ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
הגשמת הא-ל גם מחייבת לפצל את האמונה לאלים רבים, שכן בעולם הגשמי מתגלים כוחות רבים שכדי לייצגם צריכים ליצור אלילים רבים. מדרך הטבע אלילים אלה מתחרים ונלחמים זה בזה, כדרך שאיתני הטבע, בעלי החיים ועמים שונים נלחמים זה בזה. כהמשך לכך מתבססת בקרב האדם התפיסה שהמלחמה והתחרות היא טבעו של העולם, וכל מי שיכול צריך לגבור על שאר האנשים ולשעבדם.
כך יצא שבכל הסיפורים על האלילים, אלים חזקים רצחו את הוריהם ומשלו במקומם, וכששלטו ניצלו את כוחם כדי לנאוף ולגזול מהחלשים מהם. לדוגמה, זאוס האל היווני החזק הצליח להערים על אביו שלא הכירו, ובמסגרת מלחמה גדולה בין האלילים גבר על אביו, חתך אותו לאלף חתיכות והתמנה לשליטם העליון של האלים. באופיו היה זאוס תאוותן, שתיין, רודף אלילות ונשים, חם מזג וכעסן, וכאשר הקריבו לו קורבנות הוא נטה להתפייס. סיפורים אלו שיקפו לבני האדם באופן עמוק את המתרחש בטבע. וכאשר כך נוהגים האלילים, מובן שגם בני האדם שמאמינים בהם ילכו בדרכם.
ההפרדה בין הכוח למוסר
לפי אמונת הייחוד, היא אמונת ישראל, א-לוהים הוא מקור הטוב והצדק, והכוחות השונים נועדו לשרת את הטוב והצדק. ואף תכליתו של האדם שנברא בצלם א-לוהים ללכת בדרכי ה', לעשות צדקה ומשפט ולהוסיף ברכה לעולם. לכן המאמין בה' רוצה שבני האדם ישתפו פעולה ביניהם, ויאהבו ויעזרו איש לרעהו, ולא ירמו זה את זה, ולא ינצל אדם את מצוקת חברו כדי לעשוק את שכרו או לקחת ממנו ריבית, ובכך תתווסף רווחה ושפע לחברה והטוב הכללי בעולם ירבה.

רביבים (810)
הרב אליעזר מלמד
661 - מענה לטענות בעניין היחס לרפורמים
662 - האמונה, האלילות ודור המבול
663 - מסירות נפש על דברי תורה
טען עוד
חטאי דור המבול
לאחר גירוש אדם הראשון מגן עדן, בהתגוששות שבין אמונת האמת לעבודה הזרה, ידם של הרשעים גברה. במקום לעסוק ביישוב העולם ובתיקונו, בחסות האמונה באלילים נהגו הרשעים כמו האלילים - רצחו, נאפו וגזלו ככל יכולתם. כך הלכה האנושות והתדרדרה, וכשמלאה הארץ חמס בעבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים וגזל נחתם דינם להימחות מעל פני האדמה במבול (בראשית רבה לא, א-ו).
נאמר: "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם. ויראו בני הא-לוהים את בנות האדם כי טובות הנה וייקחו להם נשים מכל אשר בחרו... וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם" (בראשית ו, א-יא).
אמרו חכמים (בראשית רבה כו, ה): "וייקחו להם נשים" אלו נשים נשואות שלקחו בכוח, "מכל אשר בחרו" – "זה זכר ובהמה". ומי היו בני הא-לוהים? יש אומרים בני השופטים והשרים. ויש אומרים מלאכים ממש (מדרש אגדה), והיה בכך ביטוי לאמונתם האלילית, לפיה בני האלים הגדולים הזדווגו עם בנות האדם וכך נוצרו חצאי אלילים והם היו המלכים והשליטים הגיבורים. בכל אופן, לא מדובר בנישואין של אהבה ונאמנות אלא באונס של בעלי הכוח שחטפו נשים כתאוות ליבם, כפי התפיסה האלילית.
"ותישחת הארץ לפני הא-לוהים ותימלא הארץ חמס". אמרו חכמים: "בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערווה ועבודה זרה" (סנהדרין נז, א).
משמעות עונש המבול
בעקבות חטאי דור המבול אמר ה': "הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמיים כל אשר בארץ יגווע".
בעלי הכוח והשררה, שראו את עצמם כבני אלים, חשבו שאין קץ לכוחם שנשען על איתני הטבע והאלילים, ובלא לעבוד ולהוסיף ברכה יוכלו תמיד לנצל את כל הטוב שבעולם ולחמוס מהחלשים את כל אשר גידלו ויצרו. בא המבול ולימד אותם שיש קץ לטבע וכוחו של האדם מוגבל, ובידי ה' הכוח ליטול ממנו את החיים והטוב. ואף החלשים והמסכנים נספו במבול, מפני שגם הם האמינו באותה תפיסה אלילית, ואם היו מסוגלים גם הם היו נוהגים כמו בעלי הכוח והשררה שמילאו את הארץ חמס.
נח - דרך ארץ מתוך אמונה
רק נח היה צדיק תמים בדורותיו. היו לו כוח ורכוש אבל הוא בחר להאמין בא-לוהים אמת ועמד כנגד הרשעים, לא גנב וחמס אלא עסק ביישובו של עולם. אמרו חכמים שהוא המציא את המחרשה, שבעזרתה יכלו בני האדם להוציא מהאדמה בעבודתם יבול רב ומבורך, במקום לחמוס אחרים או להשתמש בכוחות מאגיים שמאלצים את הטבע להוציא את פירותיו ובתוך כך משחיתים את כוחותיו.
לכן ציווה א-לוהים לנח שלא השחית אלא הוסיף טובה וברכה לעשות תיבה שעל ידה יינצל הוא וכל החי עמו.
לקחי המבול
לאחר המבול, כשיצא נח מהתיבה, בנה מזבח והקריב עליו מהבהמות והעופות הטהורים שהציל. בקורבנות אלה היה גילוי חדש של אמונת אמת, ובזכותה הקים ה' ברית עם נח ובניו, שיותר לא יביא מבול לעולם. שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי. עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח, כא-כב).
החל מתקופת נח האנושות הבינה שיש חוקים שהם מעל האדם וכוחות הטבע, והאדם צריך לציית להם. בעקבות הבנה זו כרת ה' ברית עם נח ובניו, שמעתה לא ישנה את חוקי הטבע ויחריב את העולם.
חוקים אלה במצב הטוב הם שבע המצוות שנתן ה' לבני נח, ובמצב הפחות טוב הם חוקים שהאדם קבע כדוגמת חוקי חמורבי, שאומנם אינם חותרים לצדק ומוסר אבל לכל הפחות קובעים שיש חוקים שמחייבים את כולם. כלומר, לפני המבול בני האלים חשבו שבעלי הכוח הם מעל החוק, ולכן אלה שתחתיהם צריכים לציית לחוקיהם אבל להם עצמם מותר לאנוס ולחמוס כאוות נפשם, כי הם מקור החוק. לשקר הזה המבול שם קץ. לאחר המבול האנושות הבינה שיש חוקים והם הכרחיים לקיום האדם.
ואומנם היצר הרע עלול לגרום לאנשים להשחית את דרכם ולעבור על החוקים או לחשוב שהם מעליהם, אולם העמדה שהתבססה היא שהאתגר המונח לפני האדם הוא להתגבר על היצרים המובילים לכך, בדרך של דיכוי היצר או תיקונו.
ריח הניחוח של מסירות הנפש
אמרו חכמים שבקורבן שהקריב נח היה טמון סוד עמוק. "'וירח ה' את ריח הניחוח' - הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש... ריח של חנניה מישאל ועזריה עולה מכבשן האש... ריח דורו של שמד" (בראשית רבה לד, ט). כלומר, בקורבן שהביא נח הייתה טמונה נכונותו למסור את נפשו על אמונת הייחוד, שהתגלתה לימים בימי משבר אצל בחירי צאצאיו שהמשיכו בדרכו ועמדו בפרץ והצילו במסירות נפשם את העולם. ראשון היה אברהם אבינו שהעדיף ליפול לכבשן האש ולא להיכנע לשקר ולרשע שבעבודת האלילים, וזכה להיות האב הראשון של עם ישראל. לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים נדמה היה שהעולם כולו נכנע לכוחו הגדול של נבוכדנצר ומשתחווה לפסלו, אולם חנניה מישאל ועזריה מסרו את נפשם ונפלו לכבשן האש, ובזכות אמונתם זכו ישראל וחזרו לארץ כדי לבנות את בית המקדש השני. וכך לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר הרומאים רצו לבטל את ישראל מאמונתם ולבוללם בעמים, בזכות מוסרי הנפש בדור השמד עם ישראל המשיך בדרכו הקשה להחזיק באמונת אבותיו ובתורתו עד שנזכה לגאולה שלמה.
העמידה נגד עובדי עבודה זרה דורשת מסירות נפש, מפני שלכאורה נראה שבזכות אמונתם האלילית רצחו, נאפו וחמסו - והצליחו. אנשי האמת והאמונה צריכים לכפור בהצלחתם ובאמונתם האלילית, מפני שהיא מבוססת על רשע ושקר ומשאירה אחריה המוני אנשים אומללים שעל גוום המוכה נבנו ארמונות הרשע, ולהיות מוכנים למסור את נפשם על האמונה בה' א-לוהים, שהוא אבי היתומים ודיין האלמנות, והוא סופר את דמעותיהם של כל הסובלים והנאנקים ויסייע ביד ההולכים בדרכיו לתקן עולם במלכות ש-די.
ריח הניחוח שעלה מקורבנו של נח ביטא את עומק נכונותו של נח למסור את נפשו על אמונת האמת, ועלה מצאצאיו הצדיקים הגיבורים שממשיכים בדרכו וברגעי משבר מוכנים למסור נפשם על אמונת האמת כדי להמשיך בסולם העולה אל תיקון העולם עד גאולתו כדבר ה'. בזכותם כרת ה' ברית עם האנושות, שלא יחריב עוד את העולם.
מתוך העיתון בשבע

אנחנו קודש למענך

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.










