה, בפחד, בחרדה ובקדושה, ואין זה פלא, שכן מולם בתוך הארון טמונות עצמותיו הקדושות של החיד"א.
זיהיתי את המברג בעל הגודל המתאים והתחלתי לפתוח את הבורג הראשון מלמעלה. מיד החל בוקע רעש מתוך הארון. כולם סביב נבהלו ונבעתו, הרב אבוחצירא התעלף. אני עמדתי. אמרתי: הרב חיד"א, אני באתי לטפל בך, כתוב בספר שלך שצריך לקבור את הנפטר בצורה מכובדת שהעצמות לא יהיו מגולגלות. אני לא יודע איפה הראש, איפה הרגליים. תסדר את עצמך.
המשכתי לפתוח את הארון, והנה הרעש בוקע שוב, אך הפעם בעוצמה מוגברת. שוב זעקתי: הרב החיד"א! אתה כתבת כך וכך ואני עשיתי בדיוק כדבריך! בפתח הארון, הנחתי את ידי על עצמות החיד"א, ובנשימה עצורה ביקשתי מהחיד"א שיסתדרו העצמות מאליהן. פתאום חשתי שידי זזות על פני כל הארון עד שהעצמות המלוקטות התחברו לכדי שלד שלם.
סגרתי מיד, הברגתי, כיסיתי וקראתי לרבנים שחזרו ובאו לטפל ברב הקדוש הזה.
לקחנו אותו. בירושלים שמו מודעות בשם הרבנות הראשית והרב נסים, כדי שיצאו להלוויה. היו כאלה שלא רצו ללכת להלוויה מסיבות פוליטיות. היה שם נכד אחד של החיד"א, משפחה אשכנזית חרדית, וסיפרתי לו מה שקרה עם הארון. הוא שאל: מי אמר שזו אמת? אמרתי לו: הנה עדים.
שאל אותם, לקח אותם לבית הדין של העדה החרדית והם סיפרו את המעשה. הלכו דייני העדה והוציאו מודעות מכיוון שהשלד שלו קיים, כולם חייבים ללכת להלוויה.
כמו כן עשיתי חור בארון מלמטה, כמו שכותב בספריו, כדי שינק מעפר של ארץ ישראל, וב"ה בא על מנוחתו בכבוד. ושנת מנוחתו כבוד. יהי רצון שזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל.

הרב שמואל אליהו

רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.

בהעלותך
המסע מהר סיני
סיון תשס"ט
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
משנכנס אדר מרבים בשמחה - משמעות הלכתית
ב אדר תשפ"ג
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חיי שרה – מערת המכפלה
חשוון תשע"ג
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף
כסלו תשע"ג

1:00
כי תשא
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד
פרשת כי תשא תשע"ז
הרב שמואל אליהו | ט"ז אדר תשע"ז
1 דק'
כי תשא
המשכן השבת והקשר ביניהם
הרב יצחק בן יוסף | אדר תשפ"ה
45 דק'
כי תשא
לימוד זכות על הדור
שיעור לפרשת כי תשא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | מוצש"ק פרשת כי-תשא תשס"ג
כי תשא
פרשת כי תשא
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | אדר א', תשס"ג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב מרדכי הוכמן
הרב מרדכי גרינברג
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il