ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כפי שגם נכתב במגילת העצמאות. אולם החוק המשמעותי היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל אשר מביע את יהדותה של המדינה הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים, שקובע שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. יש לכך סיבות היסטוריות רבות ונמנה שתיים מהחשובות שבהן.
הסיבה הראשונה היא שהסכמתה של ארצות הברית לתמוך ברעיון הקמת המדינה ניתנה לאחר הסרת ההסתייגות של נציגי אגודת ישראל וגופים נוספים בארצות הברית, בתמורה להחלטה שדיני הנישואין והגירושין יהיו לפי ההלכה היהודית. את המידע הזה שמעתי מפרופ' שמעון שטרית (לשעבר שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה), שאמר לי שלדעתו חוק הנישואין והגירושין חזק יותר מאשר חוק יסוד מכיוון שהוא הבסיס להקמת המדינה בדומה לאמנת יסוד איחוד המדינות של ארצות הברית. הסיבה השנייה היא הבנתם של בן גוריון ומייסדי המדינה שאנחנו רוצים להיות עם אחד על אף הנטייה הפלגנית המוטבעת בנו, שיכלה להביא בקלות למצב שבו לא יוכלו חלקים בעם להינשא זה לזה.
כאמור, אין ספק שמערכת משפטית אשר דנה על פי ההלכה תהיה מוקד לביקורת מצדדים רבים ושונים. ישנו ציבור, אולי לא גדול אך בעל שליטה חזקה בכלי התקשורת, שסבור כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה ככל המדינות ו"ככל הגויים בית ישראל", ולדעתם אין מקום לחוקי התורה במדינת ישראל. ציבור שיעצים כל תקלה וינסה להוכיח את שיטתו.
אך גם מעבר לכך, מערכת בתי הדין עוסקת בתא המשפחתי. היא עוסקת בחיים הפרטיים והרגישים ביותר של כל אדם – משפחתו, ילדיו ורכושו. כאשר באים לפרק משפחה זהו זמן רגיש ביותר שכרוכים בו צער וכאב גדולים, ואין צורך להכביר מילים על כך. בנסיבות העניין לפחות צד אחד מן הצדדים אינו מרוצה ובטוח שנעשה לו עוול. לדידו, בשעת צערו, ברור שהפוסקים בדין הם האחראים למצבו וממילא הוא שופך את חמתו על הדיינים שלא הבינו את המקרה, לא שמעו את כאבו ופסקו נגדו.
לכן מצווה לספר בשבחה של מערכת בתי הדין, ולהודות על הנס הגדול של הקמת הרבנות הראשית ומערכת בתי הדין שייסדה מרן הראי"ה קוק, אשר קיימת עד עצם היום הזה.
הכרה עולמית גורפת
אין בעל הנס מכיר בניסו, ולכן ברצוני לעמוד על כמה נקודות חשובות שמבררות עד כמה חשובה מערכת בתי הדין, ועד כמה מצבם של עם ישראל ומדינת ישראל היה יכול להיות שונה בתכלית לולא בתי הדין הרבניים.
ראשית, בתי הדין מקובלים על כלל ישראל. במדינת ישראל יש כיום יותר משישה מיליון יהודים. בכל שנה מתחתנים בסביבות 33,000 זוגות, ולצערנו מתגרשים כ־11,000 זוגות. מאות אלפי יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודים מכל העולם קיבלו ומקבלים אישורי יהדות, ועשרות אלפי גיורים נערכו במשך השנים. בכל העולם היהודי בארץ ובעולם אין פוצה פה ומצפצף על כשרותם ומהימנותם של מעשי בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל.
ואל יקל הדבר בעיניכם. בעולם היהודי בכל תפוצות ישראל ישנם כיום עשרות ואולי מאות בתי דין וגופים שונים העוסקים במעמד האישי של יהודים - גירושין, גיור, בירור יהדות וכדומה, ומעשים בכל יום שאין הכרה גורפת במעשי בתי הדין הללו. גוף אחד מגרש, והגוף השני אינו מכיר בגט שניתן. גוף אחד מאשר יהדות והגוף השני אינו מכיר בכך. אני מכיר אישית טרגדיות מן הסוג הזה, למשל במקרה שבו לא הכירו לאישה בגט והיא התחילה במרדף מורט עצבים להשגת גט חדש.
שנית, יעילותה של המערכת. לפני מתן תורה ופרשת משפטים על הלכותיה מופיעה פרשת יתרו: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם... וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם... מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב". (שמות יח, יד-טו). נחלקו הפרשנים מתי נאמרה פרשה זו. על פי חלק מן המדרשים ורש"י, ביאת יתרו אומנם קדמה למתן תורה כפי שנכתבה, אך אין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו של "ויהי ממחרת" נאמרה לאחר מתן תורה. על פי פרשנים אחרים יתרו בא לאחר מתן תורה, ובמילים "ויהי ממחרת" הכוונה שביום שלאחר הסעודה ישב משה לשפוט את העם. אם כן, לכל הדעות מקומה של פרשת "ויהי ממחרת" אינו לפני מתן תורה, ואם כן מדוע נכתבה כאן? לענ"ד יש לומר ששתי הפרשיות הראשונות של פרשת יתרו נכתבו דווקא לפני עשרת הדיברות, ללמדנו על קניין תורה.
דיינים מקצועיים והגונים
הפרשה של "לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי" (שמות יט, י-יא) מלמדת אותנו שהתורה לא נקנית אלא מתוך קדושה וטהרה, ופרשת "ואתה תחזה" מלמדת אותנו שדרך ארץ קדמה לתורה. למערכת המשפט יש צורך שלא יחכו המתדיינים מבוקר עד ערב ושיהיה כבוד וסדר. היעילות היא חלק מהותי במערכת המשפט והתורה. יש בה גם סדר פנימי, לא כל איש הישר בעיניו יעשה. יש שרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים ומעליהם משה רבנו. אין ספק שמערכת המשפטית הדתית של מדינת ישראל הולכת ונבנית על פי סדר מסוים, עם דיינים ראויים אנשי אמת, אנשי חיל, מקצועיים והגונים.
והמערכת אכן יעילה. יוכיחו המספרים הזעומים של תיקים בלתי פתורים של המבקשים להתגרש ולא מצליחים, אשר נקראים תיקי עגינות, תיקיהם של כ־200 גברים וכ־200 נשים הפרושים על פני עשר שנים לפחות (כפרומיל אחד מן המקרים). כמובן שבכל תיק כזה הלב נקרע והמערכת עושה כל אשר לאל ידה על מנת לפתור את המקרים הללו כדין וכתורה ועל פי מסורת הפסיקה בעם ישראל.
פרסומים רשמיים של מערכת בתי הדין מוכיחים את יעילותה הרבה של המערכת במהירות פתיחת תיקים וסגירתם, בקצב הטיפול ובעוד פרמטרים רבים, בייחוד בהשוואה לבתי המשפט לענייני משפחה.
שלישית, נס האחדות. הציבוריות הדתית בישראל מפולגת לפלגים ולרסיסים, דבר שבא לידי ביטוי במחלוקות הלכתיות ורוחניות, בנוסחי תפילה ומנהגים, בסגנונות לימוד ובתפיסות עולם וגם במפלגות פוליטיות, ולבסוף בעשרות גופי כשרות המתוספים על כשרות הרבנות הראשית. על אף המציאות המפולגת הזאת בתי הדין הם אי של אחדות. יושבים בהם יחדיו בהרכבים משותפים חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ובני הציונות הדתית באהבה רבה ובדיבוק חברים, והכול מתוך רצון לברר את הדין לאמיתה של תורה. לדעתי אפשר ממש לראות בכך את יסוד הסנהדרין שבה יושבים כלל ישראל לגווניהם. כמובן מתוך הבנה והכרה שיש שרי עשרות ויש שרי אלפים.
הזנחה ציבורית
ולפני הנחת קולמוס אני מבקש ומתפלל ליתר שיתוף של הציבור ושליחיו בצורכי בתי הדין הרבניים, שאף על פי שממלכתיים הם - פעמים שבנים חורגים הם. גוף שמשרת את כלל הציבור נאמנה משוכן במבנים לא ראויים (רק השבוע אישרו מיליארד שקלים להקמת בתי משפט, כאשר בית הדין הרבני הגדול מצוי במבנה שלא היו מעזים לשכן בו בית משפט מן הדרגה הפחותה ביותר). חסרים תקנים לדיינים ולעוזרים משפטיים שיכלו להיטיב את עבודת הדיינים, לשפרה ולייעלה. מערכת המחשוב של בתי הדין נמצאת בקריסה כבר תקופה ארוכה ואין מושיע לה.
ולסיום, כך אומרים חז"ל על הפרשה: "ועוז מלך משפט אהב - העוז של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והוא אוהב את המשפט, ונתנו לישראל שהם אוהביו, וכמה שכתוב 'אתה כוננת מישרים', אתה כוננת ישרות לאוהביך, שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום" (שמות רבה פרשת משפטים ל, א).
מערכת היחסים שבין אדם לחברו היא חלק מן התורה. התורה אינה עוסקת רק בעבודת ה' שלנו, בתפילה, קורבנות, תפילין ומזוזות, אלא במזיק את חברו ורכושו, קניינים, ריבית וכדומה. תחום זה היה נדון בבתי הדין הרבניים הממלכתיים בהסכמה בין הצדדים, אך לפני שנים אחדות נלקחה מבתי הדין, בהוראת בג"ץ, האפשרות לדון בדיני ממונות. כיום מדינת ישראל אינה מאפשרת לפנות אל הבקיאים בדיני התורה ואינה מתירה לבתי הדין לדון בדיני חושן משפט, וחבל. החזרת יכולתם של בתי הדין לדון בהסכמה על פי דיני התורה הייתה מוסיפה נדבך חשוב בבניין המפואר של אלפי הספרים והתשובות שעסקו בחושן המשפט שבכל הדורות. העלות הכרוכה בכך שולית, ובכך היה מתמלא רצונם של רבים מאזרחי ישראל לדון בדיני תורה.
יהי רצון שנזכה ל"אשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה – אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
***
מתוך העיתון בשבע
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך לומדים גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מי אתה עם ישראל?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
