ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רש"י: "וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל" - אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבא.
ולפי פשוטו, כך פרשהו: ראהו כי טוֹב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה (ודומה לזה בירושלמי ברכות פ"ח ה"ו, ע"ש).
להלן תיאור הפסוקים לפי פשוטו: אלוקים החליט לברוא את האור, אז אמר יהי אור, ויהי אור – האור נברא. אחרי שהאור נברא גילה אלוקים לפתע שהאור טוב ולא נאה לו ולחושך שאיננו טוב שישתמשו בערבוביא, אז קיבל אלוקים החלטה חדשה להפריד ביניהם, שלכל אחד יהיה תחום נפרד, האור ביום והחושך בלילה.
הדברים תמוהים ביותר, וכי בילוד אשה עסקינן שמקבל החלטה שאינו יודע מה יהיו תוצאותיה, ואחר שמגלה דברים חדשים משנה כיוון ומקבל החלטות חדשות? ובאמת מצאתי שהרמב"ן דחה את דברי רש"י בגלל תמיהה גדולה זו, וכתב שאין הדברים נכונים, שאם כן, ייראה כענין הַמְלָכָה ועצה חדשה, שיאמר, כי אחרי שאמר אלהים: "יְהִי אוֹר", והיה אור, ראה אותו כי טוב הוא, ולכן הבדיל בינו ובין החשך, כעניין באדם שלא ידע טיבו של דבר עד היותו.
וחשבתי לבאר הדברים כך: התורה הקדושה איננה ספר היסטוריה, התורה היא תורת חיים שבאה ללמדנו אורחות חיים, ואשר על כן פשוט שאלוקים ברא את האור, וידע מראש שהוא טוב, ושיש לקבוע לכל אחד מהם תחום נפרד, האור ביום והחושך בלילה, והסיבה שברא את האור והחושך בערבוביא ורק לאחר מכן הפרידם כל אחד לתחומו, היא כדי שאנו נלמד מכך אורחות חיים, לכל אדם יש יצר טוב ויצר הרע, האדם נמשך לטוב ונמשך לרע, האור שהוא היש מסמל את הטוב, והחושך שהוא ההעדר מסמל את הרע, ובכל אדם הטוב והרע משתמשין בערבוביא בדיוק כמו האור החושך שהשתמשו בערבוביא בעת בריאתם, וכאן באה התורה ללמדנו את הדרך להתמודדות במערבולות החיים, שאין נאה לאור ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה וכמו כן אין נאה לטוב ולרע שבאדם שיהיו משתמשין בערבוביא ויש להפריד ביניהם ולקבוע לטוב את תחומו ביום שמסמל את העשיה, ולקבוע לרע את תחומו בלילה שמסמל את העדר העשיה, כדברי הכתוב (תהלים קד, כב-כג) "תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון. יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב".
נקודה זאת שהאור מסמל את הטוב והחושך מסמל את הרע נמצאת בדברי המדרש: "ויקרא אלהים לאור יום", אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה". "ויקרא אלהים לאור יום", ולחושך קרא "אלהים" לילה אין כתיב כאן, אלא "ולחושך קרא לילה" (בראשית רבה ג, ו).
"סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, טו). "סור מרע" מסמל את מצוות "לא תעשה", "ועשה טוב" מסמל את מצוות "עשה" (ראב"ע ורד"ק), המהות של מצוות לא תעשה היא העדר העשיה "סור מרע", ידיעת מצוות לא תעשה אבל רק על מנת לדעת מה לא לעשות, מאידך המהות של מצוות עשה היא העשיה החיובית בפועל, ומכאן שהדרך הנכונה איננה עיסוק אובססיבי באסור, בלא תעשה, אלא עיקר העיסוק צריך להיות במצוות עשה, בפעילות חיובית אינטנסיבית, גם כאן ניתן לומר שאין נאה לטוב ולרע, למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, שיהיו משתמשין בערבוביא, ויש להפריד ביניהם ולקבוע לטוב את תחומו ביום שמסמל את העשיה, ולקבוע לרע את תחומו בלילה שמסמל את העדר העשיה.
בדומה לזה ניתן גם לקחת עצה טובה זו של תורתנו הקדושה גם לתחום ההתמודדות עם רגשות. לכל אדם יש רגשות חיוביים ורגשות שליליים, הרגשות החיוביים מסמלים את האור ומעודדים את האדם לפעול בשמחה ובאופן חיובי, ומצד שני, הרגשות השליליים מסמלים את החושך וגורמים לאדם לדכדוך ולהעדר עשיה או גרוע מכך לפעול באופן שלילי. העצה היא שוב, לקבוע לכל אחד מהרגשות תחום נפרד, לרגשות החיוביים ניתן לתת זמן רב במשך היום והלילה משום שאנו מעונינים בפועל היוצא שלהם, ולרגשות השליליים גם יש לתת זמן כל יום, אם כי זמן מוגבל, וחשוב שזה יהיה בזמן בו איננו רעבים או עייפים כדי שיהיה לנו את כוחות הגוף והנפש להתמודד עם אותם רגשות ולנתב אותם באופן נכון ובריא.
ניתן להעמיק עוד יותר בעניין זה על פי דברי הרב דסלר (מכתב מאליהו ה, 96-97), "כל מעשי בראשית נבראו לדעתן " (ר"ה יא.), וברש"י שם: "שאלם אם חפצין להבראות ואמרו הן". פירוש שמציאותם מתאימה לרצונם, כן בכל הבריות שהן כלים לאדם. הרי רואים שכל אחת ואחת שמחה במה שהיא, שמחה בחייה ובמהותה. אבל באדם אינו כן. כי באדם השכל מחייב, והתורה מצווה, אבל הרצון – להיפך. והיינו טוב ורע. עצם מצב הבחירה היא ערבוב, "אור וחושך משתמשין בערבוביא". אין יציאה מהערבוב אלא ביציאה מהשתעבדות לעולם הזה דהיינו לרצון. ואיך יוצאים מהשתעבדות זו? על ידי בחינת שבת שהיא מעין עולם הבא (ברכות נז:). ומה היא בחינת שבת? שבת מסמלת את ישוב הדעת ומנוחת הנפש בגדר "כל מלאכתך עשויה" (רש"י שמות כ, ט), כי האדם העסוק הבהול והמבולבל תמיד הינו בערבוביא, ורק כאשר אדם נמצא במצב של ישוב הדעת ומנוחת הנפש יכול הוא להגיע לתובנה של השבת שהיא "כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא, יג). ומוסיף הרב דסלר בשם זקנו הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק לברכה שהמצוה הראשונה היא: שבראש וראשונה יהיה האדם לבר דעת,מהו בר דעת? מתיישב, עושה חשבון עם נפשו, וכן הנהגתו יש בה טעם וריח, מי שאינו בר דעת – מעשיו מעשי נערות, כי מעורבבים הם, תוהו ובוהו.
יהי רצון שנזכה לישוב הדעת ומנוחת הנפש, שעל ידם נהיה ראוים לתואר "בר דעת", היודעים להבדיל ולהפריד בין האור ובין החושך, בין היום ובין הלילה, בין הטוב ובין הרע, עדי נזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















