ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר שופטים
- שיעורים בספר שופטים
מכאן אנו מגיעים לסיפור הולדתו של שמשון. ובשונה מן השופטים האחרים, אין הנביא מסתפק בהזכרת שמו של השופט החדש, כמו אצל רוב השופטים, או בתיאור קצר של הרקע למינויו לתפקיד. כאן מגולל הנביא את סיפור הדברים מראשיתו, עוד לפני הולדתו, ומפגיש אותנו עם הוריו, מנוח ואשתו מהעיר צרעה, שהיו חשוכי ילדים עד שנגלה אליהם מלאך ה' ובישר להם על לידת הבן.
מלבד זאת הנביא מציין שמשפחת שמשון היתה משבט דן. דן היה בנה הראשון של בלהה שפחת רחל, ובברכת יעקב לדן ניבא יעקב על שמשון שעתיד לצאת מזרעו ולהושיע את בני ישראל מיד פלשתים, וכך כתב רש"י 1 :
"דן ידין עמו - ינקום נקמת עמו מפלשתים...
כאחד שבטי ישראל - כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כולם ידין, ועל שמשון נבא נבואה זו.
ועוד יש לפרש 'כאחד שבטי ישראל' - כמיוחד שבשבטים, הוא דוד שבא מיהודה".
והרמב"ן שם כתב:
"יאמר, כי דן ינקום נקמת עמו, כל שבטי ישראל כאחד.
והטעם, כי פלשתים הרעו לכל ישראל כמה פעמים, כי בימי שמגר בן ענת החלו (שופטים ג, לא), ובימי יפתח כתוב: 'וימכרם ביד פלשתים' (שם י, ז), וגם אחרי עבדון בן הילל, 'ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה' (שם יג, א), ולא היה בשופטים מי שהכניעם או שנצחם כלל. ואף על פי שכתוב בשמגר 'ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר' (שם ג, לא), איננה נקמה כי איננה מכה רבה, על כן כתוב בשמשון 'והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים' (שם יג, ה), ולקח נקמת ישראל מהם, כי הרג מהם עם רב, וכל סרני פלשתים המית".
דברים אלה, המיוסדים על דברי חז"ל 2 , מלמדים אותנו על גדולתו של שמשון, שכבר בראשית ימיה של האומה ניתנה נבואה על כך שיבוא היום ויקום להושיע את ישראל ולנקום את נקמת עמו.
התיאור המיוחד של סיפור הרקע להולדת שמשון, מלמד כי לפנינו מאורע ייחודי - לא 'עוד שופט' ברשימת השופטים ששפטו את ישראל עתיד להושיע אותם מיד אויביהם, אלא דמות מיוחדת במינה עומדת להאיר את העולם, דמות שעליה ניבא יעקב אבינו בברכתו לדן בנו, ובאופיה היא עתידה להביא לידי ביטוי את כוחו המיוחד של שבט דן בהנהגת האומה.
שבט דן - כמיוחד שבשבטים
בפירושו השני של רש"י למילים "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", מבואר ששבט דן עתיד להתגלות "כמיוחד שבשבטים", ולהידמות בגבורת מנהיגותו לדוד המלך משבט יהודה. ואכן ניתן למצוא הקבלה בין שני שבטים אלה - דן ויהודה - בפסוקי הברכות שבתורה. בברכת יעקב לבניו נדמה יהודה ל'גור אריה' - "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" 3 , ובברכת משה רבנו לשבטי ישראל נדמה דן ל'גור אריה' - "דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן" 4 .
ה"כלי יקר" 5 מסביר, שהתכונה המשותפת ליהודה ודן היא, ששניהם מנהיגים, אחד מלפנים ואחד מאחור, וזו לשונו:
"יאמר שאף על פי שבדגלים יהודה נוסע בראשונה ודן באחרונה, מכל מקום ישווה לו גם הוא, שידין את עמו כאחד המיוחד שבשבט ישראל והוא יהודה, כי שמשון שפט את ישראל בדורו כדוד בדורו...".
לישועתך קיויתי ה'
יעקב מסיים את ברכתו לדן במילים "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", וביאר הרד"ק 6 , שכוונת יעקב היתה, שעל ידי גבורתו של דן שתתגלה במנהיגותו של איש יחיד שיפיל רבים משונאי ישראל לבדו, הכל יכירו כי "אין זה כי אם ישועת הא-ל".
הרשב"ם 7 , נכדו של רש"י, הידוע כגדול הפשטנים, יוצא בחריפות נגד הבנה זו, שברכת יעקב רומזת לדמותו של שמשון, והגם שמקורם של דברים בחז"ל, הרשב"ם מעדיף את פשוטו של מקרא, וכה דבריו:
"המפרשו על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל. וכי יעקב בא להתנבאות על אדם אחד שנפל ביד פלשתים וינקרו את עיניו ומת עם פלשתים בעניין רע? חלילה חלילה".
לדעת הרשב"ם, ברכותיו של יעקב לשבט דן לא מכוונות לדמותו של שמשון הנופל בידי הפלישתים על ידי אישה גויה, אלא למהותו העמוקה של שבט זה. ברכת יעקב לדן בנו, עוסקת בהכרח בתכונות אופיו שעתידות ללוות את האומה ולהוות חלק מעיצוב דמותה. ולא יעלה על הדעת שברכת השבט תהיה מצומצמת להופעתו של איש בודד באחד מן הדורות, ובזה יסתכם תפקידו של השבט בעולם, ובפרט כאשר מדובר בדמות שסיימה את תפקידה באופן טראגי 8 .
דברי הרשב"ם לצד דברי הרד"ק, מלמדים על אופי הישועה שבאה תחת הנהגתו של שמשון - הוא היכה בפלשתים מכה רבה, ויחד עם זאת שילם מחיר אישי רב, תחילה במאור עיניו ואחר כך בחייו.
כשאדם מישראל מצפה ומייחל לישועה, הוא רואה בדמיונו ישועה שלמה, ולא ישועה שמסתיימת כך. וכך תרגם יונתן את המילים "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'": אמר יעקב, כאשר ראה את גִדעון בן יואש ואת שמשון בן מנוח שעומדים לגאולות: לא לגאולתו של גדעון אני מצפה ולא לגאולתו של שמשון אני מצפה, אני חוזה, שגאולתם גאולה של שעה, אלא לגאולתך צִפיתי וחזיתי ה', שגאולתך גאולת עולמים 9 .
בחריפות גדולה יותר כתב הרמב"ן 10 , וזו לשונו:
"לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון... כדכתיב: 'והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט' (שופטים ב, יח). והוא היה האחרון לשופטים, כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם, ובימיו מלכו המלכים 11 .
וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה, אמר: 'לישועתך קויתי ה'' - לא לישועת נחש ושפיפון, כי בך אושע, לא בשופט, כי תשועתך תשועת עולמים".
הישועה שבאה בתקופת שמשון, אחרון השופטים בישראל, לא היתה שלמה, ולא בכדי. הסיבה לכך היא, כדי שבחתימת תקופה זו לא יחשבו ישראל שישועתם תלויה בשופטים, אלא יכירו וידעו כי הכל מאתו יתברך - "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים" 12 .
יעקב היה סבור ששמשון הוא מלך המשיח
במדרש רבה 13 אומרים חז"ל דבר מופלא:
"היה יעקב אבינו רואה אותו [את שמשון] וסבור בו שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת, אמר: אף זה מת?! לישועתך קויתי ה'!".
יעקב אבינו ראה ברוח קדשו את גבורתו וקדושתו של שמשון וסבור היה שהוא הוא המשיח. וכך כתב הגרי"מ חרל"פ בספרו "מי מרום - מעיני הישועה" 14 :
"כאשר ראה יעקב בשמשון התאחדות הגבורות האלה, שיחד עם היותו גיבור עצום היתה השכינה מקשקשת לפניו כזוג (סוטה ט ע"ב), סבר בו שהוא המלך המשיח, והגאולה מגעת בימיו, וכאשר ראה שמת, אמר 'לישועתך קויתי ה'', להודיע שהעיכוב הוא רק מפני שחסרו צפיית וקיווי לישועה שלמה".
מנוח אבי שמשון היה שקול כל"א צדיקים
לגבי דמותו של מנוח, אבי שמשון, אנו מוצאים מקורות סותרים. מצד אחד אומרים חז"ל במסכת עירובין 15 : "מנוח עם הארץ היה". ומצד שני אומרים חז"ל 16 על הפסוק "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ" 17 :
"'ויהי' - אמר רבי יודן: כל מקום שנאמר בלשון הזה בצדיקים, שקול הוא כל"א צדיקים, כמנין 'ויהי'. 'איש אחד' - כל מקום שנאמר 'אחד' - גדול הוא. בהקב"ה נאמר 'אחד', דכתיב: 'ה' אחד', אין בעולם כיוצא בו, וכן באברהם: 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג, כד) - לא היה באותן ימים כיוצא בו".
כלומר מנוח היה שקול כנגד ל"א צדיקים בצדקותו, וגדול היה.
מנוח מדן ואשתו מיהודה
בהמשך דברי חז"ל שם מבואר, שמנוח, מהעיר צרעה שבנחלת שבט דן (ליד בית שמש), היה משבט דן, ואילו אשתו היתה משבט יהודה, וזו לשון המדרש:
"אינו אומר 'משבט' אלא 'ממשפחת הדני', מלמד שהיה אביו מדן ואמו של מנוח מיהודה, ועל זה אמר יעקב 'דן ידין עמו' וגו', כמיוחד שבשבטים, זה יהודה, לכך הקישו ליהודה, שמארץ יהודה היה, ואמו היתה מיהודה. וכן מנוח היה מדן, ואשתו היתה מיהודה. נמצא שמשון בא משבט דן ומשבט יהודה".
נמצא אם כן, ששמשון כלל באישיותו את כוחו של יהודה המוביל בראש המחנה, וגם את כוחו של דן 'המאסף לכל המחנות' 18 .
אבצן לא הזמין את מנוח
בפרק יב למדנו על השופט אבצן, שלפי חז"ל הוא בועז, אבי שושלת בית דוד, המוכר לנו ממגילת רות. והזכרנו את דברי הגמרא בבבא בתרא 19 , שם מסופר שאבצן עשה משתאות גדולים לכבוד חתונת ילדיו ולא הזמין אליהם את מנוח, אבי שמשון, משום שהניח שאשת מנוח עקרה ולכן משפחת מנוח לעולם לא תזמין אותו לשמחות.
הגמרא שם אומרת, שאבצן נענש על מעשה זה במות ילדיו בחייו, וכנגד ששים ילדיו שמתו נולד אחד מיוחד שהיה שקול כנגד כולם. ומיהו אותו אחד מיוחד?
רבנו גרשום שם מביא שני הסברים חלוקים, וזו לשונו:
"ואוליד חד דטב דמשיתין זריז - כנגד מנוח אמר, שהיה לו שמשון שהיה טוב מששים בנים הללו, לפי שהיה אומר כך אבצן, אירע לו כך.
ואית דמפרשי ליה, כנגד אבצן ממש, שהיו לו ששים בנים וכולם מתו בחייו, ואחר כך היה לו בן שיצא ממנו דוד מלך ישראל שהיה טוב מכולן".
לפי הסברו האחרון של רבנו גרשום, הבן המיוחד השקול כמו ששים הבנים שמתו, היה מיוצאי חלציו של אבצן עצמו. כיצד? לאחר מות אשתו נשא את רות לאשה והוליד ממנה בן אחד ושמו עובד, ומעובד יצא ישי, וממנו דוד מלך ישראל, שהיה טוב מששים הבנים שהיו לו קודם, והיתה בכך נחמה על אובדן בניו.
ולפי ההסבר הראשון, אותו בן מיוחד השקול כנגד ששים בניו של אבצן יצא מחלציו של מנוח כשכר על העוול שנעשה לו, והוא שמשון הגיבור.
שני תירוציו של רבנו גרשום מפגישים אותנו שוב עם החיבור שבין שני כוחות הקשורים בישועת ישראל - שמשון הגיבור ודוד המלך, שבט דן ושבט יהודה.
שבט דן נדבק לשבט יהודה
החיבור בין שבט דן לשבט יהודה עולה מדברי חז"ל במקומות נוספים, וזו לשון המדרש 20 :
"'דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל', כמיוחד של שבטים [שהוא יהודה]. אמר רבי יהושע בר נחמיה: אילולי שנדבק למיוחד שבשבטים, אפילו שופט אחד שהעמיד לא היה מעמיד, ואיזה זה, זה שמשון בן מנוח, כיחידו של עולם מה יחידו של עולם אינו צריך סיוע, כך שמשון בן מנוח אינו צריך לסיוע".
שבט דן נדבק לשבט יהודה, המיוחד שבשבטים, ועל ידי כך זכה להעמיד שופט בישראל - שמשון בן מנוח. ומבואר במדרש, ששמשון הגיע לדרגה כה עליונה עד שנדמה ל"יחידו של עולם" שאינו צריך סיוע.
עיקר מעלתו של שמשון היתה במדרגתו הרוחנית
דמותו של שמשון עלולה להיתפש בעיני הלומד כדמות שעיקר מעלתה בעוצמה הגופנית שבה, ולא היא, עיקר מעלתו של שמשון היתה במדרגתו הרוחנית. חז"ל אומרים "שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג" 21 . כל מגמתו של שמשון היתה לגרום במעשי גבורתו לפרסום שם שמים ולהגדלת כבוד שמו יתברך בעולם, ובכל מקום שגילה גבורתו הכל הכירו כי אין מדובר בכח אנושי, אלא ברוח ה', ונתקדש שם שמים על ידו בכל קצוות תבל ויצא שמעו למרחוק כמו זוג שהענבל מכה בו ומשמיע קולו למרחוק 22 .
ועוד אומרים חז"ל בנוגע לדלילה, אשתו השלישית של שמשון, "ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה" 23 .
שבט דן - הירוד שבשבטים
לאחר שהזכרנו את מעלתו הרוחנית של שמשון ואת שייכותו לשבט דן, ואף הזכרנו את הקשר המיוחד שבין שבט דן לשבט יהודה, נזכיר את צד החולשה שבשבט דן המכונה בפי חז"ל 'ירוּד שבשבטים' 24 .
במלחמת המלכים שבפרשת לך לך, כאשר נלקח לוט בשבי התערב אברהם וביקש להצילו, ולשם כך חימש את תלמידיו בכלי נשק והיו רודפים את האויב עד דן שבצפונה של ארץ ישראל, ושם תשש כוחו של אברהם משום שראה שעתידים בניו להעמיד שם עגל לעבודה זרה בימי ירבעם בן נבט 25 . ובנוגע לסידור השבטים לדגליהם אומרים חז"ל 26 :
"סידר הקדוש ברוך הוא הדגלים למשה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, מזרח שממנו אור יוצא לעולם - יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה... ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה... ועליו זבולון שהוא בעל עשירות
ודרום - טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם, יהי כנגדו שבט ראובן שהוא בעל תשובה... ועליו גד שהוא בעל גדוד... ראובן בתשובה וגד בגבורה, ושמעון באמצע לכפר עליו...
לאחר שהיו נוסעים אלו שני דגלים, היו הלוים נוסעים... וכנגדן אפרים ובנימין ומנשה...
צפון - משם החושך יוצא לעולם וכנגדן שבט דן. למה? שהוא החשיך העולם בעבודה זרה, שעשה ירבעם שני עגלי זהב... וחזר ירבעם על כל ישראל ולא קיבלו ממנו אלא שבט דן... ".
בראש המחנה, ב"מזרח", עומדים מלכות, תורה ועשירות, ובסופו, בצד צפון, עומד שבט דן שהחשיך את העולם בעבודה זרה.
מצד אחד שבט דן שייך להנהגה ומלכות, כפי שראינו בתחילה, ומצד שני הוא שייך לדיוטה התחתונה, לכיעור עבודה זרה.
עוצמה מעשית לצד שאיפות קדושות
ממקור אחר עולה ששבט דן היה נגוע גם בעריות. חז"ל 27 אומרים, שבזכות ארבעה דברים נגאלו בני ישראל ממצרים, וזו לשונם:
"רב הונא אמר בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים - שלא שינו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה".
ומנין לומדים חז"ל שלא היו בישראל אנשים פרוצים בערוה?
"ולא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה - תדע לך שהיה כן, אחת היתה ופרסמה הכתוב, שנאמר: 'ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן' (ויקרא כד, יא)".
פרסום שמה של שלומית בת דברי, יש בו כדי ללמד זכות על ישראל בכך שמלבד שמה לא נזכר אף אחד אחר שנפל בעוון זה,
ומכל מקום ציון שבטה מלמדנו כי בשבט דן היתה נפילה גם בתחום העריות.
דומה שדווקא עוצמת ההנהגה והמלכות שמתגלה אצל שבט דן ברמה המעשית יחד עם שאיפות הקודש שבחייהם, מעמידות את השבט בסכנת נפילה.
שתי תכונות אלה מתגלות בעוצמה רבה באישיותו של שמשון - מצד אחד היה שמשון ענק שבענקים וצדיק שבצדיקים, ומצד שני, על אף שנתכוון לשם שמים, נתערבה מחשבה זרה בליבו והלך אחרי עיניו ונענש על כך כאשר נקרו פלשתים את עיניו.
^ 1.רש"י בראשית מט, טז.
^ 2.בראשית רבה צט, יא; מדרש תנחומא ויחי יב.
^ 3.בראשית מט, ט.
^ 4.דברים לג, כב.
^ 5.כלי יקר בראשית מט, טז.
^ 6.רד"ק בראשית מט, יז-יח.
^ 7.רשב"ם בראשית מט, טז.
^ 8.בכל תקופת השופטים איננו מוצאים שופט שנפל ביד האויב מלבד שמשון. שופטי ישראל ברובם נפטרו לבית עולמם בשיבה טובה בעיר נחלתם.
^ 9.על פי כתר יונתן בראשית מט, יח.
^ 10.רמב"ן בראשית מט, יח.
^ 11.שמואל לא היה יוצא למלחמה, ולכן נחשב לנביא ולא לשופט, על אף ששפט את ישראל (ראה שמואל א' ז, ו). וגם עלי שהנהיג את ישראל לפני שמואל, נאמר בו ששפט את ישראל (ראה שמואל א' ד, יח), אך הכוונה שהיה נביא ודיין, שכן לא נלחם מלחמות ישראל כמו השופטים.
^ 12.ישעיהו מה, יז.
^ 13.בראשית רבה צח, יד.
^ 14.מי מרום ח"ו עמ' יד.
^ 15.עירובין יח ע"ב.
^ 16.במדבר רבה י, ה.
^ 17.שופטים יג, ב.
^ 18.ראה במדבר י, כה.
^ 19.בבא בתרא צא ע"א.
^ 20.בראשית רבה צח, יג.
^ 21.סוטה ט ע"ב.
^ 22.ראה עיון יעקב על העין יעקב שם.
^ 23.סוטה ט ע"ב.
^ 24.שמות רבה מ, ד.
^ 25.ראה רש"י בראשית יד, יד; מלכים א' יב, כט.
^ 26.במדבר רבה ב, י.
^ 27.ויקרא רבה לב, ה.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בריאת העולם של פסח
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
