ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שלושה בניינים הם, לדעת רבינו יונה: בניין העולם, בניין המשכן ובניין האדם. מתוך כל אחד מהבניינים הללו משתלשל הבניין שלאחריו: התכלית של הכל היא בניין האדם, לשם כך בא בניין המשכן, ולשם כך בא בניין העולם. נמצא שהתכלית של בניית המשכן ושל השכינה השורה בו אינה בהשראת השכינה במשכן עצמו, על אף שהוא קודש וקודש קודשים, אלא בהשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו עיקר החידוש בשתי הפרשיות הללו, תרומה ותצוה, שהתכלית של הכול היא: "ושכנתי בתוכם" 1 .
התכלית של הכל היא: "וידעו כי אני ה' אלהיהם" 2 - בניין כל אדם ואדם בפני עצמו, ומתוך כך השראת שכינה על כל אחד ואחד, כפי שהפסוק מסיים: "לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם". מהמשכן יש שכינה, ומהשכינה יש השראה על כל אחד ואחד. התכלית של בניין האדם היא להיות מקום לשכינה. וכשיש אדם שהוא גדול בתורה וגדול ביראה - יש בכוחו לסייע להשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו הפתח להבנת פרשת השבוע שלנו, ופרשת תצוה הבאה בעקבותיה.
פרשת השבוע שלנו, פרשת תרומה, עוסקת כולה בבניית המשכן, מקום השראת השכינה, וכליו המיוחדים להשראת השכינה - הארון, השולחן, המזבח והמנורה, וכך הוא גם בפרשת תצוה. פרשת תצוה ממשיכה בעניין המנורה, ופותחת בציווי על הכנת שמן המאור למנורה, שיש בו עניין מיוחד של הכשר להשראת שכינה במשכן. בהדלקת הנרות במנורה היה יותר מבשאר כל העבודות משום הכשר להשראת השכינה, שכן הדלקת הנרות במנורה מבטאת את השראת השכינה, כפי שדורשת הגמרא 3 : "וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל". הנר המערבי, שעליו נאמר בפסוק: "להעלת נר תמיד" 4 .
משה - מלמעלה למטה, אהרון - מלמטה למעלה
ומתוך כך אנו מגיעים לציווי: "ואתה הקרב" וגו' 5 , שבו משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ואת בניו לכהונה. משה רבנו ממונה להכין את כל ענייני השראת השכינה בישראל, ולאחר שבפרשתינו ובתחילת פרשת תצוה הוא מצווה להכין את המשכן וכליו להשראת השכינה, הרי שבציווי לקרב את אהרן ובניו לעבודת המשכן הוא צועד צעד נוסף, ובזה מתגלה גדולתו של משה רבנו. למשה רבנו ניתן כוח מיוחד להכין את החלת השכינה בתוך לבם של הכהנים.
תפקידו של משה רבנו הוא ליצור את האפשרות להחלת השכינה מגבוה. משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ובניו לעבודת הקודש על מנת להחיל עליהם את השכינה מלמעלה, ועל כך נאמר: "אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך" וגו' 6 - יש כאן לא רק בחירה, אלא גם קירוב מצד הקדוש ברוך הוא, על מנת ש"ישכן חצריך". זהו קירוב מלמעלה, שעליו מצווה משה רבנו, על מנת שאהרן ישכון בחצרות ה' ובהיכלו.
ובכך שונה עבודתו של משה רבנו, הפועל להחלת השכינה מלמעלה, מעבודתו של אהרן הכהן, הפועל מלמטה, ומקרב מלמטה את ישראל לאביהם שבשמים. עבודתו של אהרן הכהן היא באהבת הבריות ובקירובם לתורה מלמטה, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות 7 : "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". יש כאלו שאינם זוכים לקירוב מלמעלה, והם צריכים לעמול בעצמם להשיג קירבה זו, וזאת היתה עבודתו של אהרן הכהן - לאהבם, להעלותם, ולקרבם לתורה.
אהרון - הנהגת העם ואהבת ישראל
על אהרן הכהן נאמרו שני פסוקים. הפסוק הראשון הוא: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" 8 , והפסוק השני הוא: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 9 . אהרן זכה לשני דברים: לנשיאת שמות בני ישראל על כתפיו, ולנשיאת שמות בני ישראל על לבו. היו בו - באהרן - שתי תכונות: היה בו גם כח של הנהגה ושל אחריות כלפי עם ישראל, והוא נשא את משא העם על כתפיו, ולכך מרמזות אבני השוהם שבאפוד - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על כתפיו לזיכרון; ומצד שני היתה בלבו אהבת ישראל גדולה, ולכך מרמזות אבני החושן - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על לבו לזיכרון.
השראת שכינה בזכות אהבת ישראל
על הפסוק: "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו" 10 אומרת הגמרא 11 ש"בשכר 'וראך ושמח בלבו' - זכה לחשן המשפט על לבו". אהרן הכהן זכה לחושן המשפט על לבו, מכיוון ששמח בלבו על כך שמשה רבנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. זו היתה מדרגה של אהבת ישראל. על אף שאהרן הכהן היה מבוגר ממשה רבנו, והיה נביא לפני משה רבנו, הוא שמח בלבו שאחיו הצעיר ממנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. ומכיוון שהוא שמח בלבו, זכה אהרן הכהן לחושן המשפט על לבו. היה בו כוח של אהבת ישראל בלבו, ומכוח האהבה שבלב הוא זכה לחושן המשפט על הלב.
זוהי גם הסיבה לכך שלגבי החושן עצמו אנו מוצאים שני פסוקים. מצד אחד כתוב לגבי החושן, כפי שראינו: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 12 , אך מצד שני כתוב בפסוק הבא: "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". יש בכפילות זו רמז להבדל שבין בית ראשון לבית שני. בבית ראשון היה החושן שלם, עם אורים ותומים בתוכו, ואילו בבית שני היו חסרים האורים והתומים שבחושן 13 . בבית המקדש הראשון היה משפט שלם, ואילו בבית המקדש השני היו רק שמות בני ישראל.
מדוע לא שרתה השכינה בבית שני?
לפי הרמב"ן 14 , האורים והתומים היו שמות קודש שגרמו לכהן להגיע ל"מדרגה ממדרגת רוח הקדש - היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול" וכו', ולמדרגה זו היה הכהן הגדול מגיע מכוח אהבת ישראל שהיתה בלבו. כל הזכות של חושן המשפט היתה רק מכוח מידת אהבת ישראל שהיתה אצל הכהן הגדול. ולפי זה מובן, שבבית שני, כשהיה פגם באהבת ישראל, לא שרתה השכינה באורים ותומים, שעל ידה היו שואלים ונענים, אלא נשארו רק האבנים עם השמות. בבית שני אמנם קיימו תורה ומצוות יותר מאשר בבית ראשון, אבל היתה אז ירידה באהבת ישראל, ומדרגתו של אהרן הכהן - שעליו נאמר: "וראך ושמח בלבו" - לא היתה קיימת יותר, לכן לא היו בבית שני אורים ותומים, שכן במקום שאין אהבה יש שנאה, וכשיש שנאה, אין השכינה שורה על האורים והתומים.
כל זכותו של אהרן הכהן באורים והתומים היתה מכוח אהבת ישראל ואהבת הרעים שהיו בלבו, בנוסף לכוח ההנהגה. רק בשעה שכוח זה של אהבת ישראל מתאחד יחד עם כוח ההנהגה, ניתן להגיע למצב שאליו אנו שואפים, להשראת השכינה בעם ישראל כולו.
----------------------
במהדורה ראשונית ובלעדית מתוך הספר 'שיחות מרן הגר"א שפירא למועדי ישראל', בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א (מכת"י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
