ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
זו תמצית המאבק על זהות מדינת ישראל: מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה?
המחלוקת אינה נשארת רק בתחום הרעיוני. לצערנו יש לה גם ביטוי מעשי - נישואי תערובת. חדשים לבקרים אנו שומעים על אנשי תרבות ומדיה אשר מתגאים באהבתם חוצת הגבולות ונישאים לגויים. התקשורת מקבלת זאת כדבר מובן מאליו ומשתפת את הציבור בפרטי האירוע – ב"חתונה" ובברית המילה (לתינוק גוי), בלא שמץ של ביקורת או תהייה. זו הסוגיה שאיתה אנו מתמודדים בעת הזאת - איך מחזקים את הזהות היהודית, ומחזירים את הרתיעה הטבעית מנישואי תערובת?
לשנות את חוק השבות
נראה כי בשלב ראשון יש לצאת למאבק ציבורי בדרישה לשינוי חוק השבות, שכיום מאפשר לבני משפחה שאינם יהודים , עד דור שלישי , הם ובני זוגם , להתאזרח במדינת ישראל.
המציאות היא שבחסות חוק זה, אשר נועד להעצמת המדינה היהודית, מגיעים בכל שנה עשרות אלפי גויים באמצעות שליחי הסוכנות, המעודדים עלייה של גויים זכאי חוק השבות למדינה.
ועל כן, עד שמדברים על גיור המוני, יש לגשת לשורש הבעיה ולעצור באופן מיידי את העלאת הגויים לארץ. זהו מקור הסכנה לנישואי תערובת.
במקביל, על כל אחד מאיתנו להיות שליח נאמן לחיזוק הזהות היהודית במדינה ככל שניתן, בכל פורום שהוא - ברשתות החברתיות ובמפגשי עבודה, להסביר לכל מי שרק מוכן לשמוע את המשמעות האמיתית של בחירת עם ישראל ומדוע אין בכך גזענות. לברר לעצמנו את המשמעות של הבחירה האלוקית בנו, זו שהטביעה בנו את היכולת לאחד שמיים וארץ, קודש וחול, עַם אשר כל העשייה שלו יונקת מערכים ומוסר - ממלכת כהנים וגוי קדוש, לבחור את המילים המדויקות המבטאות זאת נכונה, ולהעביר אותן לציבור המסורתי אשר יש לו באופן טבעי חיבה למסורת ורואה בה מקור השראה. עם זאת, חשוב מאוד להעלות את רף הציפיות למחויבות טוטאלית לדבר ה', כי אין זרם ביהדות הנקרא "מסורתי". זה לא זרם לגיטימי ביהדות - זו פשוט חולשה!
אין זה סותר את היחס החם, המקרב והמחבק לכל יהודי באשר הוא, בייחוד בעידן הפוסטמודרני.
אנו שמחים על כך שאצל יהודים רבים נשמרה הטבעיות היהודית, ודווקא משום כך נעשה כל שביכולתנו לקדם אותם בשמירת מצוות.
נגד רוב מניין ובניין של הפוסקים
לאחר הקדמה זו נראה כי הרעיון של הרב חיים אמסלם ל"גיור מסורתי" יגרום רק נזק.
גיור המוני של מאות אלפי גויים במדינת ישראל אשר אינם קשורים באופן טבעי למסורת ישראל ואינם מעוניינים להצטרף לברית סיני, רק יחזק את הטשטוש של הזהות היהודית בחברה הישראלית. הדבר יתפרש כמתן לגיטימציה לציבור המסורתי, אשר ימשיך לפסוח על שני הסעיפים ולא יתקדם בשמירת המצוות. מהלך כזה הוא בבחינת בכייה לדורות ויקרר את מעט חום הלב שיש ליהודים המסורתיים. מעולם לא הונהג גיור המוני. עזרא הסופר דרש מהמתבוללים לגרש את נשותיהם הנוכריות, ולא העלה על דעתו פתרון של גיור המוני (ואף הכותים התגיירו מפחד האריות שאכלו בהם).
חשוב לדעת שמדובר על דעה שאינה מקובלת להלכה. כל הרבנים הראשיים לדורותיהם דחו אותה, וכן רוב בניין ומניין של גדולי ישראל לדורותיהם סברו כי קבלת מצוות היא עיקר הגיור.
אבי מורי, הרב מרדכי אליהו בראלי זצ"ל, היה שנים רבות דיין בבית הדין לגיור, וסיפר לי שמהיכרותו עם כל דייני מערך הגיור, כולם מסכימים שאין גיור ללא קבלת מצוות. בכתביו ('מאמרי אב') האריך בכך והזכיר את דעת האחיעזר אשר הקל בשעת הדחק לקבל גוי אשר ידוע שלא יצליח לקיים את כל המצוות (בבחינת מומר לתיאבון). מדובר היה על מקרה פרטי שבו הדיין מתרשם שהמתגייר מקבל באמת את כל המצוות, אלא שיש לו חולשה בתחום מסוים. ועל כן יש להבחין בין גיור זה, שבבסיסו ישנה קבלת מצוות, לבין "גיור מסורתי" אשר מראש לא דורש קבלת מצוות באופן מלא אלא חושב להסתפק במצוות יישוב הארץ ובשירות צבאי.
הרב אליעזר מלמד הביע אף הוא תמיכה בגיור המסורתי, והביא כראיה לכך את דבריו של הרב עוזיאל. לעניות דעתי הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סי' סה) לא התכוון לכך, ובוודאי לא לגיור המוני. ראשית, דבריו אינם החלטיים וקשה להיסמך עליהם. שנית, הוא דיבר על מציאות שיש להניח שבסופו של דבר הגר יתקרב למסורת, וכך כתב: "מכל האמור ומדובר, תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות , משום שסופם יבואו לידי קיומם , ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה, ואם לא יקיימו את המצוות הם יישאו את עוונם ואנו נקיים".
הרב מלמד נימק את הצורך להקל בגיור מטעם שיש בכך "פיקוח נפש רוחני" לאותם יהודים אשר החליטו להתחתן עם גויה, והגיור מציל אותם כי על ידי כך הם עדיין שומרים על קשר עם משפחותיהם ועם היהדות בכלל, ועל כן יש להיסמך על דעות המקילות בגיור מטעם פיקוח נפש. לעניות דעתי הסמך ההלכתי לשיקול זה רעוע. בשולחן ערוך (או"ח סי' שו סעי' יד) נפסק כי מותר לחלל שבת כדי להציל נערה משמד. הטעם לכך מובא בבית יוסף: "נראה דשפיר דמי דלגבי שלא תשתמד ותעבור כל ימיה חילול שבת אמרינן איסורא זוטא הוי". רק כאשר מדובר על צעד שעוצר את המרת הדת מותר לחלל שבת, אך לא כדי למנוע חטא מיהודי, שהרי "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך" (האריך בכך הרב ישראלי, חוות בנימין ח"א סי' יד). אין אנו עוסקים בפיקוח נפש רוחני של יהודי שבצעד זה של חתונה עם גויה עוזב את היהדות וממיר את דתו, אלא מדובר על איסור תורה "לא תתחתן בם", והוא ממשיך בשגרת חייו. ואף שפעמים שהחתונה עם גויה מרחיקה אותו ממשפחתו, אין זה נחשב שקול להמרת דת.
מעל ראשי הרבנים הראשיים
נוסף על כך יש לתמוה איך דיון הלכתי בנושא שכל כולו ציבורי, מתנהל מעל הראש של הרבנים הראשיים לישראל. האם ייתכן שפוליטיקאי יוזם חוק בנושא כל כך עקרוני, לב ליבה של היהדות, שכל עניין החוק הוא לעקוף את הרבנות הראשית ולאפשר לכל מי שיש לו כושר לרב עיר להחליט על מדיניות עצמאית בנושא הגיור?! ישנה חשיבות רבה לליבון סוגיה זו בתוך בית המדרש, אך הסמכות להחלטה מעשית בתחום זה מסורה אך ורק לרבנים הראשיים לישראל.
נחזור על הראשונות: האחריות לחיזוק זהותה של המדינה מוטלת על כתפי כולנו. אנו נקראים להרבות בהסברה על מעלת "אתה בחרתנו" מתוך אהבה גדולה לאחינו בני ישראל, ולהתחיל במאבק ציבורי לשינוי חוק השבות במדינת ישראל.
הכותב הוא רב היישוב בית אל
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
סודו החינוכי של חודש שבט
מבוא לסדרת פתחי אמונה
לאן נעלמה האמת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
