ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
חג מתן התורה הוא חג התורה שבעל פה. שייך הוא לחכמי התורה שבכל תקופה ותקופה. בכל דור ודור חוזר הוא מתן תורה מחדש, והיום הזה שניתנה בו התורה בעבר מסוגל הוא לכך. בכל שנה יש חזרה על מה שהיה, וכשם שחג הפסח הוא זמן חירות, כך חג השבועות מסוגל הוא לקבלת תורה מחדש בכל דור ודור. כאשר אנו חוגגים את חג השבועות איננו חוגגים מאורע שהיה בעבר ונגמר, אלא את מהותו של יום המתחדש בכל שנה ושנה.
הירושלמי 1 אומר: "בכל הקרבנות כתיב 'חטא', ובעצרת אין כתיב 'חטא'; אמר להן הקב"ה: מכיון שקבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". ומסביר בעל 'קרבן העדה' שב"כל הקרבנות כתיב: 'ועשיתם שעיר עיזים אחד לחטאת', ובעצרת לא כתיב 'לחטאת' אלא 'שעיר עיזים אחד'", וזאת מכיוון "שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש וכדאר"י אי לאו האי יומא וכו' הלכך אין שם חטאת ביום הזה". המציאות המחדשת את קבלת התורה בכל שנה ושנה היא הגורמת לכך שיתכפרו חטאיו של האדם בכל שנה מחדש. ישנה קבלת תורה מחדש, ובכל פעם שאנו קוראים בתורה את הפסוק "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" 2 ישנה קבלה נוספת ומחודשת.
לכל אחד ואחד
קבלת תורה זו המתחדשת בכל שנה ושנה היא לכל אחד ואחד. רב יוסף אומר 3 ש"אי לאו האי יומא דקא גרים - כמה יוסף איכא בשוקא" (לולי יום זה שגרם – כמה יוסף יש בשוק? כלומר, בזכות מתן תורה אני שונה מאנשים רגילים, ועל כן התקין הוא מאכלים מיוחדים בחג השבועות. אך לכאורה אין זה מובן מדוע הוא אומר ש"אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא"? הרי 'אי לאו האי יומא דקא גרים' לא היה כל העולם כולו מתקיים, ולא רק רב יוסף. אלא מכאן נלמד, שרב יוסף אינו מתכוון לנתינת התורה לכל העולם כולו ביום זה, אלא לקבלת התורה הפרטית שלו, ומכאן שיש לכל אחד קבלת תורה פרטית משלו.
קבלת עול של תורה
הירושלמי שם מדגיש ואומר ש"מכיון שקבלתם עליכם עול תורה - מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". אין זה מספיק לקבל תורה, אלא יש צורך לקבל עול של תורה. העמל בתורה הוא עיקר העיקרים של התורה. את מצוות תלמוד תורה יכול האדם לקיים בזמן מועט ביותר, ניתן לקיימה אפילו במלה אחת של תורה; אבל עיקר התורה, החיים של התורה, הוא עולה של התורה.
את כל זאת למדים אנו כהקדמה לתורה, כהתקנה לתורה. ציווי התורה: "והתקן עצמך ללמוד תורה" 4 הוא כשלעצמו תורה קשה, עמוקה ומסובכת, ויש צורך ללמדו לעומק ככל לימוד אחר של תורה.
ההכנה לקבלת התורה
לפני תיאור מתן תורה, מתארת התורה על פני פסוקים רבים את ההכנה לתורה 5 , ופרשה זו היא לימוד לדורות. ההכנה לתורה היא עצמה תורה, והיא צריכה להיות "ביום הזה" 6 . יש צורך לחזור על כך בכל הימים ובכל הזמנים, אך במיוחד יש חשיבות לחזור על כך בימים אלו שלפני חג השבועות. ימים אלו מהווים הכנה לחג השבועות. לכן אין אנו אומרים תחנון מתחילת החודש. בימים אלו מתחיל כבר אור התורה להופיע, כפי שבמעמד הר סיני החל אור התורה להתנוצץ עוד קודם לכן, ולכן אין אומרים בימים אלו תחנון, כשם שאומרים הראשונים שביום שישי אין אומרים תחנון בתפילת מנחה, מפני שאור השבת מתחיל להופיע עוד קודם לכן. ההתרוממות של החג והשבת מתחילה עוד קודם לכן, ולכן אין אפשרות לומר תחנון. על כן צריכים אנו דווקא בימים אלו להתחזק בלימוד התורה ובהכנה אליה. צריכים אנו להיות שלמים ומסוגלים לקבל את דברי ה' בלימוד ובהכנה אליו.
יהי רצון שנזכה לקבל את התורה בכל הדרכים: באימה וביראה, באהבה ובשמחה ביחד עם כלל ישראל.
©כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר שליט"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
