ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לאחר מכן, הלך רבי נחמיה לישון בחדר מיוחד, והנה הוא שומע את רבי פנחס מנחם מתהלך בחדר הסמוך במשך מספר שעות, ומתפלל באריכות ואומר:
'ריבונו של עולם, יהי רצון שיעלה יפה ה'קוגל' (פשטידה) של שבת קודש ויהיה טוב, כי יש לי אורח יקר מאוד על שבת קודש'.
והוסיף והתפלל: 'ריבונו של עולם, כשהשבת נכנסת, שתיכנס קדושת השבת בגופי ובביתי ובמאכלים של שבת, שיהיה בהם, במאכלים, טעם של קדושת השבת'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 177).
בסיפור זה יש לימוד גדול וחשוב על נושא התפילה האישית, שאדם מתפלל על עניינים שיש בהם צורך. פעמים רבות, אנשים מתלבטים על מה ראוי להתפלל. רבים חושבים, שלא ראוי 'להטריד', כביכול', את ה' בעניינים פעוטים של צרכי היום – יום, ויש להתפלל רק על עניינים רוחניים גבוהים ונעלים או על עניינים גשמיים קריטיים ומהותיים כסכנת חיים וכדומה.
ואכן, יש שני צדדים להתלבטות זו. מחד – במבט פשטני, ראוי לאדם להיות אדם גדול ונעלה, המוטרד רק מעניינים רוחניים, ולא להיות שקוע בהבלי העולם הזה ובקטנות היום – יום.
מאידך – בפועל, אנו חיים בעולם הזה, וגם לאיש הרוחני והנעלה, יש בפועל גם טרדות קטנות מעשיות. מי שלא מתפלל על העניינים הפעוטים, הרי אינו מחובר לה' בפרטים אלו, ונמצא שאין הוא מחובר לה' בכל תחומי חייו. יתר על כן, לעיתים, התפיסה שאין להתפלל על עניינים פעוטים, גורמת לכך שהאדם לא מתפלל באמת על מה שמטריד אותו, והוא 'עובד' על עצמו ומתפלל על עניינים שכרגע לא מטרידים אותו, ונמצא שאינו מתפלל באמת ממעמקי לבבו.
דומה, שבסיפור שפתחנו יש דרך מאוזנת, הכוללת את שני הצדדים. בתחילה הצדיק מתפלל על העניין הפעוט, שהאוכל של שבת יהיה מוצלח וטעים, כי באמת צריך להתפלל גם על הפרטים הקטנים הנוגעים לחיים, וכך קשורים לה' בכל עניין. ואחר כך, הוא מוסיף את הרובד השני, הרוחני והנעלה, שכל המאכלים וענייני החומר הם סולם שאנו מטפסים בו ומתחברים על ידו לקדושה הרוחנית של שבת קודש.
ואכן, מצאנו בפרשת ויצא ובמדרש את שני הרבדים הללו. לאחר שיעקב מתעורר משנתו, בה זכה למראות אלוקיים, עד כדי כך שהוא מתמלא יראה וחש שהמקום הוא בית אלוקים, היינו מצפה שהוא יתפלל אך ורק על עניינים רוחניים ונעלים. והנה, למרבה ההפתעה, יעקב מתפלל קודם כל על צרכי היום – יום המינימאליים ביותר - לחם לאכול, בגד ללבוש ושמירה בדרך. רק אחרי התפילה על המינימום ההכרחי, הוא מוסיף את הרובד השני והגבוה – " והיה ה' לי לאלוקים וכו'". כך הרובד השני משלים את הראשון, וגורם לכך שאנו נותרים עם שאיפות רוחניות נעלות, ולא שוקעים רק אל הרובד החומרי הגס.
ואותם שני רבדים מופיעים גם במדרש רבה על ויצא (פרשה ע אות ה)- "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. עקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר, אמר לו: הרי כל שבחו של גר, שנאמר - אוהב גר לתת לו לחם ושמלה. אמר לו: וכי קלה היא בעיניך, דבר שנתחבט עליו אותו זקן, שנאמר: ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובא זה והושיטו לו בקנה".
כלומר, עקילס התפלא על כך שנותנים לגר רק את צרכי החיים ההכרחיים. ובפשטות הוקשה גם בעיניו, שהגר בא להידבק בישראל בשביל עניינים רוחניים נעלים, ולא רק להסתפק ברובד החומרי הנמוך. ועל כך ענה רבי אליעזר שזה דבר גדול. אך עקיל ס לא הסתפק בכך, ונכנס לרבי יהושע לקבל תשובה נוספת.
ממשיך המדרש – "נכנס אצל רבי יהושע ... התחיל מפייסו בדברים, לחם, זו תורה דכתיב (משלי ט) לכו לחמו בלחמי, שמלה, זו טלית, זכה אדם לתורה זכה לטלית... אמרו אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו ...". כלומר, רבי יהושע ענה לו שיש כאן גם את הרובד הרוחני הנוסף.
ואכן, רבי נחמן מברסלב, מדבר על החשיבות הגדולה בתפילה על כל עניין קטן יחד עם זאת שעיקר התפילה היא על ענייני עבודת ה'. וכך כותב (השתפכות הנפש אות לו): "על כל דבר צריכין להתפלל, היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד, יתפלל לה' יתברך, שיתן לו בגד ללבוש... דבר גדול ודבר קטן, על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד לה' יתברך על כל מה שיחסר לו. אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו על עבודת ה' יתברך להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן גם על זה צריכים להתפלל....
ופעם אחת אמר לתלמידו רבי נתן, על דבר קטן ופחות מאוד, שהיה קצת מוכרח לו, התפללת על זה לה' יתברך? ועמד משתומם, כי היה הדבר לפלא בעיניו להתפלל לה' יתברך על דבר פחות כזה...
ענה ואמר לו בלשון תימה: אין זה כבודך , שתתפלל לה' על דבר קטן כזה? והכלל, שעל כל הדברים שבעולם צריכים להתפלל להשם יתברך".
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
