ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לאחר מכן, הלך רבי נחמיה לישון בחדר מיוחד, והנה הוא שומע את רבי פנחס מנחם מתהלך בחדר הסמוך במשך מספר שעות, ומתפלל באריכות ואומר:
'ריבונו של עולם, יהי רצון שיעלה יפה ה'קוגל' (פשטידה) של שבת קודש ויהיה טוב, כי יש לי אורח יקר מאוד על שבת קודש'.
והוסיף והתפלל: 'ריבונו של עולם, כשהשבת נכנסת, שתיכנס קדושת השבת בגופי ובביתי ובמאכלים של שבת, שיהיה בהם, במאכלים, טעם של קדושת השבת'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 177).
בסיפור זה יש לימוד גדול וחשוב על נושא התפילה האישית, שאדם מתפלל על עניינים שיש בהם צורך. פעמים רבות, אנשים מתלבטים על מה ראוי להתפלל. רבים חושבים, שלא ראוי 'להטריד', כביכול', את ה' בעניינים פעוטים של צרכי היום – יום, ויש להתפלל רק על עניינים רוחניים גבוהים ונעלים או על עניינים גשמיים קריטיים ומהותיים כסכנת חיים וכדומה.
ואכן, יש שני צדדים להתלבטות זו. מחד – במבט פשטני, ראוי לאדם להיות אדם גדול ונעלה, המוטרד רק מעניינים רוחניים, ולא להיות שקוע בהבלי העולם הזה ובקטנות היום – יום.
מאידך – בפועל, אנו חיים בעולם הזה, וגם לאיש הרוחני והנעלה, יש בפועל גם טרדות קטנות מעשיות. מי שלא מתפלל על העניינים הפעוטים, הרי אינו מחובר לה' בפרטים אלו, ונמצא שאין הוא מחובר לה' בכל תחומי חייו. יתר על כן, לעיתים, התפיסה שאין להתפלל על עניינים פעוטים, גורמת לכך שהאדם לא מתפלל באמת על מה שמטריד אותו, והוא 'עובד' על עצמו ומתפלל על עניינים שכרגע לא מטרידים אותו, ונמצא שאינו מתפלל באמת ממעמקי לבבו.
דומה, שבסיפור שפתחנו יש דרך מאוזנת, הכוללת את שני הצדדים. בתחילה הצדיק מתפלל על העניין הפעוט, שהאוכל של שבת יהיה מוצלח וטעים, כי באמת צריך להתפלל גם על הפרטים הקטנים הנוגעים לחיים, וכך קשורים לה' בכל עניין. ואחר כך, הוא מוסיף את הרובד השני, הרוחני והנעלה, שכל המאכלים וענייני החומר הם סולם שאנו מטפסים בו ומתחברים על ידו לקדושה הרוחנית של שבת קודש.
ואכן, מצאנו בפרשת ויצא ובמדרש את שני הרבדים הללו. לאחר שיעקב מתעורר משנתו, בה זכה למראות אלוקיים, עד כדי כך שהוא מתמלא יראה וחש שהמקום הוא בית אלוקים, היינו מצפה שהוא יתפלל אך ורק על עניינים רוחניים ונעלים. והנה, למרבה ההפתעה, יעקב מתפלל קודם כל על צרכי היום – יום המינימאליים ביותר - לחם לאכול, בגד ללבוש ושמירה בדרך. רק אחרי התפילה על המינימום ההכרחי, הוא מוסיף את הרובד השני והגבוה – " והיה ה' לי לאלוקים וכו'". כך הרובד השני משלים את הראשון, וגורם לכך שאנו נותרים עם שאיפות רוחניות נעלות, ולא שוקעים רק אל הרובד החומרי הגס.
ואותם שני רבדים מופיעים גם במדרש רבה על ויצא (פרשה ע אות ה)- "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. עקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר, אמר לו: הרי כל שבחו של גר, שנאמר - אוהב גר לתת לו לחם ושמלה. אמר לו: וכי קלה היא בעיניך, דבר שנתחבט עליו אותו זקן, שנאמר: ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובא זה והושיטו לו בקנה".
כלומר, עקילס התפלא על כך שנותנים לגר רק את צרכי החיים ההכרחיים. ובפשטות הוקשה גם בעיניו, שהגר בא להידבק בישראל בשביל עניינים רוחניים נעלים, ולא רק להסתפק ברובד החומרי הנמוך. ועל כך ענה רבי אליעזר שזה דבר גדול. אך עקיל ס לא הסתפק בכך, ונכנס לרבי יהושע לקבל תשובה נוספת.
ממשיך המדרש – "נכנס אצל רבי יהושע ... התחיל מפייסו בדברים, לחם, זו תורה דכתיב (משלי ט) לכו לחמו בלחמי, שמלה, זו טלית, זכה אדם לתורה זכה לטלית... אמרו אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו ...". כלומר, רבי יהושע ענה לו שיש כאן גם את הרובד הרוחני הנוסף.
ואכן, רבי נחמן מברסלב, מדבר על החשיבות הגדולה בתפילה על כל עניין קטן יחד עם זאת שעיקר התפילה היא על ענייני עבודת ה'. וכך כותב (השתפכות הנפש אות לו): "על כל דבר צריכין להתפלל, היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד, יתפלל לה' יתברך, שיתן לו בגד ללבוש... דבר גדול ודבר קטן, על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד לה' יתברך על כל מה שיחסר לו. אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו על עבודת ה' יתברך להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן גם על זה צריכים להתפלל....
ופעם אחת אמר לתלמידו רבי נתן, על דבר קטן ופחות מאוד, שהיה קצת מוכרח לו, התפללת על זה לה' יתברך? ועמד משתומם, כי היה הדבר לפלא בעיניו להתפלל לה' יתברך על דבר פחות כזה...
ענה ואמר לו בלשון תימה: אין זה כבודך , שתתפלל לה' על דבר קטן כזה? והכלל, שעל כל הדברים שבעולם צריכים להתפלל להשם יתברך".
שנזכה...
איך עושים קידוש?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שופר
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
