ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
א קֹדֶם כֹּל לִמּוּד וְכֹל מִצְוָה וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה טוֹב לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל 2 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְּחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בְּמִי שֶׁזִּלְזֵל בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּקּוּנְטְרֵס שִׂמְחַת הָרֶגֶל.
ב יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְשֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּמְכַוֵּן לְתַקֵּן שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.
ג יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה חָק יִתֵּן וְלֹא יַעֲבֹר 3 וְגַם בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי אַף שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים חֻקּוֹ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּיו 4 .
ד מָה טוֹב שֶׁיִּלְמֹד אַחַר תְּפִלָּה עוֹדֶנּוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ אֲשֶׁר זֹאת לִפְנִים בְּיִשְׂרָאֵל 5 שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים 6 הָיוּ כֹּל הַיּוֹם בִּתְפִלִּין וּבְדוֹר יָתוֹם זֶה לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹמֵד אֵיזֶה שִׁעוּר אַחַת וְלוּ יִשְׂנֶּ"ה 7 בִּתְפִלִּין.
ה כְּשֶׁיִּלְמֹד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין יְכַוֵּן לְיַחֵד הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּאֹפֶן זֶה. יְעוֹרֵר הַיִּרְאָה לִירֹא מְה' מֵאוֹת י וְהָאַהֲבָה לָה' מֵאוֹת ה רִאשׁוֹנָה וְהַתּוֹרָה מֵאוֹת ו וְהַמִּצְוָה (שֶׁל תְּפִלִּין) מֵאוֹת ה אַחֲרוֹנָה וְיִחֻד שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּיחֻדָּא שְׁלִים.
ו יִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו כִּי זֶה כָּל הָאָדָם 8 וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הִרְבָּה לַחֲטֹא וְכַמָּה פְּעָמִים לַאֲלָפִים עָשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל עָלָיו לְתַקֵּן וּמִיָּדוֹ יְבֻקַּשׁ וּמָה יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת סִגּוּפִים אוֹ מַה כֹּחוֹ לְקַבֵּל יִסּוּרִין וְזֹאת הָעֵצָה מִפּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן רַבֵּינוּ מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֶיר"וֹ זצ"ל פִּנַּת יִקְרַת 9 לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבָזֶה מִתְכַּפְּרִין פְּשָׁעָיו
וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר מִן הַסִּגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת
וְיֵשׁ בָּזֶה לְהַאֲרִיךְ
אֲבָל לְקַצֵּר אֲנִי צָרִיךְ
וְזוֹ הִיא מַרְגָּלִית שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ 10
סַמָּא דְּכֹלָּא 11 וַאֲרִיךְ 12
וְזֶה רֶמֶז הֲרִימוֹתִי בָּחוּר מֵעָם 13 בָּחוּר גִּימַטְרִיָא גְּבוּרָה שֶׁמְּסַלֵּק הַדִּינִין. מֵעָ"ם רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
ז בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ 14 וְזוֹ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם 15 וְהִיא סַמָּא דְּחַיֵּי 16 וְאִם כָּךְ אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אֲחֵרִים הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו. וְדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת חַס וְשָׁלוֹם כִּי הִיא אִימָ"א שָׁלוֹ"ם 17 וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הִיא מִשְׁכַּן סִטְרָא אַחְרָא חַס וְשָׁלוֹם.
ח וּבְיוֹתֵר יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְיִזָּהֵר לְכַבְּדָהּ וִיכַוֵּן בְּכֹל פְּרָט לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים 18 .
ט אַךְ בְּפֶה מָתוֹק יַדְרִיכֶנָּה לַעֲבוֹדַת ה' וְלִצְנִיעוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיַרְחִיקֶנָּה מִלָּשׁוֹן הָרַע וּשְׁאָר סֵדֶר נָשִׁים וְסֵדֶר נְזִיקִין וְעָלָיו מוּטָל לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַדְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 19 .
יוֹד יִזָּהֵר מֵהַכַּעַס קָטֹן וְגָדוֹל שֶׁמַּחֲלִיף נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ סִטְרָא אַחֲרָא וְנַעֲשָׂה הוּא עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ 20 וְכֹל מָה שֶׁטָּרַח כָּל יָמָיו הִנֵּה בְּהִסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ חֲלַף הָלַךְ 21 וְכֹה דִּבֵּר הָאִישׁ קָדוֹשׁ 22 רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל כִּי בַּעַל הַכַּעַס אֵין לוֹ תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעֹס כְּלָל וְאָז יַתְחִיל לְתַקֵּן.
י"א מְאוֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 23 מַאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְּרֻגְזָא כְּמַאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְאִם כֵּן אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מָה פָּעַל 24 .
י"ב יִזָּהֵר לָתֵת צְדָקָה בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת פְּרוּטָה וִיכַוֵּן לְיַחֵד שָׁם הֲוָיָה הַקָּדוֹשׁ וִיכַוֵּן כִּי רוֹמֵז זְרוֹעוֹ ו חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו ה פְּרוּטָה י חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עָנִי אוֹ גַּבַּאי ה וְהַיָּה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם 25 .
י"ג מְאֹד יִזָּהֵר בִּצְדָקָה כִּי הִיא הָעוֹלֶה בִּמְקוֹם קָרְבָּן בַּזְּמַן הַזֶּה וּמְכַפֶּרֶת גַּם עַל הַמֵּזִיד וּמַצֶּלֶתּ מִן הַמָּוֶת וּמִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה בְּרָכוֹת כַּמְּבֹאָר בִּכְתוּבִים וּבְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
י"ד וּבְיוֹתֵר יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה צִדְקָתוֹ בַּסֵּתֶר וְלֹא יְסַפֵּר צִדְקוֹתָיו וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבֵּחַ בְּצִדְקוֹתָיו וּבַחֲסָדָיו וְהַגַּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפֵרוּשׁ אִם עוֹשֶׂה הַמְצָאוֹת וְכַוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ נֶעֱנַשׁ עַל זֶה כִּי עֲבוֹדַת ה' צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְאִם מְכַוֵּן לְשֵׁם ה' וְיִצְטָרֵף לְזֶה לְהַגְדִּיל שִׁבְחוֹ הוּא עֲוֹן פְּלִילִי. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַעֲמִיק בָּזֶה וְיִטְרַח עַד שֶׁתִּהְיֶה כֹּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתוּ לֹא.
ט"ו אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר צִדְקוֹתָיו יִהְיוּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה 26 וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת יְאַמֵּץ 27 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִּ"ם 28 אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 וְאִם פִּקֵּחַ הוּא יִזְדָּרֵז בְּזֶה כִּי מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת בְּבַת אַחַת צְדָקָה וּמַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּדַעַת מְיֻשָּׁב לִלְמֹד וּמְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וְאֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם עַם הָאָרֶץ לְעוֹשֵׂה צְדָקָה עִם הָרָאוּי וְיִגְדַּל שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה.
ט"ז יִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְלִמּוּדוֹ וְאִם יְשַׁבְּחוּהוּ יִזְכֹּר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶחָד מֵרִבּוֹא מֵחִיּוּבוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 30 וְלִבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאִם עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָא וּבִטֵּל עֲבוֹדָה וְתַלְמוּדוֹ בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כַּמָּה מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת עָלוּ עַל לִבּוֹ וְכַמָּה קִצֵּר בְּאוֹתָן הַמַּעֲשִׂים בְּכַוָּנָה וּבְיִחוּד וְכַיּוֹצֵא.
י"ז יִלְמֹד סִפְרֵי מוּסָר תָּדִיר וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁיִּקְבַּע לִמּוּד בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ רֵאשִׁית חָכְמָה וּמִשָּׁם יַכִּיר פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו וְתוֹקֵף חִיּוּבוֹ וְיוֹם יוֹם יִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנָיו.
ח"י יִזָּהֵר לִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוֹ וּבִדְבָרָיו וְעֶצוֹתָיו וּמָמוֹנוֹ וּלְהַצִּיל עָשׁוּק אַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל כִּי יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
^ 1.הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת (ישעיהו מא כג)
^ 2.יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל (תהלים קיח ב)
^ 3.ע"פ חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר (תהלים קמח ו)
^ 4.ע"פ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א ח)
^ 5.וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל (רות ד ז)
^ 6.ע"פ כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב)
^ 7.לפחות ישנן לימודו. ע"פ ספרי פרשת עקב פיסקא מח: כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא יִשְׂנֶּה ? .. צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד.
^ 8.כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב יג)
^ 9.פִּנַּת יִקְרַת (ישעיהו כח טז)
^ 10.רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה (משנה בבא מציעא ד ט)
^ 11.סמא דכולה משתוקא (מגילה יח.)
^ 12.וטוב. ע"פ הפסוק וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא (עזרא ד יד)
^ 13.הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט כ)
^ 14.בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים לד טו)
^ 15.משנה אבות א יב
^ 16.היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי (שבת פח:)
^ 17.אמא שלום היא אשתו של רבי אליעזר (נדרים כ.) וכאן אולי כמליצה הרומזת לדברי הזהר (בראשית נ.) "וידעת כי שלום אהלך, דהא שכינתא אתיא עמך ושריא בביתך.."
^ 18.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב)
^ 19.כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו (שבת נד:)
^ 20.טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בְּגוֵיהּ אל זר (זוהר תצוה קפב.)
^ 21.הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ (שיר השירים ב יא)
^ 22.כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ (בראשית כד ל)
^ 23.זוהר תצוה קפב:
^ 24.צַדִּיק מַה פָּעָל (תהלים יא ג)
^ 25.וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז)
^ 26.א"ר ביבי אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה (קהלת רבה פרשה יא)
^ 27.וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ (ישעיהו לה ג)
^ 28.קהלת יא א
^ 29.ואין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים (בבא קמא יז.)
^ 30.שֵׁמֶץ מֶנְהוּ (איוב ד יב)
מי יושב במקום שלי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
עבודה שאין לה סוף
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שופר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
