ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שלושה בניינים הם, לדעת רבינו יונה: בניין העולם, בניין המשכן ובניין האדם. מתוך כל אחד מהבניינים הללו משתלשל הבניין שלאחריו: התכלית של הכל היא בניין האדם, לשם כך בא בניין המשכן, ולשם כך בא בניין העולם. נמצא שהתכלית של בניית המשכן ושל השכינה השורה בו אינה בהשראת השכינה במשכן עצמו, על אף שהוא קודש וקודש קודשים, אלא בהשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו עיקר החידוש בשתי הפרשיות הללו, תרומה ותצוה, שהתכלית של הכול היא: "ושכנתי בתוכם" 1 .
התכלית של הכל היא: "וידעו כי אני ה' אלהיהם" 2 - בניין כל אדם ואדם בפני עצמו, ומתוך כך השראת שכינה על כל אחד ואחד, כפי שהפסוק מסיים: "לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם". מהמשכן יש שכינה, ומהשכינה יש השראה על כל אחד ואחד. התכלית של בניין האדם היא להיות מקום לשכינה. וכשיש אדם שהוא גדול בתורה וגדול ביראה - יש בכוחו לסייע להשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו הפתח להבנת פרשת השבוע שלנו, ופרשת תצוה הבאה בעקבותיה.
פרשת השבוע שלנו, פרשת תרומה, עוסקת כולה בבניית המשכן, מקום השראת השכינה, וכליו המיוחדים להשראת השכינה - הארון, השולחן, המזבח והמנורה, וכך הוא גם בפרשת תצוה. פרשת תצוה ממשיכה בעניין המנורה, ופותחת בציווי על הכנת שמן המאור למנורה, שיש בו עניין מיוחד של הכשר להשראת שכינה במשכן. בהדלקת הנרות במנורה היה יותר מבשאר כל העבודות משום הכשר להשראת השכינה, שכן הדלקת הנרות במנורה מבטאת את השראת השכינה, כפי שדורשת הגמרא 3 : "וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל". הנר המערבי, שעליו נאמר בפסוק: "להעלת נר תמיד" 4 .
משה - מלמעלה למטה, אהרון - מלמטה למעלה
ומתוך כך אנו מגיעים לציווי: "ואתה הקרב" וגו' 5 , שבו משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ואת בניו לכהונה. משה רבנו ממונה להכין את כל ענייני השראת השכינה בישראל, ולאחר שבפרשתינו ובתחילת פרשת תצוה הוא מצווה להכין את המשכן וכליו להשראת השכינה, הרי שבציווי לקרב את אהרן ובניו לעבודת המשכן הוא צועד צעד נוסף, ובזה מתגלה גדולתו של משה רבנו. למשה רבנו ניתן כוח מיוחד להכין את החלת השכינה בתוך לבם של הכהנים.
תפקידו של משה רבנו הוא ליצור את האפשרות להחלת השכינה מגבוה. משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ובניו לעבודת הקודש על מנת להחיל עליהם את השכינה מלמעלה, ועל כך נאמר: "אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך" וגו' 6 - יש כאן לא רק בחירה, אלא גם קירוב מצד הקדוש ברוך הוא, על מנת ש"ישכן חצריך". זהו קירוב מלמעלה, שעליו מצווה משה רבנו, על מנת שאהרן ישכון בחצרות ה' ובהיכלו.
ובכך שונה עבודתו של משה רבנו, הפועל להחלת השכינה מלמעלה, מעבודתו של אהרן הכהן, הפועל מלמטה, ומקרב מלמטה את ישראל לאביהם שבשמים. עבודתו של אהרן הכהן היא באהבת הבריות ובקירובם לתורה מלמטה, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות 7 : "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". יש כאלו שאינם זוכים לקירוב מלמעלה, והם צריכים לעמול בעצמם להשיג קירבה זו, וזאת היתה עבודתו של אהרן הכהן - לאהבם, להעלותם, ולקרבם לתורה.
אהרון - הנהגת העם ואהבת ישראל
על אהרן הכהן נאמרו שני פסוקים. הפסוק הראשון הוא: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" 8 , והפסוק השני הוא: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 9 . אהרן זכה לשני דברים: לנשיאת שמות בני ישראל על כתפיו, ולנשיאת שמות בני ישראל על לבו. היו בו - באהרן - שתי תכונות: היה בו גם כח של הנהגה ושל אחריות כלפי עם ישראל, והוא נשא את משא העם על כתפיו, ולכך מרמזות אבני השוהם שבאפוד - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על כתפיו לזיכרון; ומצד שני היתה בלבו אהבת ישראל גדולה, ולכך מרמזות אבני החושן - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על לבו לזיכרון.
השראת שכינה בזכות אהבת ישראל
על הפסוק: "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו" 10 אומרת הגמרא 11 ש"בשכר 'וראך ושמח בלבו' - זכה לחשן המשפט על לבו". אהרן הכהן זכה לחושן המשפט על לבו, מכיוון ששמח בלבו על כך שמשה רבנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. זו היתה מדרגה של אהבת ישראל. על אף שאהרן הכהן היה מבוגר ממשה רבנו, והיה נביא לפני משה רבנו, הוא שמח בלבו שאחיו הצעיר ממנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. ומכיוון שהוא שמח בלבו, זכה אהרן הכהן לחושן המשפט על לבו. היה בו כוח של אהבת ישראל בלבו, ומכוח האהבה שבלב הוא זכה לחושן המשפט על הלב.
זוהי גם הסיבה לכך שלגבי החושן עצמו אנו מוצאים שני פסוקים. מצד אחד כתוב לגבי החושן, כפי שראינו: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 12 , אך מצד שני כתוב בפסוק הבא: "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". יש בכפילות זו רמז להבדל שבין בית ראשון לבית שני. בבית ראשון היה החושן שלם, עם אורים ותומים בתוכו, ואילו בבית שני היו חסרים האורים והתומים שבחושן 13 . בבית המקדש הראשון היה משפט שלם, ואילו בבית המקדש השני היו רק שמות בני ישראל.
מדוע לא שרתה השכינה בבית שני?
לפי הרמב"ן 14 , האורים והתומים היו שמות קודש שגרמו לכהן להגיע ל"מדרגה ממדרגת רוח הקדש - היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול" וכו', ולמדרגה זו היה הכהן הגדול מגיע מכוח אהבת ישראל שהיתה בלבו. כל הזכות של חושן המשפט היתה רק מכוח מידת אהבת ישראל שהיתה אצל הכהן הגדול. ולפי זה מובן, שבבית שני, כשהיה פגם באהבת ישראל, לא שרתה השכינה באורים ותומים, שעל ידה היו שואלים ונענים, אלא נשארו רק האבנים עם השמות. בבית שני אמנם קיימו תורה ומצוות יותר מאשר בבית ראשון, אבל היתה אז ירידה באהבת ישראל, ומדרגתו של אהרן הכהן - שעליו נאמר: "וראך ושמח בלבו" - לא היתה קיימת יותר, לכן לא היו בבית שני אורים ותומים, שכן במקום שאין אהבה יש שנאה, וכשיש שנאה, אין השכינה שורה על האורים והתומים.
כל זכותו של אהרן הכהן באורים והתומים היתה מכוח אהבת ישראל ואהבת הרעים שהיו בלבו, בנוסף לכוח ההנהגה. רק בשעה שכוח זה של אהבת ישראל מתאחד יחד עם כוח ההנהגה, ניתן להגיע למצב שאליו אנו שואפים, להשראת השכינה בעם ישראל כולו.
----------------------
במהדורה ראשונית ובלעדית מתוך הספר 'שיחות מרן הגר"א שפירא למועדי ישראל', בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א (מכת"י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
