ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לאחר מכן, הלך רבי נחמיה לישון בחדר מיוחד, והנה הוא שומע את רבי פנחס מנחם מתהלך בחדר הסמוך במשך מספר שעות, ומתפלל באריכות ואומר:
'ריבונו של עולם, יהי רצון שיעלה יפה ה'קוגל' (פשטידה) של שבת קודש ויהיה טוב, כי יש לי אורח יקר מאוד על שבת קודש'.
והוסיף והתפלל: 'ריבונו של עולם, כשהשבת נכנסת, שתיכנס קדושת השבת בגופי ובביתי ובמאכלים של שבת, שיהיה בהם, במאכלים, טעם של קדושת השבת'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 177).
בסיפור זה יש לימוד גדול וחשוב על נושא התפילה האישית, שאדם מתפלל על עניינים שיש בהם צורך. פעמים רבות, אנשים מתלבטים על מה ראוי להתפלל. רבים חושבים, שלא ראוי 'להטריד', כביכול', את ה' בעניינים פעוטים של צרכי היום – יום, ויש להתפלל רק על עניינים רוחניים גבוהים ונעלים או על עניינים גשמיים קריטיים ומהותיים כסכנת חיים וכדומה.
ואכן, יש שני צדדים להתלבטות זו. מחד – במבט פשטני, ראוי לאדם להיות אדם גדול ונעלה, המוטרד רק מעניינים רוחניים, ולא להיות שקוע בהבלי העולם הזה ובקטנות היום – יום.
מאידך – בפועל, אנו חיים בעולם הזה, וגם לאיש הרוחני והנעלה, יש בפועל גם טרדות קטנות מעשיות. מי שלא מתפלל על העניינים הפעוטים, הרי אינו מחובר לה' בפרטים אלו, ונמצא שאין הוא מחובר לה' בכל תחומי חייו. יתר על כן, לעיתים, התפיסה שאין להתפלל על עניינים פעוטים, גורמת לכך שהאדם לא מתפלל באמת על מה שמטריד אותו, והוא 'עובד' על עצמו ומתפלל על עניינים שכרגע לא מטרידים אותו, ונמצא שאינו מתפלל באמת ממעמקי לבבו.
דומה, שבסיפור שפתחנו יש דרך מאוזנת, הכוללת את שני הצדדים. בתחילה הצדיק מתפלל על העניין הפעוט, שהאוכל של שבת יהיה מוצלח וטעים, כי באמת צריך להתפלל גם על הפרטים הקטנים הנוגעים לחיים, וכך קשורים לה' בכל עניין. ואחר כך, הוא מוסיף את הרובד השני, הרוחני והנעלה, שכל המאכלים וענייני החומר הם סולם שאנו מטפסים בו ומתחברים על ידו לקדושה הרוחנית של שבת קודש.
ואכן, מצאנו בפרשת ויצא ובמדרש את שני הרבדים הללו. לאחר שיעקב מתעורר משנתו, בה זכה למראות אלוקיים, עד כדי כך שהוא מתמלא יראה וחש שהמקום הוא בית אלוקים, היינו מצפה שהוא יתפלל אך ורק על עניינים רוחניים ונעלים. והנה, למרבה ההפתעה, יעקב מתפלל קודם כל על צרכי היום – יום המינימאליים ביותר - לחם לאכול, בגד ללבוש ושמירה בדרך. רק אחרי התפילה על המינימום ההכרחי, הוא מוסיף את הרובד השני והגבוה – " והיה ה' לי לאלוקים וכו'". כך הרובד השני משלים את הראשון, וגורם לכך שאנו נותרים עם שאיפות רוחניות נעלות, ולא שוקעים רק אל הרובד החומרי הגס.
ואותם שני רבדים מופיעים גם במדרש רבה על ויצא (פרשה ע אות ה)- "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. עקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר, אמר לו: הרי כל שבחו של גר, שנאמר - אוהב גר לתת לו לחם ושמלה. אמר לו: וכי קלה היא בעיניך, דבר שנתחבט עליו אותו זקן, שנאמר: ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובא זה והושיטו לו בקנה".
כלומר, עקילס התפלא על כך שנותנים לגר רק את צרכי החיים ההכרחיים. ובפשטות הוקשה גם בעיניו, שהגר בא להידבק בישראל בשביל עניינים רוחניים נעלים, ולא רק להסתפק ברובד החומרי הנמוך. ועל כך ענה רבי אליעזר שזה דבר גדול. אך עקיל ס לא הסתפק בכך, ונכנס לרבי יהושע לקבל תשובה נוספת.
ממשיך המדרש – "נכנס אצל רבי יהושע ... התחיל מפייסו בדברים, לחם, זו תורה דכתיב (משלי ט) לכו לחמו בלחמי, שמלה, זו טלית, זכה אדם לתורה זכה לטלית... אמרו אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו ...". כלומר, רבי יהושע ענה לו שיש כאן גם את הרובד הרוחני הנוסף.
ואכן, רבי נחמן מברסלב, מדבר על החשיבות הגדולה בתפילה על כל עניין קטן יחד עם זאת שעיקר התפילה היא על ענייני עבודת ה'. וכך כותב (השתפכות הנפש אות לו): "על כל דבר צריכין להתפלל, היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד, יתפלל לה' יתברך, שיתן לו בגד ללבוש... דבר גדול ודבר קטן, על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד לה' יתברך על כל מה שיחסר לו. אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו על עבודת ה' יתברך להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן גם על זה צריכים להתפלל....
ופעם אחת אמר לתלמידו רבי נתן, על דבר קטן ופחות מאוד, שהיה קצת מוכרח לו, התפללת על זה לה' יתברך? ועמד משתומם, כי היה הדבר לפלא בעיניו להתפלל לה' יתברך על דבר פחות כזה...
ענה ואמר לו בלשון תימה: אין זה כבודך , שתתפלל לה' על דבר קטן כזה? והכלל, שעל כל הדברים שבעולם צריכים להתפלל להשם יתברך".
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
