משפטים ברוח עצת יתרו | הרב אליעזר איגרא | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
משפטים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א). בתי הדין הרבניים נמצאים במוקד מאבקי דת ומדינה ומהווים את אחד משקי החבטות הנפוצים ביותר. זו הזדמנות להעיף מבט אל המקדש-מעט של משפט התורה במדינת ישראל, שברצוני לספר בשבחו.
דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כפי שגם נכתב במגילת העצמאות. אולם החוק המשמעותי היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל אשר מביע את יהדותה של המדינה הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים, שקובע שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. יש לכך סיבות היסטוריות רבות ונמנה שתיים מהחשובות שבהן.
הסיבה הראשונה היא שהסכמתה של ארצות הברית לתמוך ברעיון הקמת המדינה ניתנה לאחר הסרת ההסתייגות של נציגי אגודת ישראל וגופים נוספים בארצות הברית, בתמורה להחלטה שדיני הנישואין והגירושין יהיו לפי ההלכה היהודית. את המידע הזה שמעתי מפרופ' שמעון שטרית (לשעבר שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה), שאמר לי שלדעתו חוק הנישואין והגירושין חזק יותר מאשר חוק יסוד מכיוון שהוא הבסיס להקמת המדינה בדומה לאמנת יסוד איחוד המדינות של ארצות הברית. הסיבה השנייה היא הבנתם של בן גוריון ומייסדי המדינה שאנחנו רוצים להיות עם אחד על אף הנטייה הפלגנית המוטבעת בנו, שיכלה להביא בקלות למצב שבו לא יוכלו חלקים בעם להינשא זה לזה.
כאמור, אין ספק שמערכת משפטית אשר דנה על פי ההלכה תהיה מוקד לביקורת מצדדים רבים ושונים. ישנו ציבור, אולי לא גדול אך בעל שליטה חזקה בכלי התקשורת, שסבור כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה ככל המדינות ו"ככל הגויים בית ישראל", ולדעתם אין מקום לחוקי התורה במדינת ישראל. ציבור שיעצים כל תקלה וינסה להוכיח את שיטתו.
אך גם מעבר לכך, מערכת בתי הדין עוסקת בתא המשפחתי. היא עוסקת בחיים הפרטיים והרגישים ביותר של כל אדם – משפחתו, ילדיו ורכושו. כאשר באים לפרק משפחה זהו זמן רגיש ביותר שכרוכים בו צער וכאב גדולים, ואין צורך להכביר מילים על כך. בנסיבות העניין לפחות צד אחד מן הצדדים אינו מרוצה ובטוח שנעשה לו עוול. לדידו, בשעת צערו, ברור שהפוסקים בדין הם האחראים למצבו וממילא הוא שופך את חמתו על הדיינים שלא הבינו את המקרה, לא שמעו את כאבו ופסקו נגדו.
לכן מצווה לספר בשבחה של מערכת בתי הדין, ולהודות על הנס הגדול של הקמת הרבנות הראשית ומערכת בתי הדין שייסדה מרן הראי"ה קוק, אשר קיימת עד עצם היום הזה.

הכרה עולמית גורפת
אין בעל הנס מכיר בניסו, ולכן ברצוני לעמוד על כמה נקודות חשובות שמבררות עד כמה חשובה מערכת בתי הדין, ועד כמה מצבם של עם ישראל ומדינת ישראל היה יכול להיות שונה בתכלית לולא בתי הדין הרבניים.
ראשית, בתי הדין מקובלים על כלל ישראל. במדינת ישראל יש כיום יותר משישה מיליון יהודים. בכל שנה מתחתנים בסביבות 33,000 זוגות, ולצערנו מתגרשים כ־11,000 זוגות. מאות אלפי יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודים מכל העולם קיבלו ומקבלים אישורי יהדות, ועשרות אלפי גיורים נערכו במשך השנים. בכל העולם היהודי בארץ ובעולם אין פוצה פה ומצפצף על כשרותם ומהימנותם של מעשי בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל.
ואל יקל הדבר בעיניכם. בעולם היהודי בכל תפוצות ישראל ישנם כיום עשרות ואולי מאות בתי דין וגופים שונים העוסקים במעמד האישי של יהודים - גירושין, גיור, בירור יהדות וכדומה, ומעשים בכל יום שאין הכרה גורפת במעשי בתי הדין הללו. גוף אחד מגרש, והגוף השני אינו מכיר בגט שניתן. גוף אחד מאשר יהדות והגוף השני אינו מכיר בכך. אני מכיר אישית טרגדיות מן הסוג הזה, למשל במקרה שבו לא הכירו לאישה בגט והיא התחילה במרדף מורט עצבים להשגת גט חדש.
שנית, יעילותה של המערכת. לפני מתן תורה ופרשת משפטים על הלכותיה מופיעה פרשת יתרו: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם... וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם... מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב". (שמות יח, יד-טו). נחלקו הפרשנים מתי נאמרה פרשה זו. על פי חלק מן המדרשים ורש"י, ביאת יתרו אומנם קדמה למתן תורה כפי שנכתבה, אך אין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו של "ויהי ממחרת" נאמרה לאחר מתן תורה. על פי פרשנים אחרים יתרו בא לאחר מתן תורה, ובמילים "ויהי ממחרת" הכוונה שביום שלאחר הסעודה ישב משה לשפוט את העם. אם כן, לכל הדעות מקומה של פרשת "ויהי ממחרת" אינו לפני מתן תורה, ואם כן מדוע נכתבה כאן? לענ"ד יש לומר ששתי הפרשיות הראשונות של פרשת יתרו נכתבו דווקא לפני עשרת הדיברות, ללמדנו על קניין תורה.

דיינים מקצועיים והגונים
הפרשה של "לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי" (שמות יט, י-יא) מלמדת אותנו שהתורה לא נקנית אלא מתוך קדושה וטהרה, ופרשת "ואתה תחזה" מלמדת אותנו שדרך ארץ קדמה לתורה. למערכת המשפט יש צורך שלא יחכו המתדיינים מבוקר עד ערב ושיהיה כבוד וסדר. היעילות היא חלק מהותי במערכת המשפט והתורה. יש בה גם סדר פנימי, לא כל איש הישר בעיניו יעשה. יש שרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים ומעליהם משה רבנו. אין ספק שמערכת המשפטית הדתית של מדינת ישראל הולכת ונבנית על פי סדר מסוים, עם דיינים ראויים אנשי אמת, אנשי חיל, מקצועיים והגונים.
והמערכת אכן יעילה. יוכיחו המספרים הזעומים של תיקים בלתי פתורים של המבקשים להתגרש ולא מצליחים, אשר נקראים תיקי עגינות, תיקיהם של כ־200 גברים וכ־200 נשים הפרושים על פני עשר שנים לפחות (כפרומיל אחד מן המקרים). כמובן שבכל תיק כזה הלב נקרע והמערכת עושה כל אשר לאל ידה על מנת לפתור את המקרים הללו כדין וכתורה ועל פי מסורת הפסיקה בעם ישראל.
פרסומים רשמיים של מערכת בתי הדין מוכיחים את יעילותה הרבה של המערכת במהירות פתיחת תיקים וסגירתם, בקצב הטיפול ובעוד פרמטרים רבים, בייחוד בהשוואה לבתי המשפט לענייני משפחה.
שלישית, נס האחדות. הציבוריות הדתית בישראל מפולגת לפלגים ולרסיסים, דבר שבא לידי ביטוי במחלוקות הלכתיות ורוחניות, בנוסחי תפילה ומנהגים, בסגנונות לימוד ובתפיסות עולם וגם במפלגות פוליטיות, ולבסוף בעשרות גופי כשרות המתוספים על כשרות הרבנות הראשית. על אף המציאות המפולגת הזאת בתי הדין הם אי של אחדות. יושבים בהם יחדיו בהרכבים משותפים חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ובני הציונות הדתית באהבה רבה ובדיבוק חברים, והכול מתוך רצון לברר את הדין לאמיתה של תורה. לדעתי אפשר ממש לראות בכך את יסוד הסנהדרין שבה יושבים כלל ישראל לגווניהם. כמובן מתוך הבנה והכרה שיש שרי עשרות ויש שרי אלפים.

הזנחה ציבורית
ולפני הנחת קולמוס אני מבקש ומתפלל ליתר שיתוף של הציבור ושליחיו בצורכי בתי הדין הרבניים, שאף על פי שממלכתיים הם - פעמים שבנים חורגים הם. גוף שמשרת את כלל הציבור נאמנה משוכן במבנים לא ראויים (רק השבוע אישרו מיליארד שקלים להקמת בתי משפט, כאשר בית הדין הרבני הגדול מצוי במבנה שלא היו מעזים לשכן בו בית משפט מן הדרגה הפחותה ביותר). חסרים תקנים לדיינים ולעוזרים משפטיים שיכלו להיטיב את עבודת הדיינים, לשפרה ולייעלה. מערכת המחשוב של בתי הדין נמצאת בקריסה כבר תקופה ארוכה ואין מושיע לה.
ולסיום, כך אומרים חז"ל על הפרשה: "ועוז מלך משפט אהב - העוז של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והוא אוהב את המשפט, ונתנו לישראל שהם אוהביו, וכמה שכתוב 'אתה כוננת מישרים', אתה כוננת ישרות לאוהביך, שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום" (שמות רבה פרשת משפטים ל, א).
מערכת היחסים שבין אדם לחברו היא חלק מן התורה. התורה אינה עוסקת רק בעבודת ה' שלנו, בתפילה, קורבנות, תפילין ומזוזות, אלא במזיק את חברו ורכושו, קניינים, ריבית וכדומה. תחום זה היה נדון בבתי הדין הרבניים הממלכתיים בהסכמה בין הצדדים, אך לפני שנים אחדות נלקחה מבתי הדין, בהוראת בג"ץ, האפשרות לדון בדיני ממונות. כיום מדינת ישראל אינה מאפשרת לפנות אל הבקיאים בדיני התורה ואינה מתירה לבתי הדין לדון בדיני חושן משפט, וחבל. החזרת יכולתם של בתי הדין לדון בהסכמה על פי דיני התורה הייתה מוסיפה נדבך חשוב בבניין המפואר של אלפי הספרים והתשובות שעסקו בחושן המשפט שבכל הדורות. העלות הכרוכה בכך שולית, ובכך היה מתמלא רצונם של רבים מאזרחי ישראל לדון בדיני תורה.
יהי רצון שנזכה ל"אשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה – אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".

***
מתוך העיתון בשבע

משפטים

הרב אליעזר איגרא

16 דק'
אזכרת שלושים לגרז"ן
הרב הפשוט שכולם שואלים ממנו
על הפשטות של הרב זלמן נחמיה גולדברג
ג' תשרי תשפ"א
43 דק'
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג
הלל נרצה
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
ו' ניסן תשע"ג
55 דק'
גרים
גר קטן
כתובות דף יא עמוד ב
ב' טבת תשע"ח
36 דק'
אליבא דהלכתא אב תשע"ו
ירושה ע"פ בדיקת רקמות
מתוך יום עיון בישיבת בית אורות
ו' אב תשע"ו

משפטים

8 דק'
משפטים
'כל אלמנה ויתום לא תענון' - ערבות הדדית
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ו
משפטים
ורפא ירפא
הרב שמעון כהן | שבט תשפ"ו
משפטים
עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ
הרב דוד דב לבנון | תשס"ו
30 דק'
כלי יקר על הפרשה
הסבר ענין הרציעה באוזן עבד עברי
כלי יקר פרשת משפטים חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"ב שבט תשפ"ה

משפטים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חגי לונדין
הרב הלל גפן
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו