ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
א קֹדֶם כֹּל לִמּוּד וְכֹל מִצְוָה וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה טוֹב לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל 2 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְּחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בְּמִי שֶׁזִּלְזֵל בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּקּוּנְטְרֵס שִׂמְחַת הָרֶגֶל.
ב יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְשֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּמְכַוֵּן לְתַקֵּן שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.
ג יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה חָק יִתֵּן וְלֹא יַעֲבֹר 3 וְגַם בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי אַף שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים חֻקּוֹ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּיו 4 .
ד מָה טוֹב שֶׁיִּלְמֹד אַחַר תְּפִלָּה עוֹדֶנּוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ אֲשֶׁר זֹאת לִפְנִים בְּיִשְׂרָאֵל 5 שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים 6 הָיוּ כֹּל הַיּוֹם בִּתְפִלִּין וּבְדוֹר יָתוֹם זֶה לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹמֵד אֵיזֶה שִׁעוּר אַחַת וְלוּ יִשְׂנֶּ"ה 7 בִּתְפִלִּין.
ה כְּשֶׁיִּלְמֹד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין יְכַוֵּן לְיַחֵד הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּאֹפֶן זֶה. יְעוֹרֵר הַיִּרְאָה לִירֹא מְה' מֵאוֹת י וְהָאַהֲבָה לָה' מֵאוֹת ה רִאשׁוֹנָה וְהַתּוֹרָה מֵאוֹת ו וְהַמִּצְוָה (שֶׁל תְּפִלִּין) מֵאוֹת ה אַחֲרוֹנָה וְיִחֻד שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּיחֻדָּא שְׁלִים.
ו יִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו כִּי זֶה כָּל הָאָדָם 8 וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הִרְבָּה לַחֲטֹא וְכַמָּה פְּעָמִים לַאֲלָפִים עָשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל עָלָיו לְתַקֵּן וּמִיָּדוֹ יְבֻקַּשׁ וּמָה יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת סִגּוּפִים אוֹ מַה כֹּחוֹ לְקַבֵּל יִסּוּרִין וְזֹאת הָעֵצָה מִפּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן רַבֵּינוּ מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֶיר"וֹ זצ"ל פִּנַּת יִקְרַת 9 לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבָזֶה מִתְכַּפְּרִין פְּשָׁעָיו
וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר מִן הַסִּגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת
וְיֵשׁ בָּזֶה לְהַאֲרִיךְ
אֲבָל לְקַצֵּר אֲנִי צָרִיךְ
וְזוֹ הִיא מַרְגָּלִית שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ 10
סַמָּא דְּכֹלָּא 11 וַאֲרִיךְ 12
וְזֶה רֶמֶז הֲרִימוֹתִי בָּחוּר מֵעָם 13 בָּחוּר גִּימַטְרִיָא גְּבוּרָה שֶׁמְּסַלֵּק הַדִּינִין. מֵעָ"ם רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
ז בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ 14 וְזוֹ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם 15 וְהִיא סַמָּא דְּחַיֵּי 16 וְאִם כָּךְ אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אֲחֵרִים הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו. וְדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת חַס וְשָׁלוֹם כִּי הִיא אִימָ"א שָׁלוֹ"ם 17 וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הִיא מִשְׁכַּן סִטְרָא אַחְרָא חַס וְשָׁלוֹם.
ח וּבְיוֹתֵר יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְיִזָּהֵר לְכַבְּדָהּ וִיכַוֵּן בְּכֹל פְּרָט לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים 18 .
ט אַךְ בְּפֶה מָתוֹק יַדְרִיכֶנָּה לַעֲבוֹדַת ה' וְלִצְנִיעוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיַרְחִיקֶנָּה מִלָּשׁוֹן הָרַע וּשְׁאָר סֵדֶר נָשִׁים וְסֵדֶר נְזִיקִין וְעָלָיו מוּטָל לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַדְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 19 .
יוֹד יִזָּהֵר מֵהַכַּעַס קָטֹן וְגָדוֹל שֶׁמַּחֲלִיף נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ סִטְרָא אַחֲרָא וְנַעֲשָׂה הוּא עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ 20 וְכֹל מָה שֶׁטָּרַח כָּל יָמָיו הִנֵּה בְּהִסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ חֲלַף הָלַךְ 21 וְכֹה דִּבֵּר הָאִישׁ קָדוֹשׁ 22 רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל כִּי בַּעַל הַכַּעַס אֵין לוֹ תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעֹס כְּלָל וְאָז יַתְחִיל לְתַקֵּן.
י"א מְאוֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 23 מַאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְּרֻגְזָא כְּמַאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְאִם כֵּן אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מָה פָּעַל 24 .
י"ב יִזָּהֵר לָתֵת צְדָקָה בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת פְּרוּטָה וִיכַוֵּן לְיַחֵד שָׁם הֲוָיָה הַקָּדוֹשׁ וִיכַוֵּן כִּי רוֹמֵז זְרוֹעוֹ ו חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו ה פְּרוּטָה י חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עָנִי אוֹ גַּבַּאי ה וְהַיָּה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם 25 .
י"ג מְאֹד יִזָּהֵר בִּצְדָקָה כִּי הִיא הָעוֹלֶה בִּמְקוֹם קָרְבָּן בַּזְּמַן הַזֶּה וּמְכַפֶּרֶת גַּם עַל הַמֵּזִיד וּמַצֶּלֶתּ מִן הַמָּוֶת וּמִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה בְּרָכוֹת כַּמְּבֹאָר בִּכְתוּבִים וּבְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
י"ד וּבְיוֹתֵר יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה צִדְקָתוֹ בַּסֵּתֶר וְלֹא יְסַפֵּר צִדְקוֹתָיו וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבֵּחַ בְּצִדְקוֹתָיו וּבַחֲסָדָיו וְהַגַּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפֵרוּשׁ אִם עוֹשֶׂה הַמְצָאוֹת וְכַוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ נֶעֱנַשׁ עַל זֶה כִּי עֲבוֹדַת ה' צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְאִם מְכַוֵּן לְשֵׁם ה' וְיִצְטָרֵף לְזֶה לְהַגְדִּיל שִׁבְחוֹ הוּא עֲוֹן פְּלִילִי. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַעֲמִיק בָּזֶה וְיִטְרַח עַד שֶׁתִּהְיֶה כֹּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתוּ לֹא.
ט"ו אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר צִדְקוֹתָיו יִהְיוּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה 26 וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת יְאַמֵּץ 27 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִּ"ם 28 אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 וְאִם פִּקֵּחַ הוּא יִזְדָּרֵז בְּזֶה כִּי מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת בְּבַת אַחַת צְדָקָה וּמַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּדַעַת מְיֻשָּׁב לִלְמֹד וּמְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וְאֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם עַם הָאָרֶץ לְעוֹשֵׂה צְדָקָה עִם הָרָאוּי וְיִגְדַּל שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה.
ט"ז יִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְלִמּוּדוֹ וְאִם יְשַׁבְּחוּהוּ יִזְכֹּר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶחָד מֵרִבּוֹא מֵחִיּוּבוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 30 וְלִבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאִם עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָא וּבִטֵּל עֲבוֹדָה וְתַלְמוּדוֹ בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כַּמָּה מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת עָלוּ עַל לִבּוֹ וְכַמָּה קִצֵּר בְּאוֹתָן הַמַּעֲשִׂים בְּכַוָּנָה וּבְיִחוּד וְכַיּוֹצֵא.
י"ז יִלְמֹד סִפְרֵי מוּסָר תָּדִיר וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁיִּקְבַּע לִמּוּד בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ רֵאשִׁית חָכְמָה וּמִשָּׁם יַכִּיר פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו וְתוֹקֵף חִיּוּבוֹ וְיוֹם יוֹם יִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנָיו.
ח"י יִזָּהֵר לִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוֹ וּבִדְבָרָיו וְעֶצוֹתָיו וּמָמוֹנוֹ וּלְהַצִּיל עָשׁוּק אַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל כִּי יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
^ 1.הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת (ישעיהו מא כג)
^ 2.יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל (תהלים קיח ב)
^ 3.ע"פ חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר (תהלים קמח ו)
^ 4.ע"פ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א ח)
^ 5.וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל (רות ד ז)
^ 6.ע"פ כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב)
^ 7.לפחות ישנן לימודו. ע"פ ספרי פרשת עקב פיסקא מח: כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא יִשְׂנֶּה ? .. צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד.
^ 8.כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב יג)
^ 9.פִּנַּת יִקְרַת (ישעיהו כח טז)
^ 10.רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה (משנה בבא מציעא ד ט)
^ 11.סמא דכולה משתוקא (מגילה יח.)
^ 12.וטוב. ע"פ הפסוק וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא (עזרא ד יד)
^ 13.הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט כ)
^ 14.בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים לד טו)
^ 15.משנה אבות א יב
^ 16.היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי (שבת פח:)
^ 17.אמא שלום היא אשתו של רבי אליעזר (נדרים כ.) וכאן אולי כמליצה הרומזת לדברי הזהר (בראשית נ.) "וידעת כי שלום אהלך, דהא שכינתא אתיא עמך ושריא בביתך.."
^ 18.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב)
^ 19.כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו (שבת נד:)
^ 20.טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בְּגוֵיהּ אל זר (זוהר תצוה קפב.)
^ 21.הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ (שיר השירים ב יא)
^ 22.כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ (בראשית כד ל)
^ 23.זוהר תצוה קפב:
^ 24.צַדִּיק מַה פָּעָל (תהלים יא ג)
^ 25.וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז)
^ 26.א"ר ביבי אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה (קהלת רבה פרשה יא)
^ 27.וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ (ישעיהו לה ג)
^ 28.קהלת יא א
^ 29.ואין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים (בבא קמא יז.)
^ 30.שֵׁמֶץ מֶנְהוּ (איוב ד יב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












