ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
הרב מלמד שליט"א מסיק מתוך שני סיפורים ספציפיים שבהם עסק סבי זצ"ל שדעתו הייתה שיש לגייר מועמדים שאינם מתכוונים כלל לשמור תורה ומצוות, ותחת זאת להסתפק ברצונם להצטרף למסורת ישראל ולחיות כ"מסורתיים".
את הרב מלמד זוכר אני היטב משנות ילדותי, עת שימש את סבי זצ"ל בענייני שלמות הארץ והנהגת ישיבתו בהר ברכה, שבהקמתה סייע סבי זצ"ל סיוע של ממש.
ידוע הכלל (בבא בתרא קל, ב) "אין למדין הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה, עד שיאמרו לו הלכה למעשה". על כן תמוה בעיניי מדוע נזקק הרב ללמוד על דעת סבי זצ"ל מתוך סיפורים ולא ממה שנכתב והונהג על ידו הלכה למעשה פעמים רבות מספור.
כידוע, סבי זצ"ל הוא אשר יזם והקים את בתי הדין לגיור שע"י הרבנות הראשית לישראל, התווה את המדיניות בהם ופיקח על יישומה עד לפרטי פרטים. כמו כן הוא כתב מאמרים רבים ומנומקים בענייני גיור, כך שנקל מאוד לעמוד על דעתו החדה והברורה.
ראשית כול, כהקדמה לנוהלי בית הדין לגיור קבע סבי זצ"ל במפורש: "מועמד לאולפן הגיור יתקבל לאחר שהביע את נכונותו לשמור על אורח חיים דתי גם בחברה שאינה שומרת מצוות (קיבוץ)". בנוסף, כל מועמד לגיור שהיה בן קיבוץ נדרש, נוסף על התחייבותו האישית, להמציא גם מכתב התחייבות מהקיבוץ לספק את כל צרכיו לשמירה על אורח חיים דתי. כל זאת מלבד הסכמים שאליהם הגיע סבי עם הנהלות התנועות הקיבוציות, שבמסגרתם הן התחייבו לספק את כל צורכי הדת למתגיירים במסגרת הקיבוצים השונים.
סבי זצ"ל הנהיג לימודי יהדות אינטנסיביים ורציניים באולפני הגיור, דבר שלדעתו הגדיל מאוד את הסיכוי שהמתגיירים יבחרו לשמור מצוות קלה כחמורה. על אף כל זאת, לא הסתפק בכך, אלא הקפיד במשך שנים רבות לפגוש אישית כל מועמד לגיור כדי לעמוד על כנות כוונותיו.
ארץ ישראל מכשרת גרים
את גישתו לגיור בארץ ישראל ביאר בהרחבה פעמים רבות (עיין בספריו תורת השבת והמועד, הגיור באספקלריה של ההלכה עמ' 204, משנת המדינה, הגיור בארץ ובחו"ל עמ' 186 ועוד), ועיקרה נובע מכך שאנו מוצאים חילוקי גישות קיצוניים בין הבבלי לירושלמי ביחס לגיור. בבבלי ידועה המימרא של ר' חלבו "קשים גרים לישראל כספחת", וכן המימרא של ר' יוסי "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים" (יבמות קט, ב). לעומת זאת בירושלמי (קידושין פ"ד ה"א) נאמר שאין דוחים גרים, גם אם כוונותיהם נראות כמפוקפקות, וכלשון הירושלמי: "וצריכים קירוב פנים שמא גיירו לשם".
סבי זצ"ל סבר שאין כאן מחלוקת הלכתית, אלא הבדל מהותי בתנאי החיים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. וכלשונו: "תלוי הדבר היכן מתגיירים. בחו"ל כמו בבבל, שממשיכים לחיות באווירה לא יהודית ואין כל ביטחון שהם והילדים יתחנכו ויחיו כיהודים, יש להתייחס לגיור בשלילה. אולם בארץ ישראל ברור שהם וילדיהם יחיו כיהודים לכל דבר, לכן השקפת התלמוד הירושלמי שיש להקל בארץ ישראל על הליכי הגיור". בזה הסביר את הנאמר במסכת גרים (פ"ד ה"ג): "חביבה א"י שמכשרת גרים". לכן אומנם סבר שישנו מקום מסוים להקל בגיור בארץ ישראל ולקבל במקרים מסוימים גם גרים שמתגיירים לשם נישואין עם יהודי, אך מעולם לא עלה על דעתו לגייר ללא קבלת מצוות מוחלטת.
כבכל תחומי ההלכה, ישנם מקרי קיצון רבים והיתרים שונים לשעת הדחק. הם ברורים וידועים לכל מי שמצוי בספרות השו"ת, והשתמשו ומשתמשים בהם כל רבני ישראל מאז ומעולם. אך הפיכת היתרים בדיעבד של שעת הדחק למדיניות כוללת לכתחילה הינה עיוות כפול ומכופל. ראשית, מעצם ההגדרה, היתרים לשעת הדחק מיועדים לשעת הדחק, ולכזו בלבד. ישנם מקרים מסוימים שבהם ניתן בדיעבד להתיר באכילה תבשיל בשרי שבושל בכלי חלבי, אך האם יעלה על הדעת להתיר באופן גורף לכתחילה שימוש באותם הכלים לבשר ולחלב?
בנידון הגיור הדבר חמור ומהותי הרבה יותר. בענייני גיור ההיתרים לשעת הדחק מבוססים על כך שהמתגייר יודע שהגיור הוא עניין מחייב ורציני הכולל כפיפות מלאה להלכה בכל חומרתה. כאשר זה המצב, ניתן להקל במקרים מסוימים, הידועים ומקובלים בין הדיינים הפוסקים בכל הדורות. אך אם נקל באופן גורף, יהפוך הגיור בעיני המתגייר למעין טקס חניכה לקבלת מסורת ישראל. בכך אנו שומטים את הבסיס שעליו עומד הגיור, ושוללים את האפשרות להקל אפילו במקרים אמיתיים של שעת הדחק.
שני הסיפורים שהביא הרב מלמד שליט"א הם מקרים קיצוניים של שעת הדחק. אין בכוונתי להיכנס לפרטי המקרים, ולו מטעמי צנעת הפרט, אך די לנו אם נציין את שכתב סבי זצ"ל במפורש. במכתבו לגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעניין גיורה של הגב' רבקה בת שרה אמנו (הלן) זיידמן (נדפס בספרו תרומת הגורן חלק ב' סימן מד) הוא מתאר את שעת הדחק החמורה שבמקרה, לצד פירוט טוהר כוונותיה של הגיורת הנ"ל, אך בנוסף הוא מעיד שהנ"ל קיבלה על עצמה בפני בית הדין עול תורה ומצוות באופן מוחלט, כולל שמירת שבת וכשרות ושמירה על מסורת ישראל על פי השולחן ערוך דווקא.
הרי לנו שאף במקרי קיצון שניתן וצריך להקל בהם, לא רצה סבי זצ"ל להקל כהוא זה בקבלת המצוות עצמה.
גם האמירה המצוטטת מפיו, שהגיורת שומרת כשרות מכיוון שהיא צמחונית, נאמרה בתגובה לטענה שברור לכול שהיא אינה שומרת כשרות בקיבוץ. בתגובה ענה שאדרבה, בהיותה צמחונית שמירת הכשרות קלה לה מאוד, אך לא התכוון חלילה שבכך מסתכמת קבלת המצוות שלה, כמשתמע מהמאמר.
ההיסטוריה חוזרת
מעניין שההיסטוריה חוזרת על עצמה. כבר בשנת תשמ"ח פרסם ההיסטוריון והחוקר משה סמט מאמר בעיתון 'ג'רוזלם פוסט' ובו טען שהחומרות בגיור בזמננו הן תוצאה של פוליטיקה חרדית. לטענתו, מסורת הפסיקה הייתה ליברלית בהרבה, והוסיף לטעון שאף סבי זצ"ל נהג כדבריו, ולראיה הביא את מקרה הלן זיידמן, שאותו הביא גם הרב מלמד שליט"א.
סבי זצ"ל פרסם מאמר תגובה חריף לדברים אלו (נדפס בספרו משנת הגורן, חוקי הגיור בימי קדם ובימינו, עמ' 181) ובתוך הדברים כתב כך: "גם לא ייתכן להעלות על הדעת ולקבל את דברי המאמר שבתקופת המשנה והתלמוד חכמי ישראל היו להוטים אחרי גרים ולא היו מקפידים על כך שהמתגיירים קיבלו עליהם עול מצוות. לאור ההלכה החשובה ביותר בהלכות גיור , ששנינו בתוספתא דמאי (פ"ב ה"ו) ומובאת מעט בשינוי במסכת בכורות (ל, ב), תוספתא זו קדומה מאוד, מתקופת הבית השני, והיא קובעת: 'גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר: אפילו דבר קטן מדקדוקי סופרים, אין מקבלין אותו'. בנושא זה אין הבדל בין סוגי המתגיירים - אם היו עובדי עבודה זרה, נוצרים או מוסלמים - משום שההתחייבות לקבל עול תרי"ג מצוות היא עיקר ויסוד המעבר ליהדות. ולכן, כל שלא קיבל עליו לקיים את כל תרי"ג המצוות, דקדוקיהן ופרטיהן - אין זו קבלת עול מצוות, ונמצא שחסר אצלו הבסיס העיקרי של הגרות ".
דומני שדי בזה כדי להבהיר מעבר לכל ספק את דעתו של סבי זצ"ל, שממשיכה את מסורת הפסיקה מדורי דורות ושוללת "גיור מסורתי".
ויהי רצון שבמהרה כל הדיון בעניין יהיה למיותר, בביאת משיח צדקנו, אז נזכה לנבואת מלאכי "וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וכו' והיו לה' מגישי מנחה בצדקה", במהרה בימינו, אמן.
הרב דוד גורן הוא ראש כולל לדיינות 'חוכמת שלמה' בפתח תקווה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














