ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
בהסבר הדברים הוא כותב כך: "דמלחמה והלכות צבור שאני. ואולי הוא מכלל משפטי המלוכה, שהיו ודאי רבים ונמסרים באומה". בהמשך מוסיף הרב זצ"ל הסבר במהות משפטי המלוכה: "שהם אינם על פי גדרי התורה של הלכות יחיד... שגם אלה יש להם מקור בתורה, אלא שדרכי הדרשה בזה נמסרו לכל מלך כבינתו הרחבה, ומשום הכי צריך שיכתוב לו שני ספרי תורה, וכל אחד לשם קדושה מיוחדת... ומהם ג"כ דיני המלחמה, בין מלחמת מצווה ובין מלחמת רשות, ואי אפשר ללמוד מזה למקום אחר".
מדיוק בדברי הרב קוק זצ"ל עולה הבחנה בין שלושה סוגים של הלכות: הלכות היחיד, הלכות הציבור ומשפטי המלוכה. לא הרי הלכות היחיד כהלכות הציבור, אך גם לא הרי הלכות הציבור כמשפטי המלוכה: הלכות הציבור מקורן במסורת התורה שבעל פה המוכרת והידועה לנו, ואילו משפטי המלוכה מקורם בדרשותיו של המלך "כבינתו הרחבה".
לאחר אלפיים שנות גלות שבהן לא עסקנו כלל במשפטי המלוכה, זכינו לתקומת עם ישראל בארצו בהקמת מדינת ישראל. הקמת המדינה מציבה אתגר גדול לפתחם של תופשי התורה – השמעת קולה של תורה בסוגיות השונות והמגוונות שאיתן מתמודדת המדינה.
בהעדרה הכמעט מוחלט של מסורת במשפטי המלוכה לא נותר לנו אלא לפנות בשלב הראשון בעיקר להלכות הציבור ולדלות מהן עקרונות שניתן יהיה ליישמם גם במשפטי המלוכה.
למשימה קדושה וחשובה זו נרתם הרב פרופ' נריה גוטל העומד בראש מערך המחקר של מרכז תורה ומדינה, בספרו החדש 'ממשפטי המלוכה' היוצא לאור על ידי מרכז תורה ומדינה.
הספר נועד לבחון סוגיה יסודית ומרכזית במשפטי המלוכה - עד כמה מהווה האחריות הלאומית שיקול בפסיקת ההלכה. לשם כך מציג המחבר בספרו אחת עשרה סוגיות הלכתיות ועוד סוגיה רעיונית אחת. כדרכו בקודש בספריו הקודמים, גם בספר זה מנתח המחבר כל סוגיה בכישרון רב וביסודיות רבה, תוך הסתמכות על מאות מובאות מדברי חז"ל והפוסקים, כאשר בסופו של דבר הוא קובע האם ועד כמה מהווה הרכיב הציבורי שיקול בפסיקת ההלכה בכל אחת מהסוגיות.
עיון ברשימת הנושאים מלמד כי חלק מהסוגיות הן סוגיות תלמודיות, כגון כיבוי של גחלת המונחת ברשות הרבים בשבת או שאלת זכותם של בני העיר למנוע מאנשי עיר אחרת שימוש במעיין השייך להם, וחלקן סוגיות אקטואליות כגון תחבורה ציבורית בשבת או מקומו של השיקול הכלכלי בהתמודדות עם מגפה הקורונה.
אף שהסוגיות האקטואליות מסתמכות על אלו התלמודיות בחר המחבר לפצל ביניהן. כך למשל, השאלה האם נכון לתת יד לעבירה קלה על מנת להציל את הרבים מעבירה חמורה נידונה בספר בשלוש סוגיות: מצווה דרבים, השבת אבדה רוחנית ותחבורה ציבורית בשבת. ניתוחן הנפרד של הסוגיות גורם לעיתים לכפילות. כך למשל, עמדתו של הרב שאול ישראלי בנוגע להצעת החוק שתאסור תחבורה ציבורית בשבת בהחרגת העיר חיפה מובאת באריכות לא רק בפרק העוסק בתחבורה ציבורית בשבת אלא גם בפרק העוסק במצווה דרבים. במקביל, סוגיית השבת האבדה הרוחנית ודברי הרב ישראלי בעניין זה מובאים גם הם לא רק בפרק המוקדש לנושא זה אלא גם בפרק העוסק בתחבורה ציבורית בשבת.
דומה שלמרות הכפילות טוב עשה המחבר שהפריד בין הדבקים, על מנת שניתן יהיה לבחון היטב כל סוגיה בפני עצמה מן המסד ועד הטפחות, ולבחון כיצד בדיוק מהווה כל סוגיה, אם בכלל, מקור לכך שאחריות לאומית היא שיקול בפסיקה. אם כי נכון היה אולי במקרים של כפילות להפנות בהערת שוליים למקבילות בפרקים האחרים.
בין רבים לציבור
כפי שציינו, השרידים ממשפטי המלוכה המצויים אצלנו כיום הם מעטים ביותר, ועל כן רוב הסוגיות בספר אינן עוסקות במשפטי המלוכה, אך מהן לומד המחבר קל וחומר: אם צורך הרבים מהווה שיקול בפסיקה, קל וחומר אחריות לאומית.
כך למשל, סוגיית כיבוי גחלת של מתכת המונחת בשבת ברשות הרבים, המהווה מקור חשוב להגדרת חשש נזק של רבים כפיקוח נפש המתיר חילול שבת אפילו במלאכות האסורות מהתורה. סוגיה זו מצביעה על השוני הגדול בין הלכות היחיד שבהן אין מתירים חילול שבת מדאורייתא לצורך מניעת נזק שאינו כרוך בפיקוח נפש, ובין הלכות הציבור, אך היא אינה מסתמכת על משפטי המלוכה.
יתרה מזאת, אם נדייק יותר נראה שאף לא בהלכות ציבור עסקינן אלא בהלכות "רבים", וכבר עמד הרב יעקב אריאל שליט"א בדבריו בפתיחת הספר על ההבחנה בין המושג "רבים", שהוא מושג כמותי של אנשים רבים, ובין המושג "ציבור", שהוא מושג איכותי.
אכן גם המחבר עצמו עומד על כך שההיתר לכבות גחלת של מתכת בשבת אינו מושתת על חשש נזק לציבור אלא על חשש נזק לרבים, והוא מביא בשם הגרש"ז אויערבך שייתכן שחשש נזק לשלושה אנשים כבר יוגדר חשש נזק של רבים השקול כפיקוח נפש.
מאידך, בסוגיה השנייה הנידונה בספר – סוגיית מצווה דרבים, שבה מחריגה ההלכה מצווה דרבים מהכלל הקובע שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מדובר אכן ברבים במובן הקרוב יותר למושג הציבור.
הגמרא במסכת ברכות מביאה את מעשהו של רבי אליעזר ששחרר את עבדו לצורך השלמת מניין שהוא מצווה דרבים – אף ששחרור העבד אסור על פי ההלכה. מניין אינו אוסף של יחידים אלא ציבור, ואם כן "מצוה דרבים" כאן היא מצוות הציבור.
אומנם המחבר מדגיש שהמושג "רבים" ככל שהדבר נוגע למצווה דרבים, אין משמעו בהכרח יחידים שהפכו ליחידה בעלת צביון אחיד ובעל משמעות הלכתית, כגון למניין, וגם מה שנעשה על ידי אישים רבים או למען אישים רבים גם הוא בכלל מצווה דרבים, אך ברור שהמדובר במעגל נרחב של אנשים שאינו מוגבל במספר, ולא בשלושה בלבד – כהגדרת רבים לעניין כיבוי גחלת של מתכת.
הרב גורן והמטיילים בשבת
בצד הסוגיות הללו מביא המחבר סוגיות שבהן הרכיב הלאומי דומיננטי הרבה יותר, ובראשן סוגיית היציאה למלחמת הרשות והשאלה באילו תנאים ובשביל מה מותר למלך לסכן נפשות, וכבר ציינו לעיל שייתכן שסוגיה זו היא אחד השרידים שנותרו בידינו ממשפטי המלוכה.
בסוגיה אחרת הנידונה בספר, סוגיית אבטחת מטיילים בשבת, נחלקו הדעות האם בהלכות ציבור עסקינן או בהלכות יחיד. המחבר מצטט את הרב גורן המתיר זאת תוך נתינת משקל רב למימד הציבורי: "כל עוד החבלנים פעילים נגד היהודים ומדינתם, נידונה כל המדינה כעיר היושבת על הספר... מצוה לעשות הכל בכדי לסכל אפשרות של פגיעה בחיי אדם או רכוש מצד האויב".
לעומתו, הרב אלישיב נימק את ההיתר באופן שונה: "מאחר ובין הנמצאים באותם אתרים מצויים בודאי משפחות שביניהם יש ילדים וילדות קטנים, פחות מגיל מצוות, בודאי אינם מוגדרין כמומרין, הרי קיימת החובה להציל נפשם ונדחית השבת מפני זה". הרי שאין מדובר כאן באחריות ציבורית כשיקול פסיקה אלא במצוות הצלתו של היחיד. יש לציין שגם הרב יעקב אריאל שליט"א, בדבריו בפתיחת הספר, סבור שהיתר זה אינו נוגע להלכות ציבור.
בסיכומם של דברים, עולה מן הספר תמונה ברורה של התחשבות בשיקול של אחריות לאומית בפסיקת ההלכה. ומכאן השאלה הסבוכה והמורכבת מתי ובאילו נסיבות אכן נתחשב כיום בשיקול הלאומי בפסיקת ההלכה בסוגיות נוספות מעבר לאלו שנידונו בספר. בצדק כותב המחבר, הרב פרופ' נריה גוטל, שלשם כך "נדרשת בחינה תורנית עדינה, מושכלת ומורכבת שתיתן את דעתה על מכלול היבטים העשויים להיות כרוכים בכך".
זה אולי כבר נושא למחקר נוסף, אשר הספר שלפנינו מהווה לו בסיס חשוב ויסודי.
פורסם בעיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
