ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
א קֹדֶם כֹּל לִמּוּד וְכֹל מִצְוָה וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה טוֹב לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל 2 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְּחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בְּמִי שֶׁזִּלְזֵל בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּקּוּנְטְרֵס שִׂמְחַת הָרֶגֶל.
ב יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְשֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּמְכַוֵּן לְתַקֵּן שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.
ג יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה חָק יִתֵּן וְלֹא יַעֲבֹר 3 וְגַם בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי אַף שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים חֻקּוֹ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּיו 4 .
ד מָה טוֹב שֶׁיִּלְמֹד אַחַר תְּפִלָּה עוֹדֶנּוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ אֲשֶׁר זֹאת לִפְנִים בְּיִשְׂרָאֵל 5 שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים 6 הָיוּ כֹּל הַיּוֹם בִּתְפִלִּין וּבְדוֹר יָתוֹם זֶה לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹמֵד אֵיזֶה שִׁעוּר אַחַת וְלוּ יִשְׂנֶּ"ה 7 בִּתְפִלִּין.
ה כְּשֶׁיִּלְמֹד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין יְכַוֵּן לְיַחֵד הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּאֹפֶן זֶה. יְעוֹרֵר הַיִּרְאָה לִירֹא מְה' מֵאוֹת י וְהָאַהֲבָה לָה' מֵאוֹת ה רִאשׁוֹנָה וְהַתּוֹרָה מֵאוֹת ו וְהַמִּצְוָה (שֶׁל תְּפִלִּין) מֵאוֹת ה אַחֲרוֹנָה וְיִחֻד שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּיחֻדָּא שְׁלִים.
ו יִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו כִּי זֶה כָּל הָאָדָם 8 וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הִרְבָּה לַחֲטֹא וְכַמָּה פְּעָמִים לַאֲלָפִים עָשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל עָלָיו לְתַקֵּן וּמִיָּדוֹ יְבֻקַּשׁ וּמָה יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת סִגּוּפִים אוֹ מַה כֹּחוֹ לְקַבֵּל יִסּוּרִין וְזֹאת הָעֵצָה מִפּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן רַבֵּינוּ מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֶיר"וֹ זצ"ל פִּנַּת יִקְרַת 9 לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבָזֶה מִתְכַּפְּרִין פְּשָׁעָיו
וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר מִן הַסִּגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת
וְיֵשׁ בָּזֶה לְהַאֲרִיךְ
אֲבָל לְקַצֵּר אֲנִי צָרִיךְ
וְזוֹ הִיא מַרְגָּלִית שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ 10
סַמָּא דְּכֹלָּא 11 וַאֲרִיךְ 12
וְזֶה רֶמֶז הֲרִימוֹתִי בָּחוּר מֵעָם 13 בָּחוּר גִּימַטְרִיָא גְּבוּרָה שֶׁמְּסַלֵּק הַדִּינִין. מֵעָ"ם רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
ז בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ 14 וְזוֹ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם 15 וְהִיא סַמָּא דְּחַיֵּי 16 וְאִם כָּךְ אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אֲחֵרִים הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו. וְדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת חַס וְשָׁלוֹם כִּי הִיא אִימָ"א שָׁלוֹ"ם 17 וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הִיא מִשְׁכַּן סִטְרָא אַחְרָא חַס וְשָׁלוֹם.
ח וּבְיוֹתֵר יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְיִזָּהֵר לְכַבְּדָהּ וִיכַוֵּן בְּכֹל פְּרָט לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים 18 .
ט אַךְ בְּפֶה מָתוֹק יַדְרִיכֶנָּה לַעֲבוֹדַת ה' וְלִצְנִיעוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיַרְחִיקֶנָּה מִלָּשׁוֹן הָרַע וּשְׁאָר סֵדֶר נָשִׁים וְסֵדֶר נְזִיקִין וְעָלָיו מוּטָל לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַדְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 19 .
יוֹד יִזָּהֵר מֵהַכַּעַס קָטֹן וְגָדוֹל שֶׁמַּחֲלִיף נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ סִטְרָא אַחֲרָא וְנַעֲשָׂה הוּא עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ 20 וְכֹל מָה שֶׁטָּרַח כָּל יָמָיו הִנֵּה בְּהִסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ חֲלַף הָלַךְ 21 וְכֹה דִּבֵּר הָאִישׁ קָדוֹשׁ 22 רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל כִּי בַּעַל הַכַּעַס אֵין לוֹ תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעֹס כְּלָל וְאָז יַתְחִיל לְתַקֵּן.
י"א מְאוֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 23 מַאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְּרֻגְזָא כְּמַאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְאִם כֵּן אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מָה פָּעַל 24 .
י"ב יִזָּהֵר לָתֵת צְדָקָה בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת פְּרוּטָה וִיכַוֵּן לְיַחֵד שָׁם הֲוָיָה הַקָּדוֹשׁ וִיכַוֵּן כִּי רוֹמֵז זְרוֹעוֹ ו חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו ה פְּרוּטָה י חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עָנִי אוֹ גַּבַּאי ה וְהַיָּה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם 25 .
י"ג מְאֹד יִזָּהֵר בִּצְדָקָה כִּי הִיא הָעוֹלֶה בִּמְקוֹם קָרְבָּן בַּזְּמַן הַזֶּה וּמְכַפֶּרֶת גַּם עַל הַמֵּזִיד וּמַצֶּלֶתּ מִן הַמָּוֶת וּמִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה בְּרָכוֹת כַּמְּבֹאָר בִּכְתוּבִים וּבְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
י"ד וּבְיוֹתֵר יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה צִדְקָתוֹ בַּסֵּתֶר וְלֹא יְסַפֵּר צִדְקוֹתָיו וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבֵּחַ בְּצִדְקוֹתָיו וּבַחֲסָדָיו וְהַגַּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפֵרוּשׁ אִם עוֹשֶׂה הַמְצָאוֹת וְכַוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ נֶעֱנַשׁ עַל זֶה כִּי עֲבוֹדַת ה' צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְאִם מְכַוֵּן לְשֵׁם ה' וְיִצְטָרֵף לְזֶה לְהַגְדִּיל שִׁבְחוֹ הוּא עֲוֹן פְּלִילִי. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַעֲמִיק בָּזֶה וְיִטְרַח עַד שֶׁתִּהְיֶה כֹּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתוּ לֹא.
ט"ו אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר צִדְקוֹתָיו יִהְיוּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה 26 וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת יְאַמֵּץ 27 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִּ"ם 28 אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 וְאִם פִּקֵּחַ הוּא יִזְדָּרֵז בְּזֶה כִּי מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת בְּבַת אַחַת צְדָקָה וּמַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּדַעַת מְיֻשָּׁב לִלְמֹד וּמְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וְאֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם עַם הָאָרֶץ לְעוֹשֵׂה צְדָקָה עִם הָרָאוּי וְיִגְדַּל שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה.
ט"ז יִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְלִמּוּדוֹ וְאִם יְשַׁבְּחוּהוּ יִזְכֹּר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶחָד מֵרִבּוֹא מֵחִיּוּבוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 30 וְלִבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאִם עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָא וּבִטֵּל עֲבוֹדָה וְתַלְמוּדוֹ בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כַּמָּה מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת עָלוּ עַל לִבּוֹ וְכַמָּה קִצֵּר בְּאוֹתָן הַמַּעֲשִׂים בְּכַוָּנָה וּבְיִחוּד וְכַיּוֹצֵא.
י"ז יִלְמֹד סִפְרֵי מוּסָר תָּדִיר וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁיִּקְבַּע לִמּוּד בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ רֵאשִׁית חָכְמָה וּמִשָּׁם יַכִּיר פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו וְתוֹקֵף חִיּוּבוֹ וְיוֹם יוֹם יִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנָיו.
ח"י יִזָּהֵר לִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוֹ וּבִדְבָרָיו וְעֶצוֹתָיו וּמָמוֹנוֹ וּלְהַצִּיל עָשׁוּק אַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל כִּי יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
^ 1.הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת (ישעיהו מא כג)
^ 2.יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל (תהלים קיח ב)
^ 3.ע"פ חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר (תהלים קמח ו)
^ 4.ע"פ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א ח)
^ 5.וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל (רות ד ז)
^ 6.ע"פ כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב)
^ 7.לפחות ישנן לימודו. ע"פ ספרי פרשת עקב פיסקא מח: כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא יִשְׂנֶּה ? .. צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד.
^ 8.כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב יג)
^ 9.פִּנַּת יִקְרַת (ישעיהו כח טז)
^ 10.רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה (משנה בבא מציעא ד ט)
^ 11.סמא דכולה משתוקא (מגילה יח.)
^ 12.וטוב. ע"פ הפסוק וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא (עזרא ד יד)
^ 13.הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט כ)
^ 14.בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים לד טו)
^ 15.משנה אבות א יב
^ 16.היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי (שבת פח:)
^ 17.אמא שלום היא אשתו של רבי אליעזר (נדרים כ.) וכאן אולי כמליצה הרומזת לדברי הזהר (בראשית נ.) "וידעת כי שלום אהלך, דהא שכינתא אתיא עמך ושריא בביתך.."
^ 18.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב)
^ 19.כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו (שבת נד:)
^ 20.טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בְּגוֵיהּ אל זר (זוהר תצוה קפב.)
^ 21.הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ (שיר השירים ב יא)
^ 22.כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ (בראשית כד ל)
^ 23.זוהר תצוה קפב:
^ 24.צַדִּיק מַה פָּעָל (תהלים יא ג)
^ 25.וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז)
^ 26.א"ר ביבי אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה (קהלת רבה פרשה יא)
^ 27.וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ (ישעיהו לה ג)
^ 28.קהלת יא א
^ 29.ואין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים (בבא קמא יז.)
^ 30.שֵׁמֶץ מֶנְהוּ (איוב ד יב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
