ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
שמיטת כספים – למען העניים
מצוות הלוואה נחשבת למעלה הגדולה ביותר במעלות הצדקה. עולם חסד ייבנה. היא אינה משפילה את הנזקק; אדרבה, היא מאפשרת לו להשתקם ולחיות בכבוד. זהו הערך הנעלה שעמד לפני הלל כשתיקן את תקנת הפרוזבול, כאשר ראה שאנשים נמנעים מלקיים את מצוות ההלוואה. וכאן הבן שואל: וכי התורה, כשציוותה על השמטת כספים, לא ידעה שאנשים עלולים להימנע מלהלוות? כיצד יכול היה הלל לבטל מצווה מפורשת בתורה?
האמת היא שמצוות השמיטה לא הפקיעה לגמרי את ההלוואות כאילו לא היו. התורה לא התכוונה במצווה זו לפטור תעשיין או סוחר, הנוטל הלוואות לשם הרחבת עסקיו, ממצוות פריעת חוב. לא ייתכן שהוא יתעשר וירושש את המלווה. גם אחרי שמיטת הכספים החוב נותר בעינו, ועל הלווה לפורעו. אלא שאסור למלווה לתובעו ולנגוש אותו. ראוי הוא שהלווה מיוזמתו האישית יציע למלווה לפרוע את החוב. על המלווה לומר לו "אף על פי כן", ואם הלווה יכול – עליו לפרוע את החוב. רק לווה אביון, שאינו מסוגל לפרוע את החוב, פטור מלפורעו (המילה "אביון" חוזרת בפרשת שמיטת כספים, פרשת ראה, דברים טו, א–יא – שש פעמים!).
זהו המצב האידיאלי. ואולם בחיים הריאליים היו לא מעט לווים עשירים שניצלו את החוק ולא פרעו את חובם. במקרים כאלו אפשרה התורה דרך עוקפת, בחינת "עם עיקש תתעקש", על ידי מסירת החוב לבית דין. בית הדין כגוף ציבורי מופקד על עשיית הצדק. "צדק צדק תרדוף". הוא אינו רשאי להעלים עין מלווה עשיר שיכול לפרוע את חובו. בית דין, בהיותו גוף ציבורי אובייקטיבי, רשאי ואף חייב לגבות את החוב. רק את הלווה הפרטי, האינטרסנטי, אסרה התורה לנגוש. הפסוק "את אחיך תשמט ידך" נאמר בלשון יחיד – ידך תשמט, ולא המוסר שטרותיו לבית דין.
כשרבו החובות המסחריים, לא יכול היה בית הדין לעמוד בעומס ולברר בנוגע לכל חוב אם הוא בר־גבייה. המלווים נמנעו מלהלוות. לכן תיקן הלל תקנה שבאמצעותה פישט את ההליכים. הוא השתמש במסגרת בית הדין, שמקורה בתורה, בצורה פורמלית בלבד. במקום למסור את החובות עצמם לבית הדין המוסמך, יצהיר כל לווה בפני שלושה אנשים המהווים בית דין שהוא מוסר להם את החובות, ובית הדין ימנה אותו כשליח בית הדין לגבות את חובותיו בעצמו. אומנם יש כאן הערמה, אך היא נועדה לקיום שני ערכים: מצוות הלוואה, שהיא הגדולה שבצדקות, ומצוות פריעת חוב למי שיכול לפרוע. הלל לא התכוון בהערמה זו לעקור חלילה את כל המצווה של השמטת כספים ממקומה. ללווה אביון המצווה במקומה עומדת. אומנם היו שטעו והשתמשו בפרוזבול לנגוש גם אביונים. לכן בא ה'בן איש חי' והנהיג שאחרי כתיבת הפרוזבול תינתן הלוואה לאביונים שעליה לא יחול הפרוזבול, והיא תישמט.
הנה כי כן דוגמה להבחנה בין הערמה רצויה להערמה פסולה.
היתר עסקא – קיום עולם המסחר
גם 'היתר עיסקא' בנוי בדומה לפרוזבול. הגדולה שבמעלות הצדקה היא שותפות בין בעל הון לבעל און, כששניהם מתחלקים ברווחים. זו אינה ריבית כלל; אדרבה, זו עסקה כשרה למהדרין ואף מצווה, בתנאי שהם מתחלקים בדומה גם בהפסדים. בשונה מהעִסקה עצמה, היתר העיסקא בנוי על הערמה מסוימת, שלפיה מתח הרווחים נמוך יותר והוא קבוע. באשר להפסדים הוצגו מכשולים טכניים שאינם מאפשרים לבעל האון לשתף את בעל ההון בהם. מטרת ההערמה היא קיום מצוות הלוואה ושותפות שתאפשר פרנסה לכולם. היתר העיסקא, כשמו כן הוא, מיועד לעסקים בלבד, לעיסוקים נושאי רווחים. הוא לא נועד למטרות צרכניות שאינן נושאות רווחים. כל מי שנזקק להלוואה או למשיכת יתר למטרה לא עסקית, חייב להתייעץ עם רב. לצערנו רבים בציבור אינם מודעים לכך, ונדמה להם שהיתר העיסקא הפקיע חלילה את איסור הריבית מהתורה. ישתקע הדבר ולא ייאמר. כשם ששואלים רב על ספק מאכל אם הוא כשר, כך יש לשאול רב על שימוש בהיתר עיסקא.
היתר המכירה – חיזוק המתיישבים בארץ
מהלך דומה מתקיים גם בשמיטת הקרקעות.
לפני כאלפיים שנים הורחקנו מעל אדמתנו, ומצוות השמיטה לא יכלה להתקיים בארץ. עם התחדשות ההתיישבות החקלאית בארץ לפני מאה וארבעים שנה, התעוררה שאלת השמיטה. היישוב היה צעיר וחסר ניסיון, חשוף לפגעי טבע ואדם ולשלטון עוין. היה חשש רציני שההתיישבות תתמוטט חלילה, מטה לחמם של המתיישבים יישבר, והם יגיעו עד חרפת רעב רח"ל. ר' יצחק אלחנן, יחד עם הרב מוהליבר והרב קלפפיש, הסכימו למכור את הקרקעות לגוי ובכך להפקיע את קדושתן (לדעות מסוימות הסבורות כן). עם זאת, הם דרשו שהמלאכות האסורות במפורש בתורה, כגון זריעה וזמירה, תיעשינה על ידי נוכרים.
אכן, יש בהיתר זה הערמה, אולם מטרותיה הן שימור הערך של קיום מצוות יישוב הארץ וחיזוק החקלאות היהודית, מה גם שהמגמה הכללית היא קיום המצוות התלויות בארץ, ולאחר התבססות עם ישראל בארץ – גם שמירת השמיטה כהלכתה.
אומנם התנאים בארץ השתנו מאז מאוד, אך בעיית המשך קיומה של התיישבות יהודית בארץ נותרה בעינה. ההתיישבות החקלאית נמצאת בעיקר בסְפר ובפריפריה, וסובלת מאוד מטרור בכלל ומטרור חקלאי בפרט. יש מאבק יומיומי נגד ניסיונות להשתלטות נוכרית על האדמה. התחרות קשה, המים יקרים, אין ידיים עובדות ויש צורך בעובדים זרים שעלותם אינה זולה. חלק מהתוצרת החקלאית מבוסס על יצוא שלא ניתן להפסיקו לשנה. הדור הצעיר לא נמשך למקצוע זה בגלל הקשיים הפיזיים, הכלכליים והביטחוניים הגלומים בו. כדי להבטיח את המשך קיומה של ההתיישבות ברחבי הארץ יש הכרח, לפחות כרגע, לעבד חלק מהאדמות גם בשנת השמיטה.
(בפירות ובירקות שנזרעו בשישית ניתן לקיים שמיטה על ידי 'אוצר בית דין' – גם בו יש הערמה מסוימת, אם כי מוסכמת יותר על דעת הפוסקים וקרובה יותר לרוח המצווה, אך באשר לזריעת ירקות בהמשך השנה ובפירות ליצוא (לאוסרים אותו) אין פתרון מעשי כרגע, אלא באמצעות היתר המכירה).
כאמור, היתר המכירה נועד לקיום ההתיישבות ולביסוס החקלאות היהודית. אך דא עקא, חלק גדול מהתוצרת הנמכרת בחנויות המוכרות היתר מכירה היא נוכרית ממש, והרוכש אותה מחזק את ידי הנוכרים וגורם להרחבת שטחי הגידול שלהם בארץ ישראל. לכן על הצרכן העירוני שקונה תוצרת מהיתר המכירה לבדוק שהיא אכן תוצרת של יהודים, ולא תוצרת נוכרית, שהיא חלק גדול מן הנמכר בחנויות היתר המכירה. הקונה הכול ללא הבחנה מסלף את כל הרעיון של היתר המכירה. הוא גורם להוצאת לעז על גדולי הפוסקים שכביכול הערימו על ההלכה רק כדי להקל עליו למלא את כרסו, בזמן שכל כוונתם הייתה לשם הערך של מצוות יישוב הארץ.
אומנם מצוות יישוב הארץ נוהגת כל השנים, ועלינו להעדיף תוצרת יהודית תמיד, לא רק בשנת השמיטה. ואכן ראוי לתקן את הדבר, אך לפחות בשנת 'שבת הארץ', שבה עלינו לשמור על ערכיה הייחודיים, מחובתנו להקפיד על תוצרת ישראלית, שרק על ידה ניתן לזכור ששביעית היום. לכן גם אוכלי היתר המכירה, מן הראוי שלפחות ישמרו על קדושת שביעית. היתר המכירה לא הותר אלא לשם קיום ההתיישבות, לכן לפחות השנה עלינו להיות שותפים למצוות יישוב הארץ ולהעדיף תוצרת ישראלית שניתן לזכור בה ששנת שמיטה השנה. ומשנה זו ניקח השראה גם לשנים הבאות לחזק את יישוב הארץ.
מתוך העיתון בשבע
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
