ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
בדומה לכך כתב גם חתנו, הרבי מליובאוויטש (אגרת ח'תתצג): "אודות הבחורה... אשר נפגשה עם אינו יהודי וכו' ולאחרי רוב הדיבורים... אומר האינו יהודי שרוצה להתגייר כדרוש ומוכן לקבל עליו עול מצוות וכו' וכו', ומסופק איך יהיה היחס להצעה האמורה... והנה בכלל אין ענייני לפסוק דינים... ובכל זאת כיוון שכבר כתב, ובתור הצעת סברא, ולא פסק דין, אבוא בשורות דלהלן. השייכות שבין הנ"ל חזקה ביותר ומי יודע וכו', ולאידך גיסא אפילו בנוגע לגירות שאין בה כל פקפוק, ידוע מאמר חז"ל אודות סורם... ולכאורה המוצא הכי ישר בהאמור הוא, להציע להאינו יהודי, כיוון שלדבריו - כוונתו גירות לשמה, ובוודאי גם הוא מודה שאי אפשר לשער מראש עול המצוות בחיי היום יום עד שמנסים זה בפועל, ובפרט שגם הוא מודה שתחלת הסיבה הייתה שלא לשמה, ובמילא משוחד הוא בההשערה אודות עצמו שיקיים כל האמור בפועל, לכן העצה הכי ישרה, שההתחלה תהיה הנהגתו בחיי היום יומים על פי השולחן ערוך משך זמן חשוב, ושבמשך זמן זה לא יבלבלו זה את זה... על ידי פגישות וכו'... ולאחרי ניסיון האמור יוכל להחליט בעצמו, באם באמת יחיה חיים כדת משה וישראל או וכו'... וההסברה כאמור בכדי שכל אחד מהם ישער בעצמו אמיתת כוונתו בהאמור".
במכתב נוסף כתב (תרגום מאנגלית): "ההלכה ברורה מאוד בנחישותה שהעומד להתגייר מקבל את כל המצוות ביושר ובלב שלם. קבלת כל המצוות מלבד מצווה אחת פוסלת אוטומטית את הגיור, והוא נשאר לא יהודי כמקודם. כמובן, אפשר להטעות רב או בית דין רבני בהצהרה על נכונות לקבל את כל המצוות, אבל אי אפשר לרמות את הבורא שהוא זה שמחדיר את הנשמה". כלשון הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי סי' י"ג) שכל ההתלבטות אם לגייר או לא בשעת הדחק, היא רק "באופן שהיא נתגיירה כדין וכדת ושומרת על תרי"ג מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן, כי הרי אם לא קיבלה עליה אפילו מצוות מוקצה או מצוות אחרות ואפילו מדרבנן, אינה גירות".
קבלת מצוות כפשוטה – תנאי יסוד בגיור
חשוב להבהיר זאת, בגלל העמדה המתפשטת בשנים האחרונות בארגונים שונים ש"קבלת מצוות" אינה כפשוטה לקבל לקיים מצוות, אלא הצהרה שהמצוות 'יחולו' עליו, ולטענתם ניתן לגייר גם גוי שאינו מוכן לשמור שבת וכשרות וטהרת המשפחה וכו', אלא מעוניין להתנהג כחילוני, ומסכים לעבור ברית וטקס נישואין וקבורה יהודית, ולהזדהות ב"זהות ישראלית לאומית" כדיבור בשפה העברית וגיוס לצה"ל וכדומה.
כבר בשנת תש"ע יצאו גדולי פוסקי הדור הקודם, הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קנייבסקי, הגר"ע יוסף, הגרז"נ ועוד, בחריפות על אודות גילוי הפנים בתורה שלא כהלכה שבכך, ובשנת תשפ"ב יצאו עשרות רבנים חשובים בציונות הדתית ובהם הגר"א כלאב וייבדלו לחיים טובים וארוכים הגר"ד ליאור והגר"ד חי הכהן וכן הגר"א נבנצל ועוד רבים, בהבהרה שאין בזה מחלוקת, והדעה האמורה אין לה תוקף ומשקל כלל, וכדברי הגרי"ד סולובייצ'יק שעיקר הגרות מתבטאת בהתחייבות המוחלטת לקיום המצוות. כן פרסמו אז חברי בתי דין רבני חב"ד את סכנת ההתבוללות שבגיורים מזויפים כאלו.
ב"חיבור הגדול והמקיף" - כלשון הגר"ד ליאור בהסכמתו – 'המבדיל בין ישראל לעמים -גיור כהלכה' שבהוצאת מרכז רבני אירופה (זמין במאגרים התורניים) מתבררים שורשי הסוגיות בגמרא ובראשונים והכרעתם הברורה של כל גדולי הפוסקים, וכן בעקבות פרסומים שונים לאחרונה שבהם מוצג אופן חדיש לפסיקת הלכה, בהסקת מסקנות המנוגדות לדברי הגמרא והראשונים וגדולי הפוסקים על בסיס הבנות מסוימות משמועות וסיפורים וסברות שהועלו על ידי רבנים בודדים שנעלמו מהם דברי הראשונים וכדו', שכאמור אין משקל הלכתי לדבריהם.
על כן מוקדשים בספר פרקים יסודיים בדרכי הפסיקה ובפרט בעניינים החמורים, וכן בעניין היחס לשמועות כדברי המהר"ם מינץ ש"רובם כיזובים מעיקרא, וטוב שבהן השומע לא דק...", ובלשון החתם סופר שהתרעם על דבר שאמרו משמו "ומצווה לפרסם ברבים ולגעור באנשים הרוצים לעשות מעשה משמיעה ומאומד ומדומה", וראה שם עוד בכל זה.
בשיחות הרבי בתקופת העלייה מרוסיה בשנת תשל"א, שם האריך ללמוד את ההוראות האקטואליות ממגילת רות, אמר בתוך הדברים ש"חייב המתגייר לדעת כי כל המצוות – מדאורייתא ומדרבנן – ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן גוי המקבל על עצמו כל תרי"ג המצוות 'חוץ מדקדוק א' מדברי סופרים' נשאר גוי... המעשה הוא העיקר, על המתגייר לקבל על עצמו עול מעשי של קיום תרי"ג מצוות (אפילו 'תחום שבת' עד ל'ושם איקבר'), ולדעת שהתורה והמצוות באות ממקור אלוקי שלמעלה מן השכל האנושי... שלא כהטועים שלכל לראש צריך לשאול אם הוא יודע על תרי"ג מצוות ואיסור עבודה זרה, אלא הסדר הוא שעוד לפני "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי", שאלו את רות אם מסכימה לא לצאת מחוץ לתחום בשבת שזהו עניין שנוגע מיד, ואם הוא מסכים להתגייר אבל הוא מחלל שבת ואוכל מאכל לא כשר – אין מה לדבר עימו על "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" ואינו יכול להיות גר"!
לכן "נעמי הרחיקה ממנה את ערפה כלתה ולא ניסתה להפנותה לבית דין רבני בבית לחם, משום שידעה שזו מתכוונת להסתפק ב'גיור של נייר' וחששה שתמצא בית דין שיקל עליה, ובחושה הבריא הבינה שגיור כזה מביא צרות לכלל ישראל. ואכן בכך מנעה סכנה גדולה: אילו הייתה ערפה מצטרפת לעם ישראל בארץ הקודש כתוצאה מגישה 'ליברלית' המתחשבת 'בהקרבתה ורצונה הכֵּן' וכו', ודאי שגם הייתה מדליקה נרות שבת ואוכלת כשר וכו', הרי גָּלְיָת שבא מצאצאיה היה רשום כיהודי ומסתובב בתוך עם ישראל".
פצצה מתקתקת בלב העם
לסיום, אשתף שלאחרונה אמרה לי אישה שהיא בצער גדול על כלתה מרוסיה שהיא אתאיסטית, ולא מכבדת את היהדות, וחוגגת את הנובי־גוד וכדומה. שאלתי אותה איך הבן שלה התחתן איתה, וענתה שהיא התגיירה בצה"ל. שאלתי אותה איך היא התגיירה, הרי היא אתאיסטית ואנטי דתית, וענתה שאיננה יודעת. אמרתי לה שהיא כנראה הטעתה את המגיירים, וקרוב לוודאי שגם שני הילדים שלה הם גויים, וצריך להבהיר בעדינות לבן, שהוא אדם שאוהב תורה, את הבעיה שהוא נמצא בה, והוא חייב להיות מודע לכך. מספרת אותה אישה שהיא יודעת שרבבות בתים בישראל נמצאים באותו מצב, השם ירחם.
כמו כן בחודשים האחרונים פרסם ארגון 'יד לאחים' על אודות כמה משפחות שעברו טקס גיור, והתגלה לאחר מכן שהן רימו את המגיירים והן משפחות נוצריות המאמינות באותו האיש ונטמעו בקרב עולים ומתיישבים מתוך אמונה נוצרית וכוונות מיסיון. על הרבנים מסדרי הקידושין לפקוח עיניים כהוראת גדולי הפוסקים, ולבדוק במקרה של גיור שאכן הגיור נעשה כהלכה בקבלת מצוות אמיתית.
הכותב הוא רב קהילת חב"ד בית מנחם בבאר שבע
מתוך העיתון 'בשבע'
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
עבודת ה' לחופש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
