ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הידעת? איך הסינים מכנים את היהדות?
שנת תש"ב. מלחמת העולם השנייה משתוללת בעולם, והקהילות היהודיות ברחבי אירופה עולות בלהבות. תלמידי ישיבת מיר וישיבות נוספות, נמלטים על נפשם, ולאחר נדודים ארוכים מגיעים לשאנגאחאי שבסין.
יעקב, אחד התלמידים, מחליט לנצל את ההזדמנות להיכרות קצרה עם העם הסיני העתיק. מדהים, הוא אומר לעצמו, שהגעתי לסין, ארץ שעד לפני כמה שנים בקושי ידעתי על קיומה.
הוא יוצא לרחוב, פונה לכמה סינים, ושואל באנגלית רצוצה את השאלה שמנקרת במוחו – מה אתם יודעים על היהדות?
לתדהמתו, הסינים עונים לו – וודאי, היהדות היא 'דת הסרת הגיד'.
ובכן – הידעתם? הכינוי המסורתי ליהדות בסין היא – 'דת הסרת הגיד', על שם האיסור לאכול את גיד הנשה, עליו הצטווינו בפרשתנו.
מהסינים אין להביא הוכחה שלאיסור גיד הנשה יש משקל מיוחד ביהדות, זו רק 'פיקנטריה', אך באמת יש לכאורה הוכחה למרכזיותו של איסור זה. כידוע, כמעט כל מצוות התורה ניתנו לעם ישראל רק אחר לידתו כעם, אולם יש 3 מצוות חריגות שניתנו לפני כן, בספר בראשית, ואלו הן – פרו ורבו, ברית מילה ואיסור גיד הנשה.
2 המצוות הראשונות הן מצוות יסודיות מאוד. פרו ורבו זו מצוות יסוד האנושות. ברית מילה זו מצוות היסוד של עם ישראל, נמצא שהן שתי קומות הבסיס של העולם, קומה ראשונה – האנושות, ומעליה קומה שניה – עם ישראל. מתבקשת ההבנה, שגיד הנשה זו המצווה היסודית של הקומה השלישית.
וכאן ישאל השואל – מה כל כך מיוחד באיסור 'גיד הנשה'? איזו קומה שלישית הוא מייסד?
לתירוץ העניין, הבה נתבונן בסיפור המאבק של יעקב והמלאך, הסיפור שממנו נוצר איסור גיד הנשה.
יעקב ושרו של עשיו נאבקים כל הלילה עד עלות השחר. רק בתום המאבק, כשהמלאך מבין שאין בכוחו לנצח את יעקב, הוא נוגע בכף ירך יעקב, ופוגע בגיד הנשה. ואז, מתחולל ביניהם וויכוח אחרון - המלאך מבקש ללכת, יעקב מתעקש לקבל ברכה, ובסופו של דבר המלאך קורא לו ישראל ומברך אותו.
על מה הם התווכחו שם ברגעי סוף המאבק?
המפרשים מבארים שכאן דרש יעקב שהמלאך יודה לו על ברכות אביו שנטל מעשיו, אך רש"י מוסיף כאן גם נקודת מבט מפתיעה. בהמשך הפרשה אנו מוצאים שבעת שיעקב היה בבית אל, ה' בעצמו קרא ליעקב בשם – ישראל. על כך אומר הנביא הושע – "וישר אל מלאך, ויוכל, בכה ויתחנן לו, בית אל ימצאנו...". כלומר, מתברר שהמלאך הסכים מראש שיעקב יקרא בשם ישראל, בבית אל, וכל הוויכוח היה מפני שיעקב דרש להיקרא בשם ישראל מיידית, עוד לפני הכניסה לארץ.
למה היה ליעקב כל כך חשוב להיקרא בשם ישראל עוד לפני הכניסה לארץ? ומה זה קשור לגיד הנשה, שנפגע בדיוק באותם רגעים?
ובכן, יעקב מייצג את שמו הפרטי של אבינו יעקב. ישראל, לעומת זאת, מייצג את שמנו כעם. אנו נקראים עם ישראל ולא עם יעקב. אבינו יעקב נקרא גם בשם ישראל, 'ישראל סבא', מפני שהוא זה שהפך אותנו מיחידים לציבור, כשנולדו לו 12 בנים, שהם ביחד יותר ממניין, ומניין זו כבר עדה, עדת בני ישראל, הגרעין היסודי של העם.
אנו מקבלים את השם ישראל ברגע כניסתנו לארץ, כי בחוץ לארץ כל יהודי הוא אדם פרטי, ואילו בארץ ישראל אנו עם, וכפי שמצינו שרק בכניסתנו לארץ התחיל בנו הכלל, ש"כל ישראל ערבים זה בזה". נמצא שהשם ישראל מבטא את אחדות העם לדור ולדורות.
שיבת יעקב, השלישי באבות, מחוץ לארץ לארץ, מבטאת גם את שיבת ישראל מהגלות הארוכה לארצנו הקדושה אל הגאולה השלישית. ברגע זה מנסים כוחותיו של עשיו הרשע, שנקבל את השם ישראל רק בארץ, ואילו יעקב מוודא שנקבל זאת עוד לפני הכניסה לארץ, כדי לחבר את דור הנכנסים לארץ לכל דורות ישראל בימי הגלות.
ברגעים אלה פוגע המלאך בגיד הנשה. גיד הנשה נקרא כיום בשפה המקצועית 'עצב השת. זהו העצב הארוך והעבה ביותר בגוף האדם. העצב מתחיל מעמוד השדרה באזור חוליות המותן, ועובר דרך האגן לכיוון כף הרגל. העצב אחראי על תנועתם של השרירים האחוריים בירך ושל כמעט כל שרירי השוק וכף הרגל.
המלאך גורם לגיד לקפוץ למעלה, "א"ר יהושע בן לוי: למה נקרא שמו גיד הנשה, שנשה ממקומו ועלה" (חולין צא.).כלומר, המלאך מנסה לנתק את הגיד מלמטה ולהשאירו למעלה, ובכך לשתק את רגליו של יעקב, ולגרום להם לאבד תחושה.
מצאנו ש"ברא כרעא דאבוה", בן משול לרגל אביו, המלאך מנסה לנתק את דור הבנים הנכנסים לארץ, אנשי הרגליים, אנשי עקבתא דמשיחא, מעמוד השדרה, דור האבות והצדיקים שבכל הדורות.
נשה זה גם לשון שכחה, ('נשני אלוקים'), בניתוק זה רוצה המלאך להשכיח את מורשת הדורות מהדור שלנו. אבל זה לא עוזר לו, יעקב עומד על כך שנקרא ישראל לפני הכניסה לארץ, ונשאר מחוברים למורשת הדורות.
וכאן בפעם הראשונה בתורה, אנו נקראים בני ישראל, "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה", אנו בני ישראל ואיננו אוכלים את הגיד, ונשארים מחוברים.
נמצא שאיסור זה בונה את הקומה השלישית, קומת הגאולה. וסופו של יעקב להתרפא מצלעתו, שמש הגאולה תזרח ומרפא בכנפיה, וכל העם ישוב למורשת אבותיו ולאלוקיו!
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.















