ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
י"ט יֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּצִבּוּר. וְקֹדֶם עַרְבִית יֹאמַר ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה : ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ : ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ .
כ יֹאמַר לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֲרֵינִי בָּא לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ .
כ"א יִזָּהֵר מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל כַּהֹגֶן לְהוֹצִיא הַתֵּבוֹת כְּתִקְנָן וְהִלְכָתָן וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא מְבָרֵךְ לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד חֲרָדָה יִלְבַּשׁ וּרְעָדָה יִתְעַטֵּף וְעוֹד כִּי מִדַּת הַדִּין הוּא בְּחִינַת הַלַּיְלָה וְהִיא גּוֹבֶרֶת עַתָּה וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאוֹד מְאוֹד.
כ"ב יֹאמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה רַבָּה. וּבְיוֹתֵר בְּפָרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כִּי מְאֹד עָמְקוֹ רָזֵי דְּרָזִין יִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְיִזָּהֵר בְּאָמְרוּ תֵּבַת אֶחָד לְקַצֵּר בְּאָלֶף שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בָּהּ כְּלָל וְיַאֲרִיךְ בַּח' וְד'. וִיכַוֵּן שֶׁהוּא מְקַבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. וִיכַוֵּן לִמְסוֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ.
כ"ג יֹאמַר בָּרוּךְ שָׁם וְכוּ' בְּלַחַשׁ כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 3 וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁאֵינָם מַקְפִּידִים לְאוֹמְרוֹ בְּלַחַשׁ. וְקֹדֶם וְאָהַבְתָּ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּבִפְרָט עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּבִפְרָט מִן הַפְּרָט אָנֹכִי. לֹא יִהְיֶה. רְמוּזִים בַּפָּסוּק שְׁמַע. לֹא תִּשָּׂא רָמוּז בְּתֵבַת וְאָהַבְתָּ. לא תַּחְמֹד בְּתֵבַת בֵּיתֶךָ. לֹא תִּגְנוֹב בְּתֵבַת דְּגָנְךָ. לֹא תִּרְצַח בְּתֵבַת וַאֲבַדְתֶּם כְּבוֹד אָב וְאִם בְּלְמַעַן יִרְבּוּ. לֹא תִּנְאַף בְּתֵבוֹת וְלֹא תָּתוּרוּ. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בְּתֵבַת וּזְכַרְתֶּם. לֹא תַּעֲנֶה בְּתֵבוֹת אֲנִי ה'. וִיכַוֵּן כִּי פָּרָשַׁת וְאָהַבְתָּ יֵשׁ בָּהּ מ"ב תֵּבוֹת כְּמִנְיַן שָׁם מ"ב. פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ עַד וְשַׂמְתֶּם ע"ב תֵּבוֹת. אֶת דְּבָרַי עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה ן' תֵּבוֹת כְּנֶגֶד ן' שַׁעֲרֵי בִּינָה. פָּרָשַׁת וְיֹאמֶר ע"ב תֵּבוֹת. וּבַחֲזָרַת הש"ץ ה' אֱלֹהֵיכֶם מַשְׁלִים רְמַ"ח וִיכַוֵּן שֶׁיְּתֻקְּנוּ רְמַ"ח אֵבָרִים מִגּוּפוֹ נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.
כ"ד יְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּהַכְנָעָה וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר כֹּל תְּפִלּוֹת חוֹל בִּבְכִיָּה אַשְׁרָיו וְיִרְתַּע כָּל גּוּפוֹ כִּי מִי הוּא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר כַּמָּה רֻבֵּי רְבָבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְהַלְלִים שְׁמוֹ וְכַמָּה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם רְשׁוּת אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּשְׁמִטָּה וְכוּ' וְהוּא יַתּוּשׁ מָלֵא חַטָּאוֹת נִתַּן לוֹ רְשׁוּת. הֲלֹא יִקָּרַע סְגוֹר לְבָבוֹ לְפָחוֹת לְהִכָּנַע וְלֵדַע מָה שֶׁאוֹמֵר. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל נֹכַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
כ"ה בִּכְרִיעָה רִאשׁוֹנָה יְכַוֵּן יא יוּ"ד מהוי"ה אֶלֶף מאד"ני וּבִכְרִיעָה שְׁנִיָּה אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת הד וּכְשֶׁיֹּאמַר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְכַוֵּן אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת ונ וּלְבַסּוֹף בַּחֲתִימַת בִּרְכַּת מוֹדִים אוֹתִיּוֹת רְבִיעִיּוֹת הי לְיַחֵד יאהדונהי.
כ"ו בִּתְחִלַּת הָעֲמִידָה יַחְשִׁיב עַצְמוֹ עָנִי וְאֶבְיוֹן 4 כִּי הוּא דַּל וְהָלַךְ וְאֵין 5 עָנִי וָדָל 6 גַלְמוּד וָאֹפֶל 7 יָחִיד כְּעוֹמֵד בְּקֶבֶר 8 וַחֲרָדָה יִלְבַּשׁ. וַהֲגַם דִּבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים לְצָרְכֵנוּ וְאוּלָם הַכֹּל הוּא רְמָזִים וְסוֹדוֹת מְדֻבָּר בָּם נִכְבָּדוֹת 9 עֶשֶׂר יָדוֹת 10 בְּמַעֲלוֹת הָמִדוֹ"ת הָעֶלְיוֹנוֹת 11 וְדֶרֶךְ כְּלָל יְכַוֵּן שֶׁהַכֹּל לְיַחֵד יִחוּד גָּדוֹל בָּמִדּוֹת.
כ"ז בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ יִתְוַדֶּה דֶּרֶךְ קְצָרָה וְיָכִין עַצְמוֹ לִהְיוֹת חָסִיד 12 לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ וְנֻסָּח הַוִּדּוּי לְקַמָּן אוֹת קכ"ו.
כ"ח וְלָכֵן אַף כְּשֶׁהוּא יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ תַּחֲנוּנִים יֹאמַר בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ דֶּרֶךְ בַּקָּשָׁה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּזַכֶּנּוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּמִצְוֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּתְזַכֶּנּוּ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה וּתְפַרְנְסֶנּוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּהֶתֵּר וְנַחַת וּבְרֶוַח (וִיכַוֵּן בְּשֵׁם דיקרנוסא הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי 13 . וּמִפָּסוּק נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה' 14 ) וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֶנּוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כּוּ' וִיכַוֵּן לִהְיוֹת חָסִיד כַּמְּדֻבָּר 15 .
כ"ט בְּרְצֵה יָשִׂים עַצְמוֹ עֶבֶד עַד סוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה 16 .
ל יִזָּהֵר מְאֹד בְּשָׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת לְכַוֵּן מָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וּבִפְרָט בְּבִרְכַּת אָבוֹת יְכַוֵּן מְאֹד.
ל"א כְּשֶׁיְּסַיֵּם יְדַקְדֵּק בַּאֲמִירַת אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרַע וְיָבִין מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה וְתֵבַת לַכֹּל כּוֹלֶלֶת בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר בֵּין חָכָם בֵּין טִפֵּשׁ וְאֵיךְ יַקְפִּיד אַחַר כָּךְ וְיִכְעֹס וְכָתַב הָרַב סֵפֶר חֲרֵדִים דַּף ע"ט כֹּל בַּעַל תְּשׁוּבָה יֹאמַר נְצֹר לְשׁוֹנִי וְכוּ' בְּדִמְעָה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה.
ל"ב יִפְסַע שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת בְּהַכְנָעָה וְיִשְׁתַּחֲוֶה כְּנִפְטָר מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
ל"ג מְאֹד יַטֶּה אֹזֶן לְדִבְרֵי קַדִּישׁ וְלַעֲנוֹת כַּהֹגֶן אָמֵן וּבְקַדִּישׁ יְכַוֵּן אָמֵן שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָא אידהנויה.
ל"ד בְּאָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא יְכַוֵּן שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק וְאָז שְׁמוֹ וְכִסְאוֹ יִתְבָּרֵךְ שָׁלֵם וְצָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ אָמְנָם לֹא יָרִים קוֹלוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיַּלְעִיגוּ לְקוֹל צַעֲקָתוֹ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹנֶשׁ שֶׁנּוֹתֵן מָקוֹם לְהַחֲטִיא וְעוֹד דְּמִחְזֵי כְּיֻהֲרָא אוֹ כְּחוּכָא. וִירֵא שָׁמַיִם יָצָא יְדֵי כֻּלָּם שֶׁיַּעֲשֶׂה הֲכָנָה לוֹמַר בְּכֹחַ וְהַקּוֹל יִהְיֶה בֵּינוֹנִי.
ל"ה יֹאמַר אַחַר כָּל תְּפִלָּה עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ מְעֻמָּד כִּי עָלֵינוּ בְּגִימַטְרִיָא וּמְעוּמָ"ד וְיֹאמַר תֵּבָה בְּתֵבָה. לֹא יֹאמַר אֲבָל אֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים. רַק יַפְסִיק אַחַר תֵּבוֹת לֹא יוֹשִׁיעַ. וְיֹאמַר וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וְכוּ'. יֹאמַר וּמוֹשָׁב יָקְרוֹ וְלֹא יְשָׁנֶה. וְהוּא שֶׁבַח נוֹרָא מְאֹד מָלֵא רָזִין עִלָּאִין. וְעִקָּרוֹ תִּקְּנוּ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְשׁוּב תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְאָמְרוֹ אַחַר תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ הַאי גָּאוֹן זַ"ל בִּתְשׁוּבָה כְּתִיבַת יָד וְרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל גִּלָּה סוֹדוֹ שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.
ל"ו אַחַר כָּךְ בְּכָל תְּפִלָּה יֹאמַר עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ וִיכַוֵּן מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךָ סוֹפֵי תֵּבוֹת כה"ת שֵׁם קָדוֹשׁ.
ל"ז מִנְהָג טוֹב לוֹמַר אַחַר כָּל תְּפִלָּה מִזְמוֹר לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי וּבִפְרָט מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא.
ל"ח בְּבוֹאוֹ לַבַּיִת אוֹ בִּימֵי חוֹרְפ"וֹ 17 לֵילוֹת הַחֹרֶף שֶׁהוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו לְמִבְדַּק בְּכִתְבֵי חֻשְׁבָּנֵהּ 18 לֹא יָסִיר מוֹרָא שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְטוֹב לוֹמַר בֵּין הַפְּרָקִים שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד 19 אָשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֵךָ וְכוּ'.
ט"ל טוֹב שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַרְבֵּה בְּלַיְלָה כִּי הוּא טוֹב לְגוּף וּלְנֶפֶשׁ לֹא כְּאֵלּוּ הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים 20 בָּשָׂ"ר לָהֶם 21 רַבִּים שָׁתוּ וְיִשְׂכְּרוּ 22 כִּי שָׁם חֶלְקַת 23 הַסִּטְרָא אָחֲרָא אוֹי לָהֶם.
מ יִזָּהֵר לִקְבֹּעַ לִמּוּדוֹ בַּלַּיְלָה בְּמִשְׁנָיוֹת אוֹ בַּזֹּהַר אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים 24 .
מ"א מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה. וְכָתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל דִּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר זְרָעִים יְכַוֵּן לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַם בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִבְרָכוֹת לְבַטָּלָה וְכַיּוֹצֵא. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר מוֹעֵד יְכַוֵּן לְתַקֵּן אֲשֶׁר חֵטְא בְּחִלּוּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נָשִׁים יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁפָּגַם בַּעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נְזִיקִין יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁחָטָא לָה' בְּמָה שֶׁהִזִּיק לַחֲבֵרוֹ כִּי הַהֶזֵּק עַצְמוֹ בָּעֵי לְשַׁלּוּמֵי. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר קָדָשִׁים יְכַוֵּן לְתַקֵּן נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה לְחֻלִּין וַאֲשֶׁר לֹא נִזְהַר בִּשְׁחִיטָה וּבְדִיקָה וּלְחִיּוּב כָּרֵת וְלִתְפִלּוֹת בְּלִי כַּוָּנָה. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר טְהָרוֹת יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁפָּגַם בְּנִדָּה וְקֵרִי וּנְטִילַת יָדַיִם.
מ"ב לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בְּקוֹל רָם וּבְנַחַת רוּחַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה 25 אֵין עָרוֹךְ אֵלָיו וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאַשֵּׁר בֶּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עוֹמֵד בְּפֶתַח גְּהֵינָם וּלְכֹל הַלּוֹמֵד מִשְׁנָה מַצִּילוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מֵאֲשֶׁר שְׁמֵנָה 26 אוֹתִיּוֹת מִשְׁנָה.
מ"ג לְפָחוֹת בִּקְרִיאַת הַמִּשְׁנָה יִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין פֵּרוּשׁ הַתֵּבוֹת אַף שֶׁלֹּא יָבִין פֵּרוּשׁ הָעִנְיָן בֶּאֱמֶת שֶׁאִם לֹא יָבִין אַף הַתֵּבוֹת יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דְּאֵינוֹ נֶחְשָׁב לִמּוּד כְּלָל.
מ"ד לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר מְרוֹמָם עַל כֹּל לִמּוּד בְּשֶׁגַּם לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְאַף שֶׁיִּטְעֶה בִּקְרִיאָתוֹ וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לַנְּשָׁמָה. לְפִי שֶׁהַגַּם דְּכָל הַתּוֹרָה שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל מָקוֹם נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה סִפּוּרִים וְאָדָם הַקּוֹרֵא וּמֵבִין הַסִּפּוּרִים נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל פְּשַׁט הַפְּשָׁט. אֲבָל סֵפֶר הַזֹּהַר הֵן הַסּוֹדוֹת עַצְמָן בְּגָלוּי וְהַקּוֹרֵא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם סוֹדוֹת וְסִתְרִי תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מוּבָן מִקּוֹצֵר הַמְשִׂיג וְעֹמֶק הַמֻּשָּׂג.
מ"ה זְמַן חֲצוֹת לַיְלָה הַיּוֹתֵר נִרְאֶה הוּא י"ב שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת יוֹם כְּמִנְהַג שָׁעוֹת צָרְפַת וְאִם יִהְיֶה עֵר יֹאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת הַמְסֻדָּר מֵרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל וּבְסוֹף פְּסוּקֵי הַקִּינוֹת יֹאמַר:
אוֹי לִי עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה אוֹי לִי עַל חַרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אוֹי לִי עַל שְׂרִיפַת הַתּוֹרָה אוֹי לִי עַל הֲרִיגַת הַצַּדִּיקִים אוֹי לִי עַל חִלּוּל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אוֹי לִי כִּי גָּבַר אוֹיֵב 27 אוֹי לִי עַל צַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת אוֹי לִי עַל צַעַר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אוֹי לִי עַל צַעַר הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן אוֹי לִי עַל צַעֲרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עֲוֹנֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מָנְעוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ 28 אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם 29 זֶה כַּמָּה אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים וְרָעִים. כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו 30 .
עַל הֵיכָלִי. עוּרָהּ נָא. עַל חוֹמֹתָיךְ וְגוֹ'
מ"ו וְיֹאמַר תִּקּוּן לֵאֶה בְּסֵדֶר זֶה: מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. שָׁפְטֵנִי. יַעַנְךָ. לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ. הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה ה'. נוֹעַ תָּנוּעַ 31 . בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ'. וְזֶה הַסֵּדֶר עִקָּר.
מ"ז וְאִם יָשָׁן קֹדֶם חֲצוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִישֹׁן מִתּוֹךְ דִבְרֵי תוֹרָה וְיֹאמַר קְרִיאַת שְׁמַע כֻּלָּהּ מֵעוֹמֵד וִיכַוֵּן שֶׁאוֹמְרָהּ בַּעֲמִידָה לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וִיכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שְׁמָהּ שֶׁקָּרָא בְּעַרְבִית עִם הַצִּבּוּר הָיָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. לָכֵן עַתָּה יִקְרָאֶנָּה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְיוֹתֵר נָכוֹן לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּכַוָּנָה. וִיכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּתֵבַת אֶחָד וְשֶׁיִּהְיֶה תִּקּוּן לְהוֹצִיא לְאוֹר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ עַל יָדוֹ. וִיכַוֵּן לְהַשְׁלִים רמ"ח תֵּבוֹת בְּהַכְנָעָה וּמוֹרָא. וְיֹאמַר סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל וְאַחַר וִדּוּי יֹאמַר נֻסָּח זֶה: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק לְכַפֵּר עַל רוֹב פְּשָׁעָי וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ נִסְקַלְתִּי וְנִשְׂרַפְתִּי וְנֶהֱרַגְתִּי וְנֶחְנַקְתִּי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אֲדֹנַי וִיתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַיְּקָרִים הֲוָיָה אֶהְיֶה אֲדֹנַי וְיָאִיר שֵׁם ע"ב בַּאֲצִילוּת וְשֵׁם ס"ג בִּבְרִיאָה וְשֵׁם מ"ה בִּיְצִירָה וְשֵׁם ב"ן בַּעֲשִׂיָּה וְיִתְיַחֲדוּ כָּל הַשֵּׁמוֹת יִחוּד גָּמוּר וְכָל הָעוֹלָמוֹת יְתֻקְּנוּ תִּקּוּן גָּמוּר.
מ"ח כְּשֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת עוֹנָה יִזָּהֵר מְאוֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה אוֹר הַנֵּר כְּלָל כִּי הוּא פְּגָם לְנַפְשׁוֹ וְסַכָּנָה לַוָּלָד וְיִתְגַּלְגֵּל עַל זֶה.
מ"ט אָמְרוּ בַּזֹּהַר זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּרָעֲוָתָא דִּלְהוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר 32 כְּלוֹמַר גַּם בְּזִוּוּגָם וּבָזֶה יִבָּחֵן הַצַּדִּיק אֲשֶׁר יִרְאַת ה' עַל פָּנָיו וְאַשְׁרָיו הַמִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ. וְזֶהוּ בְּעֶצֶם אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד קְדֹשִׁים תִּהְיוּ 33 כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הָרַמְבַּ"ן זַ"ל דְּאַחַר אֲשֶׁר צִוָּנוּ בְּאִסּוּרֵי הַמַּאֲכָלוֹת וְהָעֲרָיוֹת עֲדַיִן אֶפְשָׁר כִּי הֵן הָאָדָם הָיָה נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה כִּי הָשְׂבֵּעַ הִשְׂבִּיעַ 34 מִכֹּל הָאוֹכֵל 35 הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים 36 מִידֵי דִּלְיִשְׂרָאֵל שָׁרִי 37 וּמִכַּמָּה נָשִׁים בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין וְעַל כֵּן אַחַת דִּבֵּר אֱלֹהִים 38 קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ 39 בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ 40 וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ מְאֹד לְהַפְשִׁיט תַּאֲוַת החוֹמֶ"ר שֶׁבּוֹ 41 וִיכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא וּבִצְנִיעוּת וּבוּשָׁה כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ 42 וִילַמֵּד אֶת בֵּיתוֹ לִהְיוֹת לָהּ מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת כִּי מְאֹד מְאֹד תָּלוּי עִנְיַן הַוָּלָד בְּאִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַגַּם כִּי הָאִישׁ יִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ 43 תָּפֵר עֲצָתוֹ וְלֹא יָדַע כִּי כַּלָתוֹ 44 .
נ אִם הוּא אַחַר שֵׁנָה יִזָּהֲרוּ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ 45 לִטֹּל יְדֵיהֶם קֹדֶם לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה וְאִם לָאו סַכָּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תִּקָּצֵץ 46 וְאֶל אַמָּ"ה תְּכַלֶּנָּה 47 .
נ"א יִזְכֹּר שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן אֲפִלּוּ עַל שִׂיחָה קַלָּה 48 וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ עֲצֵי עֲרִיסָתוֹ הֵנָּה מִטָּתוֹ הֵן הֵן עֵדָיו 49 וּמְאוֹד מְאוֹד צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וּלְאֵזוֹר חַיִל כִּי הַיֵּצֶר הָרַע מְסִיתוֹ הֶסֶ"ת כָּפוּל 50 וְכֹל מַעְיָנָיו לְהַחְטִיאוֹ וּמְסַלֵּק מוֹרָא שָׁמַיִם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכָּלִים וְנִפְסָדִים וְכֹל טַעֲנוֹתָיו בְּדָבָר הַנִּרְאֶה לְפִי שָׁעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְגַם תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם 51 וְהָבֵא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ 52 .
נ"ב אִם יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה בְּשַּׁבָּת וְאַחַר חֲצוֹת אֲשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי בָּנָיו אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם סִטְרָא אַחֲרָא וִיכַוֵּן לְיַחֵד הַדּוֹדִים לְמַעְלָה.
נ"ג כְּשֶׁיִּהְיוּ יְדֵיהֶם נְקִיִּים מְכֻסִּים כַּהֹגֶן יְכַוְּנוּ לְשֵׁם מִצְוָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי וְכוּ' וְאִם הוּא לְאַחַר שֵׁנָה שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לֹא יֹאמַר בְּפִיו אֶלָּא בְּהִרְהוּר.
נ"ד יִתֵּן דַּעְתּוֹ לְלַמֵּד אֶת בֵּיתוֹ בְּפֶרֶק בָּא סִימָן 53 סִימָנִים שֶׁמָּסַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרָחֵל אִמֵּנוּ וּבֵאֲרָם מוֹרִי זְקֵנִי הָרַב בְּסֵפֶר חֶסֶד לְאַבְרָהָם ז"להה 54 .
נ"ה אַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו וְיָטִיל מַיִם צְלוּלִים סָבִיב לְמִטָּתוֹ.
נ"ו אִם יָשָׁן קֹדֶם חֲצוֹת יִשְׁתַּדֵּל לָקוּם בְּאַשְׁמֹרֶת לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת.
נ"ז יְכַסֶּה הַכְּלִי שֶׁבּוֹ הַמַּיִם שֶׁרָחַץ יָדָיו כִּי הֵם מַיִם טְמֵאִים וְהֵם יוֹתֵר מִמֵּי רַגְלַיִם.
נ"ח קֹדֶם הַתִּקּוּן יְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר מִבִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדַיִם עַד וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
נ"ט יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר שׁוּם פָּסוּק קֹדֶם בִּרְכֹּת הַתּוֹרָה וַהֲגַם שֶׁבִּקְצָת קְהִלּוֹת נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בְּפַרְהֶסְיָא לוֹמַר כַּמָּה פְּסוּקִים וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין הַבְּרָכוֹת לָאו שַׁפִּיר עָבְדִי.
ס יִזָּהֵר מְאוֹד כְּשֶׁיָּקוּם מִמִּטָּתוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילָה וּבְיוֹתֵר צְרִיכִים לִזָּהֵר הוֹלְכֵי דְּרָכִים בָּזֶה וְטֶרֶם יִשְׁכָּבוּ 55 יָכִינוּ לָהֶם כְּלִי לִטֹּל וּכְלֵי לָקָבֵּל הַמַּיִם. וְהַמִּסְתַּכֵּל יָפֶה יַזְהִיר מְאוֹד לְאִשְׁתּוֹ וְלִמְשָׁרְתָיו יִזָּהֲרוּ בָּזֶה וְיַזְהִיר לִרְחֹץ יְדֵי הַבָּנִים קְטַנִּים כָּרָאוּי וְלֹא יְטַמְּאוּ כֹּל אֲשֶׁר יִגְּעוּ וְתִשְׁרֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּכֹּל חַס וְשָׁלוֹם .
ס"א לֹא יִטֹּל יָדָיו מִמְּשָׁרֶתֶת אֲפִלּוּ יְהוּדִית הֲגַם שֶׁנָּטְלָה יָדֶיהָ תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִדָּה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא טָבְלָה וְהוּא רוֹצֶה לִטָּהֵר יָדָיו עַל כֵּן לֹא יִטֹּל יָדָיו מִנִּדָּה. וַאֲפִילּוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב שֶׁאֵין לִטֹּל מִנִּדָּה.
ס"ב כְּשֶׁיִּלְבַּשׁ יִקַּח הַמַּלְבּוּשׁ בְּצַד יָמִין וְיִתְּנֶנּוּ לִשְׂמֹאל וְשׁוּב יִלְבַּשׁ.
^ 1.כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי (מיכה ז ח)
^ 2.צוּרִי וְגֹאֲלִי (תהלים יט טו)
^ 3.התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי (פסחים נו.)
^ 4.זוהר בלק קצה.
^ 5. הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ (ישעיהו נ י)
^ 6.עַם עָנִי וָדָל (צפניה ג יב)
^ 7.הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל. . הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד (איוב ג ו-ז)
^ 8.דאמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות (נזיר מב:)
^ 9.נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ (תהלים פז ג)
^ 10.וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ (שמואל ב יט מד)
^ 11.רומז לעשר ספירות שנקראות מדות עליונות
^ 12.זוהר בלק קצה:
^ 13.מלאכי ג י
^ 14.תהלים ד ז
^ 15.זוהר בלק קצה:
^ 16.זוהר בלק קצה.
^ 17.כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי (איוב כט ד) וכאן במשמעות ימי החורף
^ 18.למבדק בכתבי חושבניה (אונקלוס בראשית לט יא)
^ 19.תהלים טז ח
^ 20.הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת (איכה ד ה)
^ 21.וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם (תהלים קז ו)
^ 22.וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ (בראשית מג לד)
^ 23.כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (דברים לג כא)
^ 24.שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים (קהלת יא ו)
^ 25.ובנחת רוח בשפה ברורה – מתוך ברכות קריאת שמע של שחרית
^ 26.מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (בראשית מט כ)
^ 27.כִּי גָבַר אוֹיֵב (איכה א טז)
^ 28.עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם (ירמיהו ה כה)
^ 29.ברכות ג.
^ 30.כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו (ירושלמי יומא פרק א הלכה א)
^ 31.ישעיהו כד כ
^ 32.זוהר שמות יא:
^ 33.קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט ב)
^ 34.כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יג יט) וכאן במשמעות של שׂביעה
^ 35.מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל (ויקרא יא לד)
^ 36.עולה על שולחן מלכים (יבמות מו.)
^ 37.מידי דלישראל שרי (חולין לג.)
^ 38.אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים (תהלים סב יב)
^ 39.אמר רבא: קדש עצמך במותר לך (יבמות כ.)
^ 40.משנה אבות פרק א משנה ה
^ 41.מליצה ע"פ הביטוי "חומר שבו" מלשון חומרא
^ 42.מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ )ישעיהו ו ג(
^ 43.וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ (משלי ז י)
^ 44.כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא (בראשית לח טז) וכאן מלשון כליה
^ 45.איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן (סוטה יז.)
^ 46.יד לאמה תקצץ (מסכת כלה פרק א הלכה יט)
^ 47.וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה (בראשית ו טז) וכאן רומז לדברי חז"ל יד לאמה תקצץ.
^ 48.ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה קלה מגידים לו בשעת מיתה (מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה א)
^ 49.אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו (תענית יא.)
^ 50.מליצה ע"פ כמלא רוחב הסיט כפול (משנה שבת פרק יג משנה ד)
^ 51.וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם (בראשית ג ו)
^ 52.בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו (יומא לח:)
^ 53.מליצה ע"פ פרק "בא סימן", מסכת נדה פרק ו
^ 54.חסד לאברהם מעין ב' נהר ס"א
^ 55.טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ (בראשית יט ד)

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך לא להישאר בין המצרים?

איך לקשור את הסכך?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

חידוש כוחות העולם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















