ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
כותב הזוהר הקדוש (יתרו פח, ע" ב) על מעלת השבת שהיא שמו של הקב"ה. בשבת מאירה ה'אות' שמונחת בתוך כל אחד שהוא מזרע ישראל. שבת קודש היא גילוי והופעה של שמו יתברך שחקוק בכל אדם מישראל.
כותב 'השפת אמת' זי"ע (פיקודי תרנ"ד) שבני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך כמו שכתוב 'אתם עדי'. בשבת קודש האדם נעשה עד על מציאות הבורא יתברך, שכל מה שיש בבריאה הכל עשה עושה ויעשה רק הקב"ה.
הכוונה בעדות היא, שהמעיד הופך להיות חלק בפועל ממש מהמציאות שעליה הוא מעיד. מובן אם כן, שכשיהודי זוכה לשמור שבת קודש, הוא זוכה להיכלל בשמה של השבת וזוכה להיכלל בשמו של בורא כל העולמים.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול) כותב על הפסוק 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם': "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה- 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם.
כשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו. 'ולא תחללו את שם קדשי' זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים (כד, ד) 'אשר לא נשא לשוא נפשי', שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו".
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חג הפסח, ימים שבהם יצאנו משעבוד יצר הרע לחרות עולם, הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור את הרמה הרוחנית וקרבת ה' כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילת החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זי"ע מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך"- בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמיים חל עליו 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
יזכיר לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מכסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם. כך יזהר מלעבור על 'לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא', שלא יבלה ימי חייו לשווא, אלא יוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
עוד אמרנו בתפילת החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זי"ע בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
בהגדה של פסח כתוב "בקש לבן לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי", והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זי"ע את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה'- בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים.
כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח. הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא להכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, מתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
