ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שלושה בניינים הם, לדעת רבינו יונה: בניין העולם, בניין המשכן ובניין האדם. מתוך כל אחד מהבניינים הללו משתלשל הבניין שלאחריו: התכלית של הכל היא בניין האדם, לשם כך בא בניין המשכן, ולשם כך בא בניין העולם. נמצא שהתכלית של בניית המשכן ושל השכינה השורה בו אינה בהשראת השכינה במשכן עצמו, על אף שהוא קודש וקודש קודשים, אלא בהשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו עיקר החידוש בשתי הפרשיות הללו, תרומה ותצוה, שהתכלית של הכול היא: "ושכנתי בתוכם" 1 .
התכלית של הכל היא: "וידעו כי אני ה' אלהיהם" 2 - בניין כל אדם ואדם בפני עצמו, ומתוך כך השראת שכינה על כל אחד ואחד, כפי שהפסוק מסיים: "לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם". מהמשכן יש שכינה, ומהשכינה יש השראה על כל אחד ואחד. התכלית של בניין האדם היא להיות מקום לשכינה. וכשיש אדם שהוא גדול בתורה וגדול ביראה - יש בכוחו לסייע להשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו הפתח להבנת פרשת השבוע שלנו, ופרשת תצוה הבאה בעקבותיה.
פרשת השבוע שלנו, פרשת תרומה, עוסקת כולה בבניית המשכן, מקום השראת השכינה, וכליו המיוחדים להשראת השכינה - הארון, השולחן, המזבח והמנורה, וכך הוא גם בפרשת תצוה. פרשת תצוה ממשיכה בעניין המנורה, ופותחת בציווי על הכנת שמן המאור למנורה, שיש בו עניין מיוחד של הכשר להשראת שכינה במשכן. בהדלקת הנרות במנורה היה יותר מבשאר כל העבודות משום הכשר להשראת השכינה, שכן הדלקת הנרות במנורה מבטאת את השראת השכינה, כפי שדורשת הגמרא 3 : "וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל". הנר המערבי, שעליו נאמר בפסוק: "להעלת נר תמיד" 4 .
משה - מלמעלה למטה, אהרון - מלמטה למעלה
ומתוך כך אנו מגיעים לציווי: "ואתה הקרב" וגו' 5 , שבו משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ואת בניו לכהונה. משה רבנו ממונה להכין את כל ענייני השראת השכינה בישראל, ולאחר שבפרשתינו ובתחילת פרשת תצוה הוא מצווה להכין את המשכן וכליו להשראת השכינה, הרי שבציווי לקרב את אהרן ובניו לעבודת המשכן הוא צועד צעד נוסף, ובזה מתגלה גדולתו של משה רבנו. למשה רבנו ניתן כוח מיוחד להכין את החלת השכינה בתוך לבם של הכהנים.
תפקידו של משה רבנו הוא ליצור את האפשרות להחלת השכינה מגבוה. משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ובניו לעבודת הקודש על מנת להחיל עליהם את השכינה מלמעלה, ועל כך נאמר: "אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך" וגו' 6 - יש כאן לא רק בחירה, אלא גם קירוב מצד הקדוש ברוך הוא, על מנת ש"ישכן חצריך". זהו קירוב מלמעלה, שעליו מצווה משה רבנו, על מנת שאהרן ישכון בחצרות ה' ובהיכלו.
ובכך שונה עבודתו של משה רבנו, הפועל להחלת השכינה מלמעלה, מעבודתו של אהרן הכהן, הפועל מלמטה, ומקרב מלמטה את ישראל לאביהם שבשמים. עבודתו של אהרן הכהן היא באהבת הבריות ובקירובם לתורה מלמטה, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות 7 : "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". יש כאלו שאינם זוכים לקירוב מלמעלה, והם צריכים לעמול בעצמם להשיג קירבה זו, וזאת היתה עבודתו של אהרן הכהן - לאהבם, להעלותם, ולקרבם לתורה.
אהרון - הנהגת העם ואהבת ישראל
על אהרן הכהן נאמרו שני פסוקים. הפסוק הראשון הוא: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" 8 , והפסוק השני הוא: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 9 . אהרן זכה לשני דברים: לנשיאת שמות בני ישראל על כתפיו, ולנשיאת שמות בני ישראל על לבו. היו בו - באהרן - שתי תכונות: היה בו גם כח של הנהגה ושל אחריות כלפי עם ישראל, והוא נשא את משא העם על כתפיו, ולכך מרמזות אבני השוהם שבאפוד - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על כתפיו לזיכרון; ומצד שני היתה בלבו אהבת ישראל גדולה, ולכך מרמזות אבני החושן - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על לבו לזיכרון.
השראת שכינה בזכות אהבת ישראל
על הפסוק: "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו" 10 אומרת הגמרא 11 ש"בשכר 'וראך ושמח בלבו' - זכה לחשן המשפט על לבו". אהרן הכהן זכה לחושן המשפט על לבו, מכיוון ששמח בלבו על כך שמשה רבנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. זו היתה מדרגה של אהבת ישראל. על אף שאהרן הכהן היה מבוגר ממשה רבנו, והיה נביא לפני משה רבנו, הוא שמח בלבו שאחיו הצעיר ממנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. ומכיוון שהוא שמח בלבו, זכה אהרן הכהן לחושן המשפט על לבו. היה בו כוח של אהבת ישראל בלבו, ומכוח האהבה שבלב הוא זכה לחושן המשפט על הלב.
זוהי גם הסיבה לכך שלגבי החושן עצמו אנו מוצאים שני פסוקים. מצד אחד כתוב לגבי החושן, כפי שראינו: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 12 , אך מצד שני כתוב בפסוק הבא: "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". יש בכפילות זו רמז להבדל שבין בית ראשון לבית שני. בבית ראשון היה החושן שלם, עם אורים ותומים בתוכו, ואילו בבית שני היו חסרים האורים והתומים שבחושן 13 . בבית המקדש הראשון היה משפט שלם, ואילו בבית המקדש השני היו רק שמות בני ישראל.
מדוע לא שרתה השכינה בבית שני?
לפי הרמב"ן 14 , האורים והתומים היו שמות קודש שגרמו לכהן להגיע ל"מדרגה ממדרגת רוח הקדש - היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול" וכו', ולמדרגה זו היה הכהן הגדול מגיע מכוח אהבת ישראל שהיתה בלבו. כל הזכות של חושן המשפט היתה רק מכוח מידת אהבת ישראל שהיתה אצל הכהן הגדול. ולפי זה מובן, שבבית שני, כשהיה פגם באהבת ישראל, לא שרתה השכינה באורים ותומים, שעל ידה היו שואלים ונענים, אלא נשארו רק האבנים עם השמות. בבית שני אמנם קיימו תורה ומצוות יותר מאשר בבית ראשון, אבל היתה אז ירידה באהבת ישראל, ומדרגתו של אהרן הכהן - שעליו נאמר: "וראך ושמח בלבו" - לא היתה קיימת יותר, לכן לא היו בבית שני אורים ותומים, שכן במקום שאין אהבה יש שנאה, וכשיש שנאה, אין השכינה שורה על האורים והתומים.
כל זכותו של אהרן הכהן באורים והתומים היתה מכוח אהבת ישראל ואהבת הרעים שהיו בלבו, בנוסף לכוח ההנהגה. רק בשעה שכוח זה של אהבת ישראל מתאחד יחד עם כוח ההנהגה, ניתן להגיע למצב שאליו אנו שואפים, להשראת השכינה בעם ישראל כולו.
----------------------
במהדורה ראשונית ובלעדית מתוך הספר 'שיחות מרן הגר"א שפירא למועדי ישראל', בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א (מכת"י).
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
הקשר אל ה' – תפילה
איך עושים קידוש?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
