ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סן-חוזה, קוסטה-ריקה San Jose, Costa Rica
אדר ב' תשנ"ב
שאלה
תרמו עמוד תפילה לבית הכנסת, האם מותר לכתוב את שם התורם למעלה משם ה'?
תשובה
אין להקדים שמות אחרים לפני שם ה'[1], אלא אם כן יש צורך מיוחד לסדר זה[2], ולכן אין לכתוב שם התורם מעל שם ה', במיוחד שעמוד התפילה נמצא במקום בולט וגלוי לכל הציבור[3] אבל מותר לכתוב שם התורם מעל שם ה', אם זו האפשרות היחידה שיהיה שם ה' נגד פני המתפלל, כגון שאין מקום לכתוב את שם התורם למטה אלא על ידי העלאת שם ה' מעל פני המתפלל[4].
[1] מהא דציץ (סוכה ה ע"א וירושלמי יומא פ"ד ה"א גם לענין קלפיות של יום הכיפורים) שהיו כותבים השם למעלה ו"קודש ל" למטה, כדי שיהיה שם ה' למעלה. ועיין סוף מס' ידים ובנושאי כלים שם שאפשר להקדים שם של אחר לשם ה' רק כאשר הסדר דורש את זה, שמע מינא שבמקום שאין הסדר דורש את זה, אסור להקדים שם של אחר לשם ה' ועיין תוספות מגילה ט ע"א ד"ה א-להים ברא בראשית, שאפילו היוונים היו יודעים, שצריכים תמיד להזכיר הבורא בתחילה, ועיין בשו"ת פסקי מהרי"ט החדשים (סי' יד) שמביא את הציץ כמקור להקדים שם אביו לשמו.
[2] מפורש בסוף מס' ידים שבמקום צורך אפשר להקדים שמות אחרים לשם ה', כגון בספר תורה, ואפילו בשטרות שהיו כותבים "בשנה כך וכך ליוחנן כהן גדול לא-ל עליון" עיין תוספות בבא בתרא (קסב ע"א ד"ה לפי), ורק בציץ היתה קפידא מיוחדת, עיין כל זה בשו"ת מהרש"ם (ח"ה סי' ט בסופו).
[4] עיין "עשה לך רב" (ח"ד שאלה מד אות ד) שכתיבת "שויתי" לפני הש"ץ הוא ענין חשוב ועוזר למתפלל לכוון לבו לה' בתפילה. ואם כותבים את שם התורם כנגד המתפלל, אנו מפסידים את ענין הכוונות, ויתכן אף שנכנסים לבעית כתיבת אזכרות שלא לצורך (עיין בתשובה הנ"ל מה שכתב בשם הרב "תבואות שור"), ולכן נראה שיש מקום להתיר כתיבת שם התורם למעלה משם ה' רק במקרים מיוחדים, כאמור בהערה 1.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













