ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
בדומה לכך כתב גם חתנו, הרבי מליובאוויטש (אגרת ח'תתצג): "אודות הבחורה... אשר נפגשה עם אינו יהודי וכו' ולאחרי רוב הדיבורים... אומר האינו יהודי שרוצה להתגייר כדרוש ומוכן לקבל עליו עול מצוות וכו' וכו', ומסופק איך יהיה היחס להצעה האמורה... והנה בכלל אין ענייני לפסוק דינים... ובכל זאת כיוון שכבר כתב, ובתור הצעת סברא, ולא פסק דין, אבוא בשורות דלהלן. השייכות שבין הנ"ל חזקה ביותר ומי יודע וכו', ולאידך גיסא אפילו בנוגע לגירות שאין בה כל פקפוק, ידוע מאמר חז"ל אודות סורם... ולכאורה המוצא הכי ישר בהאמור הוא, להציע להאינו יהודי, כיוון שלדבריו - כוונתו גירות לשמה, ובוודאי גם הוא מודה שאי אפשר לשער מראש עול המצוות בחיי היום יום עד שמנסים זה בפועל, ובפרט שגם הוא מודה שתחלת הסיבה הייתה שלא לשמה, ובמילא משוחד הוא בההשערה אודות עצמו שיקיים כל האמור בפועל, לכן העצה הכי ישרה, שההתחלה תהיה הנהגתו בחיי היום יומים על פי השולחן ערוך משך זמן חשוב, ושבמשך זמן זה לא יבלבלו זה את זה... על ידי פגישות וכו'... ולאחרי ניסיון האמור יוכל להחליט בעצמו, באם באמת יחיה חיים כדת משה וישראל או וכו'... וההסברה כאמור בכדי שכל אחד מהם ישער בעצמו אמיתת כוונתו בהאמור".
במכתב נוסף כתב (תרגום מאנגלית): "ההלכה ברורה מאוד בנחישותה שהעומד להתגייר מקבל את כל המצוות ביושר ובלב שלם. קבלת כל המצוות מלבד מצווה אחת פוסלת אוטומטית את הגיור, והוא נשאר לא יהודי כמקודם. כמובן, אפשר להטעות רב או בית דין רבני בהצהרה על נכונות לקבל את כל המצוות, אבל אי אפשר לרמות את הבורא שהוא זה שמחדיר את הנשמה". כלשון הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי סי' י"ג) שכל ההתלבטות אם לגייר או לא בשעת הדחק, היא רק "באופן שהיא נתגיירה כדין וכדת ושומרת על תרי"ג מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן, כי הרי אם לא קיבלה עליה אפילו מצוות מוקצה או מצוות אחרות ואפילו מדרבנן, אינה גירות".
קבלת מצוות כפשוטה – תנאי יסוד בגיור
חשוב להבהיר זאת, בגלל העמדה המתפשטת בשנים האחרונות בארגונים שונים ש"קבלת מצוות" אינה כפשוטה לקבל לקיים מצוות, אלא הצהרה שהמצוות 'יחולו' עליו, ולטענתם ניתן לגייר גם גוי שאינו מוכן לשמור שבת וכשרות וטהרת המשפחה וכו', אלא מעוניין להתנהג כחילוני, ומסכים לעבור ברית וטקס נישואין וקבורה יהודית, ולהזדהות ב"זהות ישראלית לאומית" כדיבור בשפה העברית וגיוס לצה"ל וכדומה.
כבר בשנת תש"ע יצאו גדולי פוסקי הדור הקודם, הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קנייבסקי, הגר"ע יוסף, הגרז"נ ועוד, בחריפות על אודות גילוי הפנים בתורה שלא כהלכה שבכך, ובשנת תשפ"ב יצאו עשרות רבנים חשובים בציונות הדתית ובהם הגר"א כלאב וייבדלו לחיים טובים וארוכים הגר"ד ליאור והגר"ד חי הכהן וכן הגר"א נבנצל ועוד רבים, בהבהרה שאין בזה מחלוקת, והדעה האמורה אין לה תוקף ומשקל כלל, וכדברי הגרי"ד סולובייצ'יק שעיקר הגרות מתבטאת בהתחייבות המוחלטת לקיום המצוות. כן פרסמו אז חברי בתי דין רבני חב"ד את סכנת ההתבוללות שבגיורים מזויפים כאלו.
ב"חיבור הגדול והמקיף" - כלשון הגר"ד ליאור בהסכמתו – 'המבדיל בין ישראל לעמים -גיור כהלכה' שבהוצאת מרכז רבני אירופה (זמין במאגרים התורניים) מתבררים שורשי הסוגיות בגמרא ובראשונים והכרעתם הברורה של כל גדולי הפוסקים, וכן בעקבות פרסומים שונים לאחרונה שבהם מוצג אופן חדיש לפסיקת הלכה, בהסקת מסקנות המנוגדות לדברי הגמרא והראשונים וגדולי הפוסקים על בסיס הבנות מסוימות משמועות וסיפורים וסברות שהועלו על ידי רבנים בודדים שנעלמו מהם דברי הראשונים וכדו', שכאמור אין משקל הלכתי לדבריהם.
על כן מוקדשים בספר פרקים יסודיים בדרכי הפסיקה ובפרט בעניינים החמורים, וכן בעניין היחס לשמועות כדברי המהר"ם מינץ ש"רובם כיזובים מעיקרא, וטוב שבהן השומע לא דק...", ובלשון החתם סופר שהתרעם על דבר שאמרו משמו "ומצווה לפרסם ברבים ולגעור באנשים הרוצים לעשות מעשה משמיעה ומאומד ומדומה", וראה שם עוד בכל זה.
בשיחות הרבי בתקופת העלייה מרוסיה בשנת תשל"א, שם האריך ללמוד את ההוראות האקטואליות ממגילת רות, אמר בתוך הדברים ש"חייב המתגייר לדעת כי כל המצוות – מדאורייתא ומדרבנן – ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן גוי המקבל על עצמו כל תרי"ג המצוות 'חוץ מדקדוק א' מדברי סופרים' נשאר גוי... המעשה הוא העיקר, על המתגייר לקבל על עצמו עול מעשי של קיום תרי"ג מצוות (אפילו 'תחום שבת' עד ל'ושם איקבר'), ולדעת שהתורה והמצוות באות ממקור אלוקי שלמעלה מן השכל האנושי... שלא כהטועים שלכל לראש צריך לשאול אם הוא יודע על תרי"ג מצוות ואיסור עבודה זרה, אלא הסדר הוא שעוד לפני "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי", שאלו את רות אם מסכימה לא לצאת מחוץ לתחום בשבת שזהו עניין שנוגע מיד, ואם הוא מסכים להתגייר אבל הוא מחלל שבת ואוכל מאכל לא כשר – אין מה לדבר עימו על "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" ואינו יכול להיות גר"!
לכן "נעמי הרחיקה ממנה את ערפה כלתה ולא ניסתה להפנותה לבית דין רבני בבית לחם, משום שידעה שזו מתכוונת להסתפק ב'גיור של נייר' וחששה שתמצא בית דין שיקל עליה, ובחושה הבריא הבינה שגיור כזה מביא צרות לכלל ישראל. ואכן בכך מנעה סכנה גדולה: אילו הייתה ערפה מצטרפת לעם ישראל בארץ הקודש כתוצאה מגישה 'ליברלית' המתחשבת 'בהקרבתה ורצונה הכֵּן' וכו', ודאי שגם הייתה מדליקה נרות שבת ואוכלת כשר וכו', הרי גָּלְיָת שבא מצאצאיה היה רשום כיהודי ומסתובב בתוך עם ישראל".
פצצה מתקתקת בלב העם
לסיום, אשתף שלאחרונה אמרה לי אישה שהיא בצער גדול על כלתה מרוסיה שהיא אתאיסטית, ולא מכבדת את היהדות, וחוגגת את הנובי־גוד וכדומה. שאלתי אותה איך הבן שלה התחתן איתה, וענתה שהיא התגיירה בצה"ל. שאלתי אותה איך היא התגיירה, הרי היא אתאיסטית ואנטי דתית, וענתה שאיננה יודעת. אמרתי לה שהיא כנראה הטעתה את המגיירים, וקרוב לוודאי שגם שני הילדים שלה הם גויים, וצריך להבהיר בעדינות לבן, שהוא אדם שאוהב תורה, את הבעיה שהוא נמצא בה, והוא חייב להיות מודע לכך. מספרת אותה אישה שהיא יודעת שרבבות בתים בישראל נמצאים באותו מצב, השם ירחם.
כמו כן בחודשים האחרונים פרסם ארגון 'יד לאחים' על אודות כמה משפחות שעברו טקס גיור, והתגלה לאחר מכן שהן רימו את המגיירים והן משפחות נוצריות המאמינות באותו האיש ונטמעו בקרב עולים ומתיישבים מתוך אמונה נוצרית וכוונות מיסיון. על הרבנים מסדרי הקידושין לפקוח עיניים כהוראת גדולי הפוסקים, ולבדוק במקרה של גיור שאכן הגיור נעשה כהלכה בקבלת מצוות אמיתית.
הכותב הוא רב קהילת חב"ד בית מנחם בבאר שבע
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
