ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שאל היהודי את הרבי – הכיצד זוכר הרבי את שמי, והלא עוברים כאן המוני אנשים?
ענה לו הרבי – כשמתפללים על אדם, שלוש פעמים ביום, זוכרים את שמו...
__________
מספרים על האדמו"ר האמרי אמת מגור זי"ע, שלפני השואה היו לו 100,000 חסידים (לפחות). פעם אחת, היה אצלו יהודי אחד, שביקש להתייעץ עם הרבי על משרה מסויימת שהציעו לו בעיר פלונית. הרבי יעץ לו מה שיעץ, והיהודי לא שב לפקוד את מעונו של הרבי.
חלפו 40 שנה, שבהם התחוללה השואה האיומה, רוב חסידיו של הרבי נעקדו על קידוש השם, והרבי ברח ארצה שבור ורצוץ על אובדן עמו וצאן מרעיתו.
והנה, נכנס אליו אותו יהודי מיד שאלו האמרי אמת – האם עדיין מכהן אותה באותה משרה, שהתייעצת איתי עליה לפני 40 שנה?...
___________
אפשר לראות בסיפורים הנ"ל ביטוי לזיכרון המופלא ולגאונותם של אותם צדיקים, אך אפשר גם להבין שיש כאן עניין אחר, מופלא יותר. אותם צדיקים זכו, שנשמות ישראל נחרתו על לוח לבבם, וכשאדם נמצא על לוח ליבך תמיד, הרי וודאי שתזכרהו תמיד.
ובאמת, מצאנו בפרשתנו שזה תפקידו של הכהן הגדול, מנהיגה הרוחני של האומה, הנושא פעמיים על גופו את שמות בני ישראל. בראשונה, הוא נושא על כתפיו, שתי אבני שוהם, שבהם נחרתו שמות בני ישראל, "ונשא אהרון את שמותם לפני ה', על שתי כתפיו לזכרון".
בשנייה, נצטווה הכהן הגדול לשאת את החושן, אשר בו פותחו שמות בני ישראל, "ונשא אהרון את שמות בני ישראל, בחושן המשפט, על ליבו... לזכרון לפני ה' תמיד".
וכאן ישאל השואל – אנו הקטנים לא נזכה, ככל הנראה, להגיע למעלת אותם צדיקים, אך בכוחנו לעלות במעט במעלה מדרגה קדושה זו. הכיצד זוכים למדריגה זו, שנשמות ישראל נחרתות בלבבנו? מהי המידה שעלינו לעמול עליה, כדי לזכות ולעלות במעט בכך?
דומה, שענו על כך רבותינו (רש"י שמות ד, יג-יד), כשלימדונו שאהרון זכה לחושן הנתון על ליבו, בגלל ששמח בכך שמשה אחיו עלה לגדולה והפך למושיעם של ישראל. בעת שהטיל ה' על משה את המשימה הקדושה ללכת ולהושיע את ישראל, כבר היה אהרון נביא בארץ מצריים. לפיכך, חשש משה לדחוק את רגלי אחיו, וליטול ממנו את ההנהגה, ואמר לה' – "שלח נא ביד תשלח", ביד אהרון שהיית רגיל לשלוח אותו. אך אהרון שמח בשמחת אחיו, "וראך ושמח בליבו... ומשם זכה אהרון לעדי החושן הנתון על הלב".
וכיצד זוכים למידה זו, שאדם שמח בשמחת הזולת?
דומה, שהתשובה לכך פשוטה. איש של אהבה, החש שהוא והזולת אחד הם, הרי שהוא שמח בשמחתם. אהרון היה איש של אהבה, כפי שנאמר בפרקי אבות, "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות", וכיוון שאהב את הבריות, כולם היו חרותים על לוח ליבו, והוא זכר אותם תמיד.
ואף צאצאיו הכהנים הצטוו להמשיך את דרכו ולהיות אנשי אהבה, ובכל יום הם הצטוו לברך בברכת כהנים, "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון... לברך את עמו ישראל באהבה.
וכיצד זוכים להיות אנשים של אהבה?
כאן אנו מגיעים לעומק העניין. רובנו חשים כלפי הזולת, כשני גופים נפרדים. אך האמת היא שאלוקים ברא את כל העולם, ובכל ברייה וברייה יש ניצוץ אלוקי, ובמיוחד כל יהודי שיש בו נשמה שהיא 'חלק אלוק', וכיוון שכך הרי כל הבריאה היא גילוי אלוקים, וכל הבריאה אחת היא. וכעין שכתב ספר התניא (פרק לב) "ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים".
לכן, ככל שיהודי דבוק יותר בה' אחד, כך הוא הופך יותר ויותר להיות איש של אהבה, כי הוא חש בכל מעמקי נשמתו שכל הבריאה אחת היא, גילוי של אלוקים, ומחוברת אליו בכל נימי נפשו. (ולהיפך, מי שלא מחובר לאלוקים, הרי בעומק חש שהבריאה נפרדת היא ואין בכוחו לאהוב באמת, כדברי בעל התניא שם "ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה").
נמצאנו למדים, שככל שנחיה את תודעת הקשר לה' אחד, כך נתמלא באהבה, תסתלק מאיתנו הקנאה, וכל הבריות יחרתו על לוח לבבנו.
סיפר לי חבר, שהר"מ שלו היה עושה ביום הראשון של השנה, סבב של שמות התלמידים, ואחרי פעם אחת כבר היה זוכר את כל השמות. כשהתלמידים התפלאו על כך, אמר להם – כשאוהבים מישהו, זוכרים את שמו!
באופן מעשי, יש אנשים שיש להם זיכרון טוב לשמות, ויש שלא. אך כולנו יכולים לקחת מכך נקודה לחיים – להיות אנשים של אהבה. להעלות מידי פעם את ילדינו או תלמידנו על ליבנו באהבה. ממש לעשות בראש סבב של זיכרון אוהב, הם יחושו בכך!
ויהי רצון, שנזכה להיות מתלמידיו של אהרון, אנשים של אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
