^ 1. עיין באגרות משה אורח חיים חלק א סימן צג ובשבט הלוי חלק א סימן צא.
^ 2. הסיבה שהצענו לכסות את הכפתורים היא משום גזרה 'שמא יחתה בגחלים'. אמנם מעיקר הדין נראה שאין לחשוש לכך, ראשית משום שבדבר שחומו יציב וקבוע ייתכן שאין כלל גזרה 'שמא יחתה בגחלים', שהיא דווקא בגחלים שהחיתוי בהם נצרך להתמדת האש. בנוסף, אף אם נחשוש שגם בתנור שחומו יציב לפעמים יש צורך להגביר או להנמיך את החום, מכל מקום במגירת חימום שנועדה רק לשימור חום ולא לבישול אין לחשוש לכך. וכן מעיקר הדין אין לחשוש לחיתוי בגחלים, באוכל המבושל כל צרכו (ראה שולחן ערוך רנג,א, עם משנה ברורה ס"ק ז). ומכל מקום, אם הרגילות היא לפעמים לשנות את החום, אז מן הראוי לכסות את הכפתורים על מנת להזכיר ששבת היום, אך אין זה מעכב.
^ 3. מהמשנה (שבת לו ע"ב) עולה שאסור לתת מאכל, אף אם הוא מבושל כל צרכו ויבש, על גבי כירה בשבת, אף אם היא גרופה וקטומה. נחלקו הראשונים בטעם הדבר: יש שפירשו משום גזירה 'שמא יחתה בגחלים', ויש שפירשו משום 'מיחזי כמבשל'. נחלקו פוסקי זמננו בדבר הנחת תבשילים יבשים מבושלים כל צרכם ישירות על גבי פלטה דולקת בשבת. יש המתירים (יחווה דעת ב, מה ועוד) מכיוון שהפלטה אינה משמשת לבישול; ויש האוסרים להניח ישירות על הפלטה, ומתירים להניח רק על גבי דבר המפסיק בין התבשיל לפלטה, כגון על גבי סיר נוסף וכדומה (ראה שולחן שלמה רנג, כב; רנג, כח; רנט, ה.ב). לשיטת האוסרים, כיוון שכאן מכניסים את המאכל לתוך מגירת החימום, אין אפשרות פשוטה להניח שם הפסק כדי להתיר את נתינת המאכל לתוך המגירה. לשיטת המתירים בפלטה, מסתבר שמותר להניח גם בתוך מגירת החימום, כי אף היא אינה מיועדת לבישול (ראה אורחות שבת חלק ג עמ' צ הערה עד, שהסתפק האם המתירים בפלטה יתירו אף במגירת חימום, אך כאמור נראה שאין לחלק בכך).
^ 4. המחבר כותב (או"ח רנג,ב) שגם אם כירה היא גרופה וקטומה, מותר להחזיר עליה קדירה רק אם מתקיימים בה מספר תנאים. אחד מהם הוא שהקדירה תהיה עדיין רותחת. כפי שמסביר שם המשנה ברורה (ס"ק נד), תנאי זה דרוש מפני שלדעת המחבר שייך בישול בדבר לח גם אם כבר נתבשל כל צרכו, אם נצטנן עד חום של פחות מיד סולדת בו.
אמנם הרמ"א כותב (שיח,טו) שנוהגים להקל שאין בישול אחר בישול "אם לא נצטנן לגמרי".
לגבי מאכל יבש עם רוטב, בספר ארחות שבת כותב (פרק ראשון סעיף כב) שיש אומרים שמספיק שרוב המאכל יהיה יבש כדי לתת לכולו הגדרה של יבש, אבל "למעשה מורים גדולי הוראה" שאם יש כמות של רוטב העומדת בפני עצמה בתוך הכלי יש להחשיב את הרוטב כמאכל לח.
^ 5. ההבדל בין המגירה לבין הפלטה הוא כך: הנחת דברים על הפלטה או הסרת דברים מעליה אינן משפיעות על פעולתה. אך תרמוסטט שיש למגירת החימום, מוודא שהטמפרטורה שבמגרה תישאר בטווח קבוע, היינו שהטמפרטורה בתנור לא תעלה על החום שהווסת מסמן, אך גם לא תיפול ממנו משמעותית, וכן הוא חוסך שימוש חשמל מיותר. כאשר התנור מתחמם למעלה אחת מעל מהחום המבוקש, החימום מפסיק, עד שהתרמוסטט מזהה שהתנור נפל בכ-3 מעלות מהחום הרצוי, ואז הוא מדליק את גופי החימום, עד שיביאו את התנור למעלה אחת מעל החום המבוקש, וחוזר חלילה. הואיל ופתיחת וסגירת מגירת החימום עשויה להשפיע על פעולתו, הרוצה להכניס אוכל למגירת החימום בשבת יעשה זאת לכתחילה בקיום אחד משני תנאים: 1. המגירה לא פועלת כרגע כלל, כגון ששעון השבת כיבה אותה, והיא תחזור להידלק רק מאוחר יותר. 2. גופי החימום פעילים (דהיינו – נורת החיווי דלוקה ואומרת שגופי החימום פעילים), וממילא פתיחת המגירה רק עשויה להאריך את פעולתם, אך לא תגרום להדלקתם.
אם התנור מחובר לחשמל, אלא שכרגע גופי החימום כבויים, ייתכן שפתיחת התנור תכניס הרבה קור לתנור בבת אחת, ובכך תגרום לתנור להידלק מיד. ממילא, אם ידוע שגופי החימום כבויים, יש לדון האם יהיה מותר לפתוח את דלת התנור, שהרי בפתיחה זו ישנה אפשרות שהיא תגרום לגופי החימום להידלק.
דיון מעין זה כבר נידון בפוסקים לגבי פתיחת מקרר בשבת. גם למקרר יש תרמוסטט דומה, המוודא שהקור שבמקרר נשאר בטווח של כשתי מעלות מהטמפרטורה הרצויה (בד"כ בין 3-6 מעלות), כך שפתיחת דלת המקרר עשויה לגרום להפעלת מערכת הקירור של המקרר.
הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (אורח חיים ב, סח) מביא את דעת הגרי"א הענקין שכתב לפתוח את המקרר רק בשעה שהמנוע פועל. בדרך זו לא יתכן שהפתיחה תגרום למנוע להידלק, שהרי הוא כבר דלוק (וכן כתב בשו"ת הר צבי אורח חיים א, קנא [ברם בסוף דבריו אף הוא מעיר שלא ברור לו לאיסור]). הגרמ"פ עצמו מתבטא ש"וכן טוב לנהוג". לפי זה, יש לפתוח את מגירת החימום רק בעת שהנורה דלוקה, דבר המציין שגופי החימום בפעולה.
[אגב, נציין שמכון צומת ייצרו מעגל העוקף את התרמוסטט. במקום הדלקה וכיבוי של מערכת הקירור על סמך התרמוסטט, הכיבוי וההדלקה נעשים בהפרשי זמן קבועים, המבוססים על סטטיסטיקה של הדלקה וכיבוי במקרר רגיל. במקררים בהם פתרון זה קיים, ניתן לפתוח ולסגור את המקרר ללא חשש אף לדעת האוסרים, מכיוון שהפתיחה והסגירה לא משפיעים על פעילות המקרר. אמנם מבחינה פרקטית יש לציין, שלא כדאי להשאיר את המקרר במצב זה בקביעות, מכיוון שלא ניתן לסמוך על הסטטיסטיקה לאורך זמן, ויתכן שהמקרר יגיע לחום או קור שאינם רצויים. כמו כן, משפחה רגילה פותחת את המקרר בשבת וחג יותר מאשר במשך ימי החול, והסטטיסטיקה מבוססת על שבת וחג. אם המקרר יושאר במצב זה במשך השבוע, סביר להניח שהמקרר לא ייפתח מספיק, וממילא המקרר יקפיא את תכולתו.]
^ 6. הגרש"ז אויערבך, בשו"ת מנחת שלמה (א, י, אות ד ואילך), התיר לפתוח מקרר בשבת אף בעת שהמנוע כבוי, מכמה טעמים: ראשית הוא מנמק, שיש כאן פסיק רישא דלא ניחא ליה, שהרי היה מעדיף שהאוויר החם לא יכנס למקרר, וכך המקרר יעבוד פחות (הן מצד החיסכון בחשמל, והן מצד עבודה מיותרת של המקרר). ברם הוא מסתפק בטעם זה, מכיוון שהוצאת דברים מהמקרר בודאי תגרום להכנסת אוויר חם יותר, וממילא ניחא ליה שהמנוע יחזור לפעולה. טעם שני הוא, שמדובר באיסור גרמא, היות ופתיחת המקרר אינה משפיעה באופן ישיר על הפעלת המנוע, אלא רק גורמת לכך בעקיפין ע"י כניסת אויר חם מחמת הפתיחה. ואף שיש פוסקים המחמירים באיסור גרמא, גם הם מודים להיתר כאשר הגרמא היא במצב של 'פסיק רישא', כך שאין כונה למעשה האיסור. בהקשר זה הוא דן האם יש לחשוש לאיסור, שמא המקרר נמצא בדיוק בנקודה הקריטית בה הפתיחה אכן תפעיל את המנוע מיד, ואם כן, פתיחת המקרר גורמת להפעלת המנוע באופן ישיר, ולא בגרמא. היות ותרחיש זה אינו ודאי, מצב זה מכונה בהלכה 'ספק פסיק רישא לשעבר' (שהרי הוא אינו יודע מה מצב התרמוסטט לפני הפתיחה), ולמסקנה הוא כותב שאין לחוש לכך מכמה טעמים. כמו כן הוא מבאר שבכל מקרה אין כאן איסור דאורייתא, היות ותוצאת הפעולה החשמלית היא קירור, שאין בה איסור תורה (גם לפי שיטת החזו"א הסובר שיש איסור דאורייתא בעצם הפעולה החשמלית משום 'בונה', כאן אין לחוש לאיסור דאורייתא, מכמה סיבות). לבסוף מסקנתו היא: "מכל אלה הטעמים שכתבנו, פשוט הוא בלי שום פקפוק, שלאחר שהוציא את המנורה הנדלקת מחמת הפתיחה, אין נכון כלל להימנע מלהתענג בשבת, ומותר שפיר לפתוח בשבת את דלת המקרר בכל עת ובכל שעה שירצה, בין בזמן שהמנוע עובד ובין בזמן שהוא נח".
הגר"ע יוסף פסק בשו"ת יביע אומר (חלק א, אורח חיים, כא) שמעיקר הדין מותר, אבל עדיף להחמיר.
אמנם, חלק מטעמי הגרש"ז להקל במקרר, הוא משום שאף אם המקרר יתחיל לפעול מיד עם פתיחת הדלת, אין מלאכה דאורייתא בקירור האויר, שהיא תוצאת הפעולה החשמלית. לפי זה, בתנור שמתלהטים בו גופי חימום ממתכת, ויש חשש מלאכה דאורייתא, יש מקום יותר להחמיר. אך ראה בספר 'ארחות שבת' (חלק ג, עמ' ע, הערה כד), שלמעשה הגרש"ז הקל אף בפתיחת וסגירת דלת תנור, משאר הטעמים.
[אמנם ביום טוב ניתן לפתוח ולסגור את מגירת החימום ללא הגבלה, משום שאין איסור גרמא במלאכת מבעיר ביום טוב, שאסורה רק מדרבנן, ראה בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה חדשה תש"ע), פרק י"ג סעיף ל"א וההערות שעליו.]