ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
בהסבר הדברים הוא כותב כך: "דמלחמה והלכות צבור שאני. ואולי הוא מכלל משפטי המלוכה, שהיו ודאי רבים ונמסרים באומה". בהמשך מוסיף הרב זצ"ל הסבר במהות משפטי המלוכה: "שהם אינם על פי גדרי התורה של הלכות יחיד... שגם אלה יש להם מקור בתורה, אלא שדרכי הדרשה בזה נמסרו לכל מלך כבינתו הרחבה, ומשום הכי צריך שיכתוב לו שני ספרי תורה, וכל אחד לשם קדושה מיוחדת... ומהם ג"כ דיני המלחמה, בין מלחמת מצווה ובין מלחמת רשות, ואי אפשר ללמוד מזה למקום אחר".
מדיוק בדברי הרב קוק זצ"ל עולה הבחנה בין שלושה סוגים של הלכות: הלכות היחיד, הלכות הציבור ומשפטי המלוכה. לא הרי הלכות היחיד כהלכות הציבור, אך גם לא הרי הלכות הציבור כמשפטי המלוכה: הלכות הציבור מקורן במסורת התורה שבעל פה המוכרת והידועה לנו, ואילו משפטי המלוכה מקורם בדרשותיו של המלך "כבינתו הרחבה".
לאחר אלפיים שנות גלות שבהן לא עסקנו כלל במשפטי המלוכה, זכינו לתקומת עם ישראל בארצו בהקמת מדינת ישראל. הקמת המדינה מציבה אתגר גדול לפתחם של תופשי התורה – השמעת קולה של תורה בסוגיות השונות והמגוונות שאיתן מתמודדת המדינה.
בהעדרה הכמעט מוחלט של מסורת במשפטי המלוכה לא נותר לנו אלא לפנות בשלב הראשון בעיקר להלכות הציבור ולדלות מהן עקרונות שניתן יהיה ליישמם גם במשפטי המלוכה.
למשימה קדושה וחשובה זו נרתם הרב פרופ' נריה גוטל העומד בראש מערך המחקר של מרכז תורה ומדינה, בספרו החדש 'ממשפטי המלוכה' היוצא לאור על ידי מרכז תורה ומדינה.
הספר נועד לבחון סוגיה יסודית ומרכזית במשפטי המלוכה - עד כמה מהווה האחריות הלאומית שיקול בפסיקת ההלכה. לשם כך מציג המחבר בספרו אחת עשרה סוגיות הלכתיות ועוד סוגיה רעיונית אחת. כדרכו בקודש בספריו הקודמים, גם בספר זה מנתח המחבר כל סוגיה בכישרון רב וביסודיות רבה, תוך הסתמכות על מאות מובאות מדברי חז"ל והפוסקים, כאשר בסופו של דבר הוא קובע האם ועד כמה מהווה הרכיב הציבורי שיקול בפסיקת ההלכה בכל אחת מהסוגיות.
עיון ברשימת הנושאים מלמד כי חלק מהסוגיות הן סוגיות תלמודיות, כגון כיבוי של גחלת המונחת ברשות הרבים בשבת או שאלת זכותם של בני העיר למנוע מאנשי עיר אחרת שימוש במעיין השייך להם, וחלקן סוגיות אקטואליות כגון תחבורה ציבורית בשבת או מקומו של השיקול הכלכלי בהתמודדות עם מגפה הקורונה.
אף שהסוגיות האקטואליות מסתמכות על אלו התלמודיות בחר המחבר לפצל ביניהן. כך למשל, השאלה האם נכון לתת יד לעבירה קלה על מנת להציל את הרבים מעבירה חמורה נידונה בספר בשלוש סוגיות: מצווה דרבים, השבת אבדה רוחנית ותחבורה ציבורית בשבת. ניתוחן הנפרד של הסוגיות גורם לעיתים לכפילות. כך למשל, עמדתו של הרב שאול ישראלי בנוגע להצעת החוק שתאסור תחבורה ציבורית בשבת בהחרגת העיר חיפה מובאת באריכות לא רק בפרק העוסק בתחבורה ציבורית בשבת אלא גם בפרק העוסק במצווה דרבים. במקביל, סוגיית השבת האבדה הרוחנית ודברי הרב ישראלי בעניין זה מובאים גם הם לא רק בפרק המוקדש לנושא זה אלא גם בפרק העוסק בתחבורה ציבורית בשבת.
דומה שלמרות הכפילות טוב עשה המחבר שהפריד בין הדבקים, על מנת שניתן יהיה לבחון היטב כל סוגיה בפני עצמה מן המסד ועד הטפחות, ולבחון כיצד בדיוק מהווה כל סוגיה, אם בכלל, מקור לכך שאחריות לאומית היא שיקול בפסיקה. אם כי נכון היה אולי במקרים של כפילות להפנות בהערת שוליים למקבילות בפרקים האחרים.
בין רבים לציבור
כפי שציינו, השרידים ממשפטי המלוכה המצויים אצלנו כיום הם מעטים ביותר, ועל כן רוב הסוגיות בספר אינן עוסקות במשפטי המלוכה, אך מהן לומד המחבר קל וחומר: אם צורך הרבים מהווה שיקול בפסיקה, קל וחומר אחריות לאומית.
כך למשל, סוגיית כיבוי גחלת של מתכת המונחת בשבת ברשות הרבים, המהווה מקור חשוב להגדרת חשש נזק של רבים כפיקוח נפש המתיר חילול שבת אפילו במלאכות האסורות מהתורה. סוגיה זו מצביעה על השוני הגדול בין הלכות היחיד שבהן אין מתירים חילול שבת מדאורייתא לצורך מניעת נזק שאינו כרוך בפיקוח נפש, ובין הלכות הציבור, אך היא אינה מסתמכת על משפטי המלוכה.
יתרה מזאת, אם נדייק יותר נראה שאף לא בהלכות ציבור עסקינן אלא בהלכות "רבים", וכבר עמד הרב יעקב אריאל שליט"א בדבריו בפתיחת הספר על ההבחנה בין המושג "רבים", שהוא מושג כמותי של אנשים רבים, ובין המושג "ציבור", שהוא מושג איכותי.
אכן גם המחבר עצמו עומד על כך שההיתר לכבות גחלת של מתכת בשבת אינו מושתת על חשש נזק לציבור אלא על חשש נזק לרבים, והוא מביא בשם הגרש"ז אויערבך שייתכן שחשש נזק לשלושה אנשים כבר יוגדר חשש נזק של רבים השקול כפיקוח נפש.
מאידך, בסוגיה השנייה הנידונה בספר – סוגיית מצווה דרבים, שבה מחריגה ההלכה מצווה דרבים מהכלל הקובע שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מדובר אכן ברבים במובן הקרוב יותר למושג הציבור.
הגמרא במסכת ברכות מביאה את מעשהו של רבי אליעזר ששחרר את עבדו לצורך השלמת מניין שהוא מצווה דרבים – אף ששחרור העבד אסור על פי ההלכה. מניין אינו אוסף של יחידים אלא ציבור, ואם כן "מצוה דרבים" כאן היא מצוות הציבור.
אומנם המחבר מדגיש שהמושג "רבים" ככל שהדבר נוגע למצווה דרבים, אין משמעו בהכרח יחידים שהפכו ליחידה בעלת צביון אחיד ובעל משמעות הלכתית, כגון למניין, וגם מה שנעשה על ידי אישים רבים או למען אישים רבים גם הוא בכלל מצווה דרבים, אך ברור שהמדובר במעגל נרחב של אנשים שאינו מוגבל במספר, ולא בשלושה בלבד – כהגדרת רבים לעניין כיבוי גחלת של מתכת.
הרב גורן והמטיילים בשבת
בצד הסוגיות הללו מביא המחבר סוגיות שבהן הרכיב הלאומי דומיננטי הרבה יותר, ובראשן סוגיית היציאה למלחמת הרשות והשאלה באילו תנאים ובשביל מה מותר למלך לסכן נפשות, וכבר ציינו לעיל שייתכן שסוגיה זו היא אחד השרידים שנותרו בידינו ממשפטי המלוכה.
בסוגיה אחרת הנידונה בספר, סוגיית אבטחת מטיילים בשבת, נחלקו הדעות האם בהלכות ציבור עסקינן או בהלכות יחיד. המחבר מצטט את הרב גורן המתיר זאת תוך נתינת משקל רב למימד הציבורי: "כל עוד החבלנים פעילים נגד היהודים ומדינתם, נידונה כל המדינה כעיר היושבת על הספר... מצוה לעשות הכל בכדי לסכל אפשרות של פגיעה בחיי אדם או רכוש מצד האויב".
לעומתו, הרב אלישיב נימק את ההיתר באופן שונה: "מאחר ובין הנמצאים באותם אתרים מצויים בודאי משפחות שביניהם יש ילדים וילדות קטנים, פחות מגיל מצוות, בודאי אינם מוגדרין כמומרין, הרי קיימת החובה להציל נפשם ונדחית השבת מפני זה". הרי שאין מדובר כאן באחריות ציבורית כשיקול פסיקה אלא במצוות הצלתו של היחיד. יש לציין שגם הרב יעקב אריאל שליט"א, בדבריו בפתיחת הספר, סבור שהיתר זה אינו נוגע להלכות ציבור.
בסיכומם של דברים, עולה מן הספר תמונה ברורה של התחשבות בשיקול של אחריות לאומית בפסיקת ההלכה. ומכאן השאלה הסבוכה והמורכבת מתי ובאילו נסיבות אכן נתחשב כיום בשיקול הלאומי בפסיקת ההלכה בסוגיות נוספות מעבר לאלו שנידונו בספר. בצדק כותב המחבר, הרב פרופ' נריה גוטל, שלשם כך "נדרשת בחינה תורנית עדינה, מושכלת ומורכבת שתיתן את דעתה על מכלול היבטים העשויים להיות כרוכים בכך".
זה אולי כבר נושא למחקר נוסף, אשר הספר שלפנינו מהווה לו בסיס חשוב ויסודי.
פורסם בעיתון בשבע.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
אחדות זו מעבדה של בירורים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
