ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
כותב הזוהר הקדוש (יתרו פח, ע" ב) על מעלת השבת שהיא שמו של הקב"ה. בשבת מאירה ה'אות' שמונחת בתוך כל אחד שהוא מזרע ישראל. שבת קודש היא גילוי והופעה של שמו יתברך שחקוק בכל אדם מישראל.
כותב 'השפת אמת' זי"ע (פיקודי תרנ"ד) שבני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך כמו שכתוב 'אתם עדי'. בשבת קודש האדם נעשה עד על מציאות הבורא יתברך, שכל מה שיש בבריאה הכל עשה עושה ויעשה רק הקב"ה.
הכוונה בעדות היא, שהמעיד הופך להיות חלק בפועל ממש מהמציאות שעליה הוא מעיד. מובן אם כן, שכשיהודי זוכה לשמור שבת קודש, הוא זוכה להיכלל בשמה של השבת וזוכה להיכלל בשמו של בורא כל העולמים.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול) כותב על הפסוק 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם': "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה- 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם.
כשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו. 'ולא תחללו את שם קדשי' זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים (כד, ד) 'אשר לא נשא לשוא נפשי', שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו".
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חג הפסח, ימים שבהם יצאנו משעבוד יצר הרע לחרות עולם, הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור את הרמה הרוחנית וקרבת ה' כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילת החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זי"ע מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך"- בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמיים חל עליו 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
יזכיר לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מכסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם. כך יזהר מלעבור על 'לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא', שלא יבלה ימי חייו לשווא, אלא יוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
עוד אמרנו בתפילת החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זי"ע בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
בהגדה של פסח כתוב "בקש לבן לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי", והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זי"ע את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה'- בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים.
כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח. הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא להכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, מתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.

אנחנו קודש למענך

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך להתכונן לחגים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

ארבע כוסות ושלוש מצות

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה מברכים על פיצה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















