ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אבל אין ספק שהכח הפוליטי הדומיננטי נמסר בפועל כעת לאלו המכחישים קדושת א"י וגם אינם מאמינים בגאולת ישראל. ואם רובו של עם ישראל היה אדיש לגורל א"י, וגם אדיש לסבלם הטראגי של עשרת אלפים המגורשים בעבר, (וממילא אטומים מלחשוב על סבל הצפוי ח"ו לעוד מאה אלף יושבי יו"ש). כיצד נמשיך אנו בתנופה ליישב את השוממות ולהרחיב את גבולותינו? ושמא צריכים אנו לחדול מהחזון הנשגב ולהיות יותר פראגמטיים [מעשיים]? שמא כל הרעיון של "אתחלתא דגאולה" היה טעות, "תמימות" יתרה? נשיב על הדברים הנ"ל. הבה נביט בהיסטוריה של עם ישראל. פעמים רבות היינו בשפל המדריגה, גם בעניני החומר וגם בעניני הרוח. ואעפ"כ, מפני רצון ה' להביא גאולה לעולם נושענו גם בלי זכויות מצדנו. (עיין יחזקאל לו, כ-כב, וברד"ק שם).
א. בהיות אבותינו בשעבוד מצרים, ומשה בישר להם על יציאתם ממצרים, שמונים אחוז מהעם סירבו לצאת (רש"י על שמות י, כב). ורק "וחמושים" (חמישית העם) יצאו ממצרים (רש"י על שמות יג, יח). וגם מבחינה רוחנית, ענו היהודים למשה רבינו "היאך אנו נגאלים? וכל מצרים מטונפת מעבודה זרה שלנו. אמר להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בע"ז שלכם, אלא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות" (מדרש שה"ש, פ"ב פסוק "מדלג על ההרים"). הרי שהעם הפך עורף לגאולה, אלא הקב"ה עשה למען הבטחתו.
ב. וכן בנס פורים היהודים היו מחוסרי עצה נגד גזירת המן, גם מחוסרי תקוה. הרי לא היה ידוע מראש על נידודי שינה של אחשורוש, ועל ההכרזה בו ביום של "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". ולא יכלו לדעת מראש שייהפך לבו של אחשורוש כשישמע ההודעה המפתיעה מפי חרבונה "הנה העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר טוב על המלך" (ז, ט). מי היה יכול להעלות על הדעת "צירוף מקרים" כזה שבאותו היום שהמלך הטה חסד למרדכי, יודיעו לו על מזימת המן לתלותו. וכאשר סולק המן מהזירה, ממילא לא היה מי שיתנגד לבקשתה של אסתר לבטל את הגזירה נגד היהודים. והיהודים שבאותו דור היו מתבוללים בעמים, כמפורש בפרטים בנחמיה (פרק יג). "וישֵנים מן המצוות" (מגילה דף יג ע"ב). ואעפ"כ במהירות נפלאה התהפך הכל לטובה.
ג. וכן בימי עזרא, "גדוליהם וטוביהם" הזניחו רעיון שיבת ציון והעדיפו להשאר בבבל ("כוזרי", מאמר ב, פסקא כ"ד). ובאו רק הפסולים (קידושין דף ע' ע"א). וגם מתוך מליוני היהודים, עלו ארצה רק כארבעים אלף יהודים בלבד! וכן רבו הבוגדים כמו סנבלט שהפריעו לבנין חומות ירושלים והיו מלשינים לאומות העולם (כמו כמה קבוצות שיש בישראל היום), ורבו מנהיגי דת שקריים כמו נועדיה הנביאה (נחמיה ו, יד) המבלבלים דעת העם (כמו שנמצא קצת בעידננו). ואעפ"כ הקב"ה הביא את הישועה, בלי שהעם היה ראוי לכך. הבית השני נבנה. ותרבות ישראל שגשגה עד שיצא לנו סדר משנה ופיתוחה.
ד. בימי החשמונאים, התרבו המתיוונים. בני ישראל הושפעו מהתרבות הזרה ורק קומץ בלבד עמד בחירוף נפש נגד פורעי דת וגזירותים נגד קיום התורה. והקב"ה הפך את המצב, ממפלה להצלה, בלי שהעם היה ראוי לכך. במהירות נפלאה התהפך הכל לטובה.
הבה ונתבונן בלימוד שהרב אברהם יצחק קוק מלמדנו. בזמנו (שנת תרצ"א, 1931) החליטו האנגלים לאסור מכירת קרקעות ליהודים, כדי לצמצם את העלייה. נזקקו הרוכשים לרשום כל קניית קרקע על שמו של מוסלמי סימפטי שירשה להם לגור על אדמה שנרשם בשמו. האם הרב קוק התייאש? לא כן הוא. כך פרסם כרוז (שההדרנו ב"אוצרות הראי"ה", מהד' שנת תשס"ב, ח"ב עמ' 462) וזו לשונו:
"... חובה קדושה מוטלת עלינו לתמוך בימין צדק בעבודה הגדולה של גאולת אדמת ארצנו הקדושה. ואם צרים ואויבים סביב שתו לנו [ביטוי ע"פ תהלים ג, ז]; התשובה שאנו צריכים להשיב על זה היא שקידה גדולה על גאולת הארץ. לא נניח את אדמת הקודש בשוממותה". ובהמשך דבריו כותב: "ועל כן, בתור תשובה על היד השלוחה בזדון נגד גאולת ארצנו הקדושה ושיבת בניה לתוכה, תהיה נא תשובתכם: עבודה כפולה, מרץ כפול, ונדבת לב ויד רחבה לגאולת ארץ ישראל וכו'. וימין ה' רוממה תהיה לעשות חיל לעם הקדוש על אדמת קודשו". עכ"ל.
זאת אומרת לא נרפה מהשתדלויותינו להרחיב גבולות הארץ. סימני הגאולה יש בידינו באופן וַדָאִי. הרי א"י נותנת פירותיה ביד ברוכה (סנהדרין צח ע"א) ויש כבר למעלה מששים רבוא יהודים בארצנו ("עין איה", ח"ב דף 372, ע"פ "קול התור", עמ' 139). אם כן למרות כל המורדים בה' (עיין במדבר יד, ט) בטוח הוא שהקב"ה ישלים דברו. "יבש חציר נבל ציץ, ודבר אלוהינו יקום לעולם" (ישעיה מ, ח. עיי"ש פי' "דעת מקרא").
ואם אמנם חלק מהמפלגות הדתיות עומדות במרחק ממצות יישוב א"י, ואף משתתפות עם מהרסינו ומחריבינו, וגם יד חלק מהרבנים במעל, נחזור לדברי עידוד של מרן הראי"ה. הרידב"ז איים עליו בזמנו (בשנת תרע"ג, 1913) שאם ימשיך הרב בהיתר הפקעת שביעית, הרבנים יכריזו חרם על תוצרת הארץ, ויקלקלו בכך את פרנסת החקלאים. ענה הראי"ה בגבורה טיפוסית, באמונה צרופה (וראוי לנו ללמוד ממנו) וזו לשונו:
"ומה שכתב שכל האדמורי"ם וכל הרבנים יאסרו את היין, באמת אין האחריות של גרם היזק שאחרים רוצים לגרום, מוטל עלי. הקב"ה שמר עד כה את היישוב מכף כל אויביו, בין מישראל בין מאומות העולם, ואנחנו רואים שמעשה שמים יש כאן, בהשגחה נפלאה, בניסי ניסים מסותרים במכסה הנהגה טבעית. ובודאי כל מה שיתגלגל יהיה לטובה ולהצלחת היישוב הקדוש, ולהרמת קרן ישראל בארצנו הקדושה, בעזרת ה'. ("אגרות הראי"ה", ח"ב עמ' קצ"ז).
עוד עיין ב"אוצרות הראי"ה" (ח"ב עמ' 465-466) דברי מרן בכרוז אחר אודות הבגידה של הממשלה הבריטית. ובתוך דבריו מעודד:
"אמנם יש אשר ענני ההוה המקדירים את שמש הנצח וכו'. אבל המאפל הזה אשר אמנם גורם לנו הרבה צרות, אך ענן עובר הוא על פני שמש צִדְקָה וכו'. כי רק יד קדוש ישראל, אלוהי כל הארץ, שדְבָרו נאמן וקיים לעד, היא אשר נתנה לנו את אדמת הקודש לירושת עולם, למען נהיה עליה לאור גוים ולישועת אפסי ארץ". ומסיים דברו: "אחיכם הנאמן, המלא עז בטחון בישועת ה' הקרובה על עם קדשו וחבל נחלתו".
בעקבות מורנו נלך. נאמין בצדקת דרכנו. נאמין במושיענו. "טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים". הקב"ה הבטיח לנו "אהיה כטל לישראל" (הושע יד, ו). מה ההבדל בין גשם לטל? לפני גשם ישנם סימנים הניכרים (עננים, רוחות וכיו"ב). אבל לפני הופעת טל אין שום סימן גלוי. כך ה' יגאל את ישראל ללא סימנים בולטים הקודמים לתופעה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה באנו לעולם הזה?
הנאה ממעשה שבת
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
סודו החינוכי של חודש שבט
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
