ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רבים וטובים עמדו על משמעות ההבדלים הרבים בין שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. האדם המתואר בפרק א' נברא ב'צלם א־להים', 'זכר' ו'נקבה', והוא נצטווה 'לפרות ולרבות', 'לכבוש' את העולם ולשלוט ('ורדו') בכל יצורי העולם. עליו נאמר 'טוב מאוד'. לעומתו, האדם המתואר בפרק ב נוצר 'עפר מן האדמה'. משימתו היא 'לעבוד' ו'לשמור' על 'גן עדן', ורק אחרי שהוא היה 'לבדו' וזה היה 'לא טוב', הוא הפך להיות 'איש' אשר בסוף מצא את עצמו ו'דבק' ב'אשתו'.
נשים לב למושגים השונים והמיוחדים המאפיינים כל פרק. בפרק א' האדם נברא, בפרק ב' הוא נוצר. יצירה היא מושג נמוך יותר מבריאה. בריאה זה יש מאין, יצירה - יש מיש. בבית הספר יש שעת יצירה, לא שעת בריאה. משתמשים בחומרים ויוצרים דבר חדש. ככה גם האדם בפרק ב נוצר עפר מן האדמה. מחימר. וה"גולם" הזה היה זקוק לנשמת חיים על מנת שהוא יוכל להפך ל... לנפש חיה. כלומר, האדם של פרק ב הוא נפש חיה. האדם של פרק א' הוא צלם א־להים. ואנחנו תמיד חיים את המתח הזה שבין 'צלם א־להים' ול'נפש חיה'.
האדם של פרק א' נועד לכבוש את העולם ולשלוט בו. הזוגיות שלו גם כן מכוונת למטרה זו - הוא מוגדר בצורה פונקציונלית כ"זכר" ו"נקבה" שנועדו להתרבות. לעומתו, האדם של פרק ב' נועד לעבוד. לשמור על מה שיש לו. הוא בורג במערכת גדולה יותר. יש לו מקום מוגדר בעולם - גן העדן הפרטי שלו. הוא לא שליט העולם ולא נועד לכבוש אותו. הוא נועד לעשות את שלו - לעבוד ולשמור על חלקת א־להים הקטנה שלו.
האדם של פרק א הוא "טוב מאוד". האדם של פרק ב מתחיל "לא טוב". הוא בודד. כל החיות שנוצרו אחריו, כנראה כדי להפיג את בדידותו, אינם ממלאים את החלל. הוא קורא להם שמות ומגדיר אותם כפי שהם - חיות. הוא עצמו אמנם לא ממש שליט עליון שצריך לשלוט על כל יצורי עולם, אך כנראה שהוא גם לא סתם חיה כמו שאר החיות שכמותו גם כן נקראות "נפש חיה". אז מה הוא האדם הזה? הוא אנושי. לא א־להים ולא חיה. הוא "איש". ואיש צריך "אישה". "אישה" שהיא למעשה חלק ממנו. וכשהוא פוגש אותה הוא מתלהב, כי הוא מצא את עצמו! וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי! לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת! בפרק ב' אין מקום למושגים של "זכר" ו"נקבה" שעניינם לקיים "יחסי מין", ('מין' = 'זן', 'סוג', 'כלל'), על מנת להוליד תולדות ולהפוך את בני אדם ל"צלם א־להים" השולטים במציאות. האיש והאישה מקיימים "יחסי אישות", ('איש' = 'פרט'). יש כאן זוגיות 'אישית' ולא 'מינית', והמטרה שלה היא העצמאות האישית - עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. הבדידות הלא טובה הופכת לאחדות ועצמאות.
כיצד ניתן להסביר את הסתירה שבין פרק א לפרק ב?
לעניות דעתי יש כאן שתי נקודות מבט שונות, מקבילות, שלא מתנגשות:
פרק א עוסק באנושות בכללותה, ואילו פרק ב עוסק באדם הפרטי. פרק א עוסק בסיפור של המין האנושי ואילו פרק ב עוסק בסיפור האישי של האיש הראשון ואשתו. אם תרצו - פרק א מדבר על "האדם" (במלרע), ופרק ב מדבר על "אדם" (במלעיל). על האיש הספציפי ההוא.
פרק א מספר את סיפור הבריאה בכללותה ובסופו מקדיש כמה פסוקים גם לבריאת האדם. כלומר, נקודת המבט היא כללית, עולמית, והיא מתארת את יחסה של האנושות (או 'האדמיות') בכללותה אל העולם. מבחינה זו - האדם הוא צלם א־להים, והוא נועד להנהיג את העולם, וזה 'טוב מאוד'. כן. לפי התורה העולם הוא טוב והאנושות טובה. זה מה שמספר לנו פרק א. פרק ב לעומת זאת, מתמקד בסיפור המסוים של האיש הראשון ואשתו. בדרמה האישית שהיתה שם. בבדידות הלא טובה, במסע החיפוש, ובמציאה - מצא אישה מצא טוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
