ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
בסוף פרשת לך לך, פרק י"ז ג-כז, נמצאת הפרשיה הראשונה.
הפרשיה השנייה מתחילה בשני הפסוקים הראשונים של פרק י"ז, והמשכה בפרשת וירא, פרק י"ח א-טו.
לכל פרשיה סימן היכר מובהק והוא שם השם המופיע בה.
בפרשיה הראשונה מופיע אך ורק שם אלקים (עיינו י"ז ג, ז, ח, ט, טו, יח, יט, כב, כג).
לעומת זה בפרשיה השניה מופיע אך ורק שם הויה (עיינו י"ז א, י"ח א,יג, יד).
גם הבשורה מנוסחת בשתי דרכים: בפרשיה הראשונה – "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן" (י"ז יט). הדגש הוא כי לאברהם יהיה בן. בפרשיה השניה הניסוח הוא שונה: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו" (י"ח י). הבשורה היא כי לשרה יהיה בן, בעולם המעשה, זה כמובן מתרחש יחד.
הבדל נוסף מתגלה בעיון בניסוח העיתוי של קיום ההבטחה. בפרשיה הראשונה: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (י"ז כא). הברית מוזכרת במפורש, והזמן הוא בשנה הבאה (שנה הוא מושג שקשור לחיי האיש ולא האישה). בפרשיה השנייה: "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (י"ח י). הדגש הוא על כָּעֵת חַיָּה. עֵת הוא זמן שאיננו קשור דווקא לשנים, חַיָּה הוא ביטוי שמשמעותו יולדת או מילדת, והוא קשור לשמה של האישה המופיע בסיפור הבריאה השני: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (ג' כ). חַוָּה = חַיָּה, שמה של אשת אדם רומז לזכות הנפלאה של האישה הנושאת ברחמה (ברחמים) את העובר ומבטיחה את המשך החיים (רחם והריון הם מושגים השייכים אך ורק לעולם הנשי).
ברית המילה, מצווה הקשורה בטבורה למידת הדין, מופיעה רק בפרשיה הראשונה (י"ז י-יד, כג-כז), היא כמובן שייכת רק באיש.
גם בפרשיה העוסקת בלידת יצחק ומסכמת את שתי הפרשיות, מופיעות שתי הבחינות, תוך הקפדה על השימוש בהתאמה, בשם השם המתאים: "וַיקֹוָק פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְקֹוָק לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים". שוב, כמובן שבפועל בעולם המעשה, מדובר על התרחשות אחת בלבד.
נוסיף במאמר מוסגר כי גם בסיכום פרשיית הבריאה הראשונה, יש הקפדה שכזו, וז"ל הכתוב: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקים עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: (ה' א – ב). כל הביטויים המודגשים מופיעים אך ורק בפרשיית הבריאה הראשונה, כמובן שהבולט שבהם הוא שם אֱלֹקים. גם בנושא זה ברור שבפועל הייתה רק בריאה-יצירה- עשיה אחת.
נוכל להסיק את המסקנה הבאה ולסכם. הקב"ה ברא את העולם ומנהיגו במידת הדין ובמידת הרחמים שהצטרפה אל מידת הדין. אברהם ושרה זכו לבן שימשיך את דרכם. הבשורה הגיעה אליהם גם בהתגלות במידת הדין –כמתואר בפרשיה הראשונה בה מופיע רק שם אֱלֹקים, וגם במידת הרחמים – כמתואר בפרשיה השניה, בה מתגלה רק שם הויה.
אין זה פלא כי דווקא בפרשיה הראשונה הדגש הוא על אברהם שרק הוא קשור למצוות ברית המילה. הדגש בפרשיה השניה הוא על שרה, שרחמה יבוא לידי ביטוי מעשי עם הריונה, ולכן מתגלה בה רק שם הויה המבטא את מידת הרחמים.
המסקנה המעשית מדברינו היא שכאשר אנו רוצים ומבקשים לעורר את מידת הרחמים, כגון בתפילה על החולים, אנו נזכיר בדווקא את שם האם.
הבה נתפלל כי מידת הרחמים תגבר על מידת הדין, והקב"ה ברחמיו העצומים ימשיך, ביתר עוז, את תהליך גאולתנו ופדות נפשנו, יאמר סוף למגפה, שהרי רחמיו על כל מעשיו.
הגברת מידת הרחמים תלויה גם בנו, ככל שיהודי נוהג עם חברו במידת הרחמים, כך נוהג עמו גם בורא עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
