- משפחה חברה ומדינה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יידוע אדם על נזק שאחר גורם לו
כתב רבינו יונה (שערי תשובה ג רכא): "ודע כי בדברים שבין אדם לחבירו, כמו גזל ועושק ונזק וצער ובושת ואונאת דברים, יכול לספר הדברים לבני אדם, גם היחיד אשר יראה יגיד, כדי לעזור לאשר אשם לו ולקנא לאמת... אמנם יש עליו להוכיח את האיש תחלה".
וכן כתב החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל י), שאין בכך משום איסור לשון הרע, אם התקיימו שבעה תנאים: א. שיראה את הדבר בעצמו ולא יסתפק בשמיעה מאחר. ב שיהיה ברור לו שאכן מדובר בגזל או בגרימת נזק. ג. שיוכיח את החוטא תחילה וינסה לשכנעו לחדול ממעשהו. ד. שידייק בפרטי הדברים ולא יוסיף מעבר למה שראה בברור. ה. שכוונתו תהיה לתועלת. ו. שאין אפשרות להשיג את אותה תועלת באופן שונה. ז. שהמזיק לא יפגע יותר ממה שהיה נפגע אילו היו מעידים עליו בבית הדין.
במצבים אלו, היות שאין איסור לשון הרע, הרי שממילא קיימת חובה ליידע את הנפגע על הנזק שגורמים לו, על מנת שיוכל להגן על ממונו. חובה זו מקורה בציווי "לא תעמוד על דם רעיך", כפי שפוסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן תכו): "... או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו... וכיוצא בדברים אלו, עובר על לא תעמוד על דם רעך", והוסיף ערוך השולחן שם: "וכל שכן שמחוייב להציל את חבירו מכל תקלה ונזק שאחרים רוצים להכשילו" . ביידוע החבר יש גם משום קיום מצוות השבת אבידה.
מכאן שאם נודע לאדם על פלוני שמרמה או גורם נזק לחבירו ואין באפשרותו למנוע את הנזק על ידי שכנוע של אותו פלוני לחדול ממעשיו או באופן אחר, מוטלת עליו חובה ליידע את חבירו – בכפוף לתנאים שמנינו לעיל.
וכן כתב החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל י), שאין בכך משום איסור לשון הרע, אם התקיימו שבעה תנאים: א. שיראה את הדבר בעצמו ולא יסתפק בשמיעה מאחר. ב שיהיה ברור לו שאכן מדובר בגזל או בגרימת נזק. ג. שיוכיח את החוטא תחילה וינסה לשכנעו לחדול ממעשהו. ד. שידייק בפרטי הדברים ולא יוסיף מעבר למה שראה בברור. ה. שכוונתו תהיה לתועלת. ו. שאין אפשרות להשיג את אותה תועלת באופן שונה. ז. שהמזיק לא יפגע יותר ממה שהיה נפגע אילו היו מעידים עליו בבית הדין.
במצבים אלו, היות שאין איסור לשון הרע, הרי שממילא קיימת חובה ליידע את הנפגע על הנזק שגורמים לו, על מנת שיוכל להגן על ממונו. חובה זו מקורה בציווי "לא תעמוד על דם רעיך", כפי שפוסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן תכו): "... או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו... וכיוצא בדברים אלו, עובר על לא תעמוד על דם רעך", והוסיף ערוך השולחן שם: "וכל שכן שמחוייב להציל את חבירו מכל תקלה ונזק שאחרים רוצים להכשילו" . ביידוע החבר יש גם משום קיום מצוות השבת אבידה.
מכאן שאם נודע לאדם על פלוני שמרמה או גורם נזק לחבירו ואין באפשרותו למנוע את הנזק על ידי שכנוע של אותו פלוני לחדול ממעשיו או באופן אחר, מוטלת עליו חובה ליידע את חבירו – בכפוף לתנאים שמנינו לעיל.
צבעו ברזיות, ובגדי העוברים הוכתמו
הרב אבישי נתן מייטליס | אלול תשפ"ג
זכויות יוצרים
השיעור ניתן בבית הוראה "הישר והטוב" בירושלים
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | ו' תשרי תשס"ח
"לא תעשוק את רעך"
הרב שמואל הולשטיין | יט טבת תשס"ח
בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
הרב עקיבא כהנא | שבט תשפ"ג
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מגדירים כללי מלחמה?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
רמב"ם וכוזרי
מהפרי ועד הגאולה
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך יוצרים את השבת ?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?