'בראשונה' | הרב דניאל קירש | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
יומא

קטגוריה משנית

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת צביה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

דף כב
תרומת המזבח

1. משנה: בראשונה, כל מי שרוצה לתרום את המזבח, תורם. ובזמן שהן מרובין, רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה. ואם היו שניהם שוין, הממונה אומר להם הצביעו. ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, (ונפל) ונשברה רגלו. וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. ארבעה פייסות היו שם, וזה הפייס הראשון.
2. בתחילה חשבו שכהנים לא ירצו לבוא לתרום את המזבח. בסוף ראו שכהנים באו וגם הגיעו לידי סכנה, ולכן קבעו פייס. בגלל הפייס כהנים הפסיקו להגיע. בעקבות כך תיקנו שמי שזוכה בתרומת הדשן יזכה בסידור המערכה ובנתינת שני גזרי העצים על גבי המזבח.
3. למדנו במשנה שמי שקדם בארבע אמות זכה בתרומת המזבח. רב פפא ביאר שמדובר על אותם ארבע אמות שסמוכות למזבח. הסתפק רב פפא אם ארבע האמות כוללות את האמה יסוד ואמה סובב ונשאר בתיקו.
4. הממונה אמר לכהנים הוציאו אצבעותיכם למניין. הסיבה שלא מנה את הכהנים עצמם הוא משום שאסור למנות את ישראל, שנאמר "אשר לא ימד ולא יספר". וכן שאול ספר על ידי דבר אחר.

דף כג
הפייס על תרומת הדשן, האם הוצאת הדשן ותרומת הדשן נחשבים 'עבודה'

1. אסור ליקום וליטור בין בצער הגוף ובין בצער ממון. אולם אם תלמיד חכם רואה שמישהו אחר בא לנקום נקמתו בקיום המשפט ישתוק, ועל זה נאמר שתלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם. אם מבקשים מהתלמיד חכם מחילה הוא מתפייס. (לא הזכרנו הבדל בין צער הגוף לצער ממון, ראה חפץ חיים, באר מים חיים, אות ט בדעת הרמב"ם).
2. כהן חולה שאינו מסוגל להוציא בפייס אצבע אחת התירו לו להוציא שתי אצבעות ומונים לו רק אצבע אחת. כהן שמרמה ומוציא אצבע נוספת אין מונים לו כלל ומלקים אותו.
3. היה מעשה שבעקבות מריבה בריצה לזכות בתרומת המזבח כהן אחד דקר את חברו בלב והרגו. חשבו שזה אקראי בעלמא עד שאחד נפל ונשבר לו הרגל כמסופר במשנה והבינו שחייבים לעשות פייס.
4. נחלקו תנאים אם הוצאת הדשן נחשבת עבודה ובעלי מומים פסולים או שאינה נחשבת עבודה ובעלי מום כשרים.
5. לדעת ריש לקיש כשם שנחלקו אם הוצאת הדשן נחשבת עבודה כך נחלקו אם תרומת הדשן נחשבת עבודה. לדעת רבי יוחנן לכולי עלמא תרומת הדשן נחשבת עבודה. (אם תרומת הדשן אינה נחשבת עבודה בעלי מומים כשרים בה ואינה צריכה אלא שני בגדים מכנסיים וכתונת).

דף כד
שיעור תרומת הדשן, עבודות שזר חייב עליהם מיתה, ענייני הפייס

6. שיעור תרומת הדשן הוא כשיעור קומצו של כהן משום שלומדים ממנחה. (רש"י - זה שיעור מינימלי ואם רצה להוסיף מוסיף).
7. לדעת רב: ארבע עבודות זר חייב עליהם מיתה: א. זריקה. ב. הקטרה. ג. ניסוך המים. ד. ניסוך היין. לוי מוסיף: ה. תרומת הדשן. יש ברייתא שמסייעת לרב ויש ברייתא שמסייעת ללוי.
8. למדו מהפסוקים שזר לא חייב אלא כאשר מתקיימים שני תנאים: א. עבודת מתנה ולא עבודת סילוק. ב. עבודה תמה שאין אחריה עבודה ולא עבודה שיש אחריה עבודה. לוי סבור שבתרומת הדשן זר חייב כי לדעתו מתרבה מהפסוק שמחוץ להיכל חייבים על עבודת סילוק.
9. הדלקת המנורה אינה נחשבת עבודה וזר לא חייב עליה מיתה. (אמנם הצתת הקיסמים שעל המזבח נחשבת עבודה).
10. נחלקו אם חייב זר שסידר שני גזירי עצים על המזבח.יסוד המחלוקת הוא אם סידור שני גזירי העצים נחשבת סוף עבודה או שסידור אברי קרבן התמיד על המזבח נחשבת המשך עבודת סידור המזבח.
11. עשו פייס ארבעה פעמים ביום משום שכבוד מלך הוא להשמיע קול המון עם רב.
12. אותם שנאספו לפייס לדעת רב נחמן לבשו בגדי חול שלא יגזלו בעלי זרועות את העבודה (רבינו אליקים - אבל עכשיו שלובשים בגדי חול לא יבואו לעשות כולי האי לפשוט בגדי חול וללבוש בגדי קודש ולעבוד בחמסנות) , ולדעת רב ששת לבשו בגדי קדש שלא יבואו מי שזכה בפייס לעבוד עבודה בבגדי חול מרוב חביבות העבודה.

דף כה
סדר הקרבת התמיד

1. אביי הוכיח מהברייתא שלשכת הגזית היתה חציה בקודש וחציה בחול, והיו לה שני פתחים, אחד פתוח לקודש ואחד פתוח לחול.
2. משנה: הפייס השני, מי שוחט, מי זורק, ומי מדשן מזבח הפנימי, ומי מדשן את המנורה, ומי מעלה אברים לכבש, הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתיןז, והיין. שלשה עשר כהנים זכו בו. אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע, דרך הילוכו היה קרב.
3. היו מפייסין רק פעם אחת בכל פייס. כלומר מי שיצא בפייס זכה בשחיטה, ומי שימינו זכה ממילא בזריקה וכן הלאה.
4. מי שזכה בזריקה זכה גם לקבל את הדם לפני הזריקה.
5. ארבע שיטות יש בברייתא לסדר הקרבת איברי התמיד: א. בן עזאי - דרך הילוכו. ב. רבי יוסי - דרך הפשטו. ג. רבי עקיבא - דרך ניתוחו. ד. רבי יוסי הגלילי - דרך עילויו (המובחר שבנתחיו קודם).
6. רבא הסביר שתנא קמא שבמשנתנו סבורים כרבי יוסי הגלילי שהולכים לפי מעלת האיברים, אלא שלדעת ת"ק שבמשנה הולכים לפי גודל האבר ולרבי יוסי הגלילי לפי מעלת השומן שבבשר.
7. לכל הדעות למדו מהפסוק שהראש קודם לכל האברים. צירפו את הרגל לראש משום שיש בראש הרבה עצמות. נתנו את הפדר על בית השחיטה שהוא דרך כבוד משום שבית השחיטה מלוכלך בדם.

דף כו
הפייס השלישי והרביעי, מספר הכהנים שעסקו בקרבנות

1. משנה: הפייס השלישי חדשים לקטרת באו והפיסו והרביעי חדשים עם ישנים מי מעלה אברים מן הכבש למזבח.
2. הסיבה שלא היו מניחין לכהן לשנות בקטרת היא מפני שהיא מעשרת שנאמר "ישימו קטרה באפך...ברך ה' חילו".
3. אמר רבי יוחנן אין מפייסין על תמיד של בין הערביים אלא כהן שזכה בתמיד בשחרית הוא זוכה באותה עבודה בתמיד של בין הערביים.
4. לדעת התנא של המשנה היה פייס נוסף (הפייס הרביעי) מי מעלה אברים מהכבש למזבח משום שרצו שעוד כהנים יתעסקו בעבודה שנאמר "ברב עם הדרת מלך". אולם לדעת רבי אליעזר בן יעקב אותם כהנים שהעלו את האברים למחצית הכבש הם מעלים את האברים למזבח אחר כך משום שאין זה דרך ארץ שייראה כאילו הדבר הוא טירחה לכהן להעלות את האברים למזבח עד שהוא נזקק לכהן אחר שיחליפו.
5. משנה: תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יותר כיצד עצמו בט' בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי כאן עשרה בין הערבים באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים בשבת באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים.
6. ניסוך המים בחג הסוכות הוא רק בתמיד של שחר, ולא בתמיד של בין הערביים. (כך גם מוכח מהמשנה שאם היה ניסוך המים בין הערביים אז היה ניתן להגיע לשלשה עשר כהנים בכל בין הערביים של סוכות אפילו בחול).
7. משנה: איל קרב באחד עשר הבשר בחמשה הקרביים והסולת והיין בשנים שנים פר קרב בעשרים וארבעה הראש והרגל הראש באחד והרגל בשנים העוקץ והרגל העוקץ בשנים והרגל בשנים החזה והגרה החזה באחד והגרה בשלשה שתי ידים בשנים ושתי דפנות בשנים הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה בד"א בקרבנות ציבור אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוין.
8. כוונת המשנה ש"הפשטן וניתוחן של אלו ואלו שוין" היא ששניהם כשרים בזר. בגמרא למדו זאת מהפסוקים.

דף כז
איזה עבודות כשרות בזר, על מה מפייסים

1. למדו מהפסוקים איזה עבודות כשרות בזר ואיזה צריכות כהונה: הכלל הוא שמקבלה ואילך מצוות כהונה. לכן שחיטה והולכת עצים למזבח כשרות בזר. הולכת אברים לכבש צריכה כהונה. נתינת אש על המזבח צריכה כהונה אף שהיא אינה עבודה שמעכבת את הכפרה. הפשט וניתוח לא צריכה כהונה אף שהיא לאחר קבלה.
2. סידור עצי המערכה כשרה בזר. הטעם הוא שעבודה זאת אינה עבודה חשובה כל כך

יומא

הרב דניאל קירש

הרב דניאל קירש ר"מ בישיבת ההסדר שבי שומרון. רב צבאי במילואים מחבר ספר 'באר הדיינים' על הלכות דיינים.

נושאים נוספים
אדם אינו בעלים על הצל שלו.
תמוז תשפ
האבילות על החורבן
מה קרה לבית המקדש של הילדים?
תמוז תשפ
נושאים שונים
'אלו ואלו דברי אלקים חיים'
כ"ג טבת תשפ"ה
סיפורים נוספים
הליכה בשמיים בין מגדלי התאומים
כ"ו טבת תשפ"א

יומא

יומא
'בא לו כהן גדול'
פרק שביעי
הרב דניאל קירש | חשוון תשפ"ב
43 דק'
יומא
ספק ספיקא 2
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | ז' חשוון תשע"ח
21 דק'
יומא
יומא - דף ס"ד
לימוד דף יומי
הרב אשר חזיזה | י' שבט תשע"ד
יומא
'יום הכיפורים'
פרק שמיני
הרב דניאל קירש | חשוון תשפ"ב

יומא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו